קדימה שהתימרה להיות "מפלגת הניקון" של פוליטיקה אחרת, הפכה לחבורה מבולבלת של מריבה פנימית בלתי פוסקת. מפלגה שחלמה להיות אלטרנטיבה לשלטון, הפכה לכשלון ולביזיון. מפלגה שחרתה על דגלה את שינוי שיטת הממשל במדינה, "הגשימה" שינוי מפלגתי מפלגתו בתוכה: חלק מהצמרת שלה נחשף כמושחת, חלק פרש לליכוד, חלק פרש לעבודה, חלק ממתין לישועה בכנפיה של
ציפי לבני, ושארית הנותרים עדיין בהריסות של "מרחב מוגן" בקדימה המקורית, בהנהגת
שאול מופז. וכך חולפת תהילת עולם של חבורת מנופחים שראו עצמם כאצולה פוליטית שהשלטון נועד רק עבורם.
לקדימה לא הייתה "דרך, רעיון וחזון", כפי שטענה ציפי לבני. קדימה הוקמה לא בגלל "דרך", אלא בגלל נקמה של שרון ופרס במפלגותיהם, לאחר שהפסידו בהתמודדויות פנימיות ונותרו במיעוט בליכוד ובעבודה. עובדה! שרון הפסיד במשאל חברי הליכוד, פרס הפסיד ל
עמיר פרץ במפלגת העבודה. עובדה!. "הרעיון" היה השגת השלטון. "החזון" היה הפלת ממשלת
נתניהו.
חוץ מההונאה התעמולתית השקרית שלקדימה יש כביכול "רעיון, חזון ודרך", התגלתה התמונה האמיתית של בכירי המפלגה. חלקם היו מורשעים. חלקם נחקרים. חלקם חשודים. חלקם זכאים. את הריקבון והמבוכה ששלטו בתוכה, היטיב לבטא בזמנו אחד מראשיה,
מאיר שטרית: "קדימה היא היום המפלגה הכי מושחתת מבין המפלגות הגדולות". (הארץ 24.12.10 בראיון ליוסי ורטר).
למרות צמרת מבולבלת ומושחתת ששרפה את המועדון, היו בקדימה כמה דמויות חיוביות של אנשי מופת ומעש שנקלעו לשדה האש פוליטי ומפלגתי שהפילו גם אותם לא באשמתם.
קווארטט המהמרים המתוסכלים: אולמרט, לבני, מופז רמון
חבורת המנהיגים הזו של קדימה, שחיסלו איש את רעהו במאבקים אישיים פנימיים וגרמו להתרסקותה הסופית, יורים עכשיו לכל הכוונים, בניסיון אבוד להציל את מעמדם האישי והציבורי. כל מה שעדיין כביכול מאחד אותם זו השנאה האישית הבלתי נישלטת נגד נתניהו. "המטען האידיאולוגי" היחידי שמשותף לכולם הוא להפיל את
בנימין נתניהו, ללא שום קשר לבעיות ולפתרונות. כשלונם של כל הארבעה בניהול המדינה, לא נותנים למחיקה ולהשכחה. באמצעות תעמולה ארסית נגד הממשלה, בסיוע תקשורת מגויסת "ידידותית".
אהוד אולמרט
בעיני חבורת חסידיו שאירגנו לו "חגיגת ניצחון", לאחר זיכויו התמוהה, אולמרט הוא מלאך פוליטי "אחד בדורו" שלא היה כמותו, שירד מהר סיני כדי להוביל את ה"מרכז" שמאל, אל הניצחון, השלום הביטחון. בעיני תומכיו ומקורביו אולמרט הוא "משיח" שיציל את השלום והשמאל, לאחר שיצליח להדיח את
משה לדור וישתחרר מהפרקליטות העוינת והרודפת ללא סיבה ראש ממשלה צדיק, ישר דרך, חף מפשע ומקלון, זכאי ללא תנאי. מסתבר סופית שחלום "זכות השיבה" של אולמרט לחזור לשלטון במדינה, חלף עם הרוח על בטוח. כל אלה שחשבו שלאולמרט יש את "החלקיק האלהי" להצלת "המרכז" השמאלני. יאלצו להסתפק בחלופה הקרויה ציפי לבני.
ציפי לבני
לאור כל כשלונותיה בעבר כשרה בחמישה משרדים, וכראש האופוזיציה, נותרה לה רק "דרך" אחת, להיות אולי אופוזיציה עקרה בנוסח מר"צ הישנה ששקעה. לציפי לבני אין כיום ולא היה בעבר שום פתרון או דעה יחודית בשום נושא וענין, למעט תמיכה אובססיבית אוטומטית באבו מאזן, וניגוח אובססיבי אישי של נתניהו. שפת הגוף שלה, הסגנון התוקפני והצחוקים המאוסים והמאולצים, אותה היא מפגינה בראיונות האחרונים בטלוויזיה (במיוחד בראיון אצל ניסים משאל בערץ 2) מצביעים על איבוד שליטה עצמית.
ראוי להזכיר את כשלונה ב"שיחות השלום" הארוכות עם אבו עלאה.
ראוי להזכיר את שתיקתה בפרשיות השחיתות של שרון, בעת שכהנה כשרת המשפטים.
ראוי להזכיר את כשלונה בניהול האופוזיציה הגדולה של קדימה.
ראוי להזכיר את פרשת ארוחת הגיבושון המושחת, שערכה בביתה לנאמניה. ארוחה שעלתה 950 שקל לסועד, כמובן מכספי הציבור של מימון מפלגות.
ראוי להזכיר גם את המאפינים האישיים שלה של לעג והתנשאות כלפי יריביה הפוליטיים והאישיים.
ראוי להזכיר את מפלתה בהתמודדות מול מופז, ההתפטרות וההתלבטות כשיטה.
ראוי להזכיר שבימים אלה של ההתלבטויות שלה במסגרת המגעים שלה לחזור לפוליטיקה היא לא הסכימה להיות מספר 2 אצל אולמרט או יחימוביץ. הייתה מוכנה להיות מספר 2 רק אצל הנשיא
שמעון פרס או של אלהים. התנשאות בלתי ניסבלת.
חיים רמון
עסקן מפלגתי ניצחי ומניפולטור פוליטי מקצועי, ללא שום רקורד חיובי מעשי באחד מתחומי החיים. הוא בנה והרס מפלגות.
הוא פרש ממפלגת "חיים חדשים" שהקים עם עמיר פרץ נגד מפלגת העבודה.
הוא פרש ממפלגת העבודה, כדי להקים את קדימה של שרון.
הוא פרש מקדימה, לאחר ששאול מופז ניצח את בת חסותו לבני.
ועכשיו הוא קבלן השיפוצים של ציפי לבני בהקמת מפלגתה החדשה. בהופעותיו האחרונות, בימי הלחימה של המבצע בעזה, התבטא בקיצוניות, בסגנון הימין הקיצוני, בעד פעולה קרקעית לחיסול משטר החמאס. דברים מנוגדים לתדמיתו כאיש שלום של השמאל. כל זאת אך ורק כדי להפגין נגד נתניהו וברק ה"מתונים".
שאול מופז
אדם ומנהיג ביטחוני עם זכויות וקבלות חיוביות כלוחם, כרמטכ"ל, וכשר ביטחון, שנקלע למפלגה מסוכסכת ומבולבלת, אותה ניבחר להנהיג לאחר כשלונה של ציפי לבני. הוא איבד את מעמדו ויוקרתו הציבורית, בעקבות מהלכיו חסרי התבונה והעיקביות. העליב בגסות את ראש הממשלה נתניהו כשקרא לו "שקרן" ואחר כך התחבק איתו, נכנס לממשלה ומיד כעבור חודשיים פרש ממנה, והחל במסע תקשורתי של דברי שנאה בוטים, פעם נוספת נגד נתניהו. התנהלות לא רצינית ולא מכובדת של פוליטיקאי כושל. מופז הפך בפועל לקברן האחרון של מפלגת קדימה.
