אם היה למאן דהוא ספק כלשהו בכוחו הגדול של הימין הקיצוני, הרי שבאו הפריימריז ב"ליכוד-ביתנו" כדי להוכיח מאיפה בדיוק משתין הדג המפלגתי הזה. השתלטות הנצים על היונים במה שהייתה פעם מפלגת-מרכז, היא תבוסה קשה למנהיגה,
בנימין נתניהו, וניצחון ברור ל
אביגדור ליברמן, שותפו.
עכשיו ייאלץ מנהיגו של "הליכוד-ביתנו" לאכול את הדייסה שבישל, אם לא את הכובע שלו. סביר להניח שאפילו בחלומותיו הפרועים ביותר הוא לא הצליח לחזות את הדומיננטיות של הפייגלינים למיניהם, שהם שנואי-נפשו זה מכבר. העובדה שאלה הצליחו להתברג במקומות ריאליים בכלל ובראשות הרשימה בפרט - צריכה להדיר שינה מעיניו. אחרי ככלות הכל, עם אותם נבחרים יצטרך נתניהו לשכנע את ציבור הבוחרים שהוא עומד להקים
ממשלה אחראית ושקולה, שהיא בבחינת ממשלה של כולם. והרי אלה יהיו גם מי שיחליטו אם לתקוף את אירן, אם לכבוש מחדש את עזה, או אם להתנחל בשכם, ברמאללה ובבית-לחם. לא פחות מטרידה העובדה, שיחד עם ההצלחה הגורפת של האגף הנצי ב"ליכוד-ביתנו" - סולקו ממנו נסיכי הליכוד המתונים, שהיו בעבר מושאי גאוותו ותהילתו.
שבוי באזיקים יותר ויותר הופך עכשיו בנימין נתניהו לשבוי באזיקים בידיו של אביגדור ליברמן. במו-ידיו הוא המיט ראש הממשלה את העונש הזה על עצמו. שותפו לראשות המפלגה יוכל מעתה להכתיב לו את סדר-היום כלבבו. שילובם ברשימה של נסיכי הליכוד - בני בגין,
דן מרידור ומיקי איתן - תלוי מעתה ברצונו הטוב של איווט, אם אכן יאות לשבץ בה אותם, על חשבונם של אנשיו מ"ישראל-ביתנו".
מיקומם הגבוה של נצים כמו
משה פייגלין,
יריב לוין,
דני דנון,
ציפי חוטובלי ומירי רגב, כמוהו כהכרזת מלחמה גלויה על בנימין נתניהו. האגף הנצי הזה - בסיועם האדיב של "האיחוד הלאומי" ו"הבית היהודי", הקיצוניים עוד יותר - יחשק את ידיו של ראש הממשלה בכל החלטה מדינית גורלית בממשלה או בכנסת. האזיקים שיושמו על הידיים שלו יוציאו אותן, בסופו של דבר, מכלל פעולה. מעל לכל מבשרים הפריימריז את השתלטותו הקרובה של אביגדור ליברמן על "הליכוד-ביתנו". יהיה זה הוא שייתן במפלגה את הטון, בעוד נתניהו ירקוד לצלילי חלילו.
כך או אחרת, טועה מי שסבור לתומו שאת הנצים יצליח לבלום גוש חוסם של מפלגות המרכז. מלבד ההסתברות הברורה שגוש כזה בכלל לא יקום - לא יהיה בכוחו, מן הסתם, לעצור את שעטותיו של הסוס הדוהר מימין.
