האם אייל שני היה נכנס לכלא לולא היה מפורסם? מירב הסיכויים שלא. הליכי המאסר כנגד חייבים (למעט בחוב מזונות) בוטלו בשנים האחרונות על-ידי המחוקק במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל לפחות עד ליום ה-16.6.2013 - וזאת מתוך רצון למנוע פגיעה ב
כבוד האדם וחירותו ומעבר להליכים הפוגעים בהם בצורה פחותה, כגון הגבלות על יציאה מהארץ ועל החזקת רישיון נהיגה.
אם כך,
כיצד הוציאו צו מאסר לאייל שני? צו המאסר הוצא היות שההליכים הננקטים כנגד אייל שני, הינם הליכים במסגרת פקודת פשיטת הרגל. חשוב לציין שפקודת פשיטת הרגל הינה פקודה מתקופת המנדט הבריטי, שבמסגרתה יכול בית המשפט המחוזי, בין היתר, לאסור חייבים שלא מקיימים את צווי והחלטות בית המשפט.
משום מה בחר המחוקק להשהות את הליכי המאסר במסגרת חוק ההוצאה לפועל (המרכז את הטיפול במרב החייבים) אך להשאירם במסגרת הליך פשיטת הרגל, וזאת למרות טענות המחוקק כי מאסר אדם עקב חוב שאינו יכול לשלם, אינו ראוי ופוגע בכבוד האדם וחירותו.
חשוב לציין כי צווי מאסר במסגרת הליך פשיטת רגל מופעלים לעיתים רחוקות, אם בכלל, גם כאשר פושטי רגל לא עומדים בצווי התשלומים שהוצאו להם על-ידי בית המשפט. בהתייחס למקרה הספציפי של אייל שני ואך ורק ממעבר על החלטות בית המשפט המחוזי בעניינו עולה, כי הוחלט לאוסרו היות שלטענת הנאמנים להליך פשיטת הרגל הוא מסתיר כספים מהכנסותיו ממסעדות שבבעלותו, ולכן מדובר במאסר אדם בעל יכולת, המשתמט מחובותיו ואין מדובר במאסר עונשין לאדם שאינו יכול לשלם חובותיו.
יש לציין כי מנגד, טענתו של אייל שני היא שהוא אך ורק שכיר במסעדות אלו ולא שותף ומרוויח 6,000 שקל בחודש בסך-הכל - טענה שבית המשפט דחה על הסף ודרש ממנו להשלים סך של כ-200,000 שקלים או להיכנס לכלא ל-45 יום.
נקודה נוספת היא שברוב מדינות המערב, ניתן לאסור אדם רק כאשר מדובר בחייב אשר משתמט מתשלום החובות עקב מעשה של מרמה, אך בפועל הצווים הללו מופעלים באופן נדיר, אם בכלל.
