בשתי שיחות קודמות העליתי את השאלה הפשוטה - מה יעשה
נתניהו אם אבו-מאזן יתייצב עכשיו למו"מ ( שכידוע הוא תמיד רק מתן), כביכול 'בלי תנאים מוקדמים' כפי שכל הזמן נתניהו דורש, אבל הפעם בהיותו עוטה גלימה של "נשיא המדינה הפלשתינית"?, איך יפנה אליו נתניהו? אם יאמר 'אדוני ראש הרשות הפלשתינית' אבו-מאזן פשוט יקום וילך. המו"מ הזה ייכנס לספר השיאים של גינס כמו"מ הקצר ביותר בהיסטוריה, ושוב יאשימו אותנו. בכלל, עצם ישיבתו עם האיש שהוכתר באו"ם כנשיא מדינת פלשתין, היא בלבד די בה כדי להוות הכרה במדינה הווירטואלית שהפלשתינים יצרו על דעת עצמם תוך הפרת ההסכם עימנו. אם יתחיל המו"מ, יאמר אבו-מאזן שלא נותר אלא לסמן את הגבולות, כי על העצמאות הפלשתינית, שבהסכם אוסלו מופיעה בין סוגיות "מצב הקבע" כנושא מרכזי שנותר למו"מ, עליה אין עוד מה לדון. את זה כבר יש להם ישר מן האו"ם. אתה יושב עכשיו עם ראש המדינה הפלשתינית, יאמר אבו-מאזן, לדון עימו איך תסיימו את הכיבוש. זה הכל.
נשק ישרא-בלוף
נוכח המהלך הערבי הזה, קיזוז חוב של כמה מאות מיליונים ובניית כמה אלפי דירות בירושלים וביו"ש, "העונש" כביכול שנתניהו הטיל כנגד המגה-פיגוע המדיני הזה, הוא פחות מסמלי, הוא - בדיחה. האם באמת יישב עכשיו נתניהו למו"מ עם נשיא "המדינה הפלשתינית"? אין צורך לנחש. הוא אמר זאת בפירוש לקנצלרית הגרמנית וב-9.12.12. אף יצא בקריאה פומבית לאבו-מאזן "לחזור למו"מ".
גם המהרסים והמחריבים מבפנים כבר הבינו את הרמז. סמדר פרי חוגגת: "מבחינתו של אבו-מאזן, מהרגע ששודרג, אפשר להתקדם" ויוסי ביילין מלקק את השפתיים:" אבו-מאזן כבר מוכן להיכנס למו"מ - בלי תנאים!"
אלא, בחבילת העונשים של נתניהו יש בכל זאת עניין אחד רציני, הנותן תשובה על הפיגוע המדיני שביצע אבו-מאזן, וכוונתי ל-E1. את מלוא המשמעות הסבירה למי שאינו מבין - קטרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי. אם ישראל תבנה בE1, אמרה, לא תוכל המדינה הפלשתינית להתקיים מפני שתנותק מבירתה ירושלים. פירוש הדבר, שנתניהו פגע כאן בנקודת תורפה של האויב. אלא מה? נתניהו כמו נתניהו: בעת ביקורו בברלין כבר דלף מפמלייתו, או הודלף, שהבנייה בפועל עדיין רחוקה, יש עוד צורך בהרבה אישורים והליכים ומידת ההתקדמות משלב לשלב תלויה בהתנהגותה של רמאללה. במלים אחרות, לא מן הנמנע שהנשק הזה, היחיד למעשה, גם הוא - "ישרא-בלוף!".
עתה, נשוב נא לרגע למו"מ העתידי עם אבו-מאזן, שכדאי להתייחס אליו כאל וודאות קרובה. לאחרונה, לרגל "עמוד ענן", ביקרה בארץ
הילרי קלינטון, שרת החוץ האמריקנית. ברמאללה היא הפצירה באבו-מאזן לחכות עד אחרי הבחירות בישראל, כי מייד אחריהן הנשיא אובמה מתכוון להיכנס לעניין בכל הכוח. כידוע, שליט רמאללה לא התרשם, והשיחות שאובמה עלול לכפות עלינו כבר תהיינה עם "מדינת" פלשתין.
ירייה באקדח ריק
לא נותר אלא לחבר בין השיחות הללו, אם חלילה תתקיימנה, לבין פרשת E1. אם עד לעריכתן לא ישתנה בפועל שום דבר ב-E1 בשטח ממש, לא יעלה על הדעת שנתניהו יוכל להתחיל שם בבנייה לאחר שמו"מ עם רמאללה נפתח, או אפילו רק הוכרז עליו. הלא האופוזיציה תקרע אותו לגזרים, כל העולם יראה בזה פרובוקציה וחבלה מכוונת בשיחות, מצרים וירדן יאיימו בניתוק יחסים וגם איומי סנקציות יושמעו. אדם יותר נחוש מנתניהו לא היה עומד בלחץ כזה. אמור מעתה, שעצם הסכמתו של אבו-מאזן להיכנס לשיחות, אם תהיה, תנטרל גם את הנשק היחיד היעיל שנתניהו הפעיל נגד הפיגוע המדיני: E1. ואם נתניהו לא יורה להתחיל את הבנייה במקום מיד, כלומר עוד לפני הבחירות והשיחות, ייצא שירה באקדח ריק ולמעשה קיבל את דין המדינה הפלשתינית ע"י עצם הסכמתו לקיים שיחות אחרי הפיגוע המדיני באו"ם.
עוד לא גמרנו. התקפתו של שליט רמאללה נמשכת. הוא הודיע, שבקרוב יפנה למועצת הביטחון, עכשיו כבר כ"ראש מדינת פלשתין", ויתבע לקבל החלטה האוסרת על ישראל כל פעילות התנחלותית נוספת, מפני ש"מרגע החלטת האו"ם חלים חוקי ג'נבה, כולל האמנה הרואה בשטחים אדמה כבושה, ולכן אסור לישראל לבצע בה שינויים דמוגראפיים".
מה יטענו במועצת הביטחון, ניתן לשמוע מפי אשטון, שהודיעה לאחרונה - "בניית התנחלויות איננה חוקית על-פי החוק הבינלאומי".
מה יכולה, מה צריכה, ישראל להשיב על זה? שההתנחלות היהודית היא כן חוקית, כמובן! ולנמק, ויש לה במה לנמק, שהרי כל החלק הראשון של דו'ח וועדת
אדמונד לוי עוסק בדיוק בשאלת החוקיות של ההתנחלות היהודית על-פי החוק הבינלאומי! אלא, שנתניהו גונז את הדוח הזה, מסרב להשתמש בו. תארו לכם שיורים עליכם, יש בידיכם נשק כבד כדי להשיב אש, ומה אתם עושים? יורים קפצונים! כי מה ענה נתניהו עד עתה לטענה 'לסטים אתם', בונים על אדמה גנובה? הוא סיפר שהזמין את הערבים לשיחות והם לא באו, שיש לישראל צורכי ביטחון, שנחוץ לו שיכירו שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, ושיאשרו לו שאם ייתן להם את הארץ, זה יהיה קץ הסכסוך. מכאן ואילך זו כבר אינה שאלה דיפלומטית. זו חזרה לבית ספר העממי, להבנת הנקרא: מטיחים בך שכבשת וגזלת ומה אתה עונה? בב'לת, דברים שאינם ממין העניין. אנחנו שואלים עכשיו, ומבעוד מועד: מה באמת תשיב ישראל במועצת הביטחון? האם לפחות עכשיו, מול אתגר המדינה הפלשתינית, תשלוף את דוח לוי מן הגניזה?
ההפתעות של רמאללה
בכל הנ"ל לא מיצינו כמובן את כל ההפתעות שרמאללה מכינה לנו בתחפושתה החדשה כמדינה. הם כבר מתקינים שלטים "כאן מדינת פלשתין תחת כיבוש" ולפי העיתונות, לפחות בשטח C צה"ל מוריד את השלטים האלה. בשני מקומות, לפחות, "שוטרים" פלשתינים ניסו למנוע בכוח פעילות של צה'ל בשטח עירוני, וזו אולי תחילתה של מדיניות, למנוע בכוח פעילות ישראלית ב"מדינתם". על כל הניירות והטפסים שלהם מופיע בוודאי לוגו של מדינה. האם שלטונות ישראל יעצמו עין? ואיך יגיבו כאשר הפלשתינים יחזירו כל נייר וכל פנייה אליהם כ"רשות פלשתינית" וישיבו רק כשיפנו אליהם כאל מדינה? כמה זמן יוכל נתניהו להתעלם ולהתחמק?
לכל הדברים האלה יש נפקא מינה גם כלפי פנים, ערב בחירות. יש כאן קודם כל 'סור מרע' - כלומר, שלא להצביע לנתניהו ולליכוד, אם אחרי הפיאסקו של "עמוד ענן" שנתן רוח גבית לחמאס ואולי אפילו הצית אנתיפאדה חדשה, עוד תבוא גם מפולת מדינית, השלמה של נתניהו - והליכוד - עם הפיגוע המדיני ששמו מדינה פלשתינית מתוצרת האו"ם!
עוד יותר חשוב מאשר 'סור מרע' הוא 'עשה טוב', וכוונתי לפעולות בתוך הליכוד ובדעת הקהל לפני הבחירות, כדי להוריד את הליכוד מן הפסים הפלשתינים, על-מנת שבוחר לאומי כן יוכל להצביע בעדו.
ואלה הצעותי:
- מול טענת "הכיבוש" יש להעמיד את החלק הראשון של דו'ח לוי המוכיח עפ'י המשפט הבינלאומי, כי לנו ולא להם הזכות על הארץ, וכפועל יוצא גם הזכות להתנחל בה. אבוי לנו, אם צריך להתחנן היום בפני מפלגתו של ז'בוטינסקי, להואיל ולומר בשער בת רבים דבר כל כך פשוט ואלמנטארי. לצורך זה חייבת הממשלה לאשר מיד, כלומר עוד ל פ נ י הבחירות, כל עוד לא החל הלחץ הגדול עלינו - את דו'ח לוי, ולהשתמש באמור בו מעל לכל במה בארץ ובעולם, ובראש וראשונה במועצת הביטחון. כל מפלגה ימינה מן הליכוד חייבת להודיע מראש, שהיא לא תצטרף לקואליציה עם הליכוד, אם לא יאמץ תחילה את דוח לוי, והיא תצטרף רק על בסיס הדו'ח הזה. באותו ההקשר - מפלגת ימין לא תוכל לחבור לליכוד שמצדד במצעו ב-'2 מדינות ל-2 עמים', ולא תיכנס לממשלה שהשיקוץ הזה יהיה חלק מקווי היסוד שלה. סוף סוף, נאום בר-אילן לא אומץ ע'י שום גוף מפלגתי או ממלכתי, והוא עדיין בחזקת התבטאות גרידא. יש לשמור בשבע עיניים שלא יתגנב, חלילה, לשום נייר רשמי.
ואל פחד: אם נתניהו יאיים לבחור כשותפה את מפלגת העבודה, בפועל אין לו אופציה כזאת. גם מפני שנבחרי הליכוד לא יתנו לזה לקרות, וגם משום שנוכח ההכרח בגזירות כלכליות קשות,
נתניהו ויחימוביץ' לא יוכלו להתאחד מסביב למצע כלכלי אחד.
- ויש להתחיל בבנייה ב-E1 - מיד, נוכח הלחצים הצפויים אחרי הבחירות. אם רוצים, אפשר להתגבר על עיכובים ביורוקראטיים. כשם שניתן למשוך ולעכב, כך אפשר לזרז ולהחיש, לעקוף, לדלג ולעגל פינות. ובמקרה הקיצוני, אם לא יהיה אפשר לצקת יסודות עוד לפני הבחירות, עדיין אין בעיה להעמיד שם מאה קרוונים ולשכן בהם משפחות ללא דיחוי. אם הליכוד אינו יודע לעשות את זאת, דניאלה ווייס בוודאי לא תתקשה להעניק לו את השירות הזה, ויש כמוה עוד. כי זאת לדעת: אם לא ייווצרו עובדות מוגמרות בE1 עד הבחירות, תעמוד ישראל מול הפיגוע המדיני של רמאללה בידיים ריקות. גם זאת צריכה להיות תביעת כל מפלגה ימנית, כתנאי לשותפות עם ממשלת ליכוד.
עוד נותר זמן מה עד לבחירות. זו תקופת חסד שבה עוד אפשר לעשות משהו כדי לקדם את הרעה. לתשומת ליבם של נבחרי הליכוד ושל מפלגות הימין האחרות, ובראשן 'הבית היהודי'.
