מושב כפר חטים שבגליל התחתון מכר עד היום 49 מתוך 54 מגרשים בני 500 מ"ר, במסגרת הרחבת המושב. תמורת המכירות - 3.3 מיליון דולר, 68,000 דולר למגרש. המגרשים מיועדים לוילות של 160-200 מ"ר.
המכירה נעשית במסגרת כינוס הנכסים של המושב, שנכנס לתוקף בשנת 1991. באותה שנה מינה בית המשפט את עו"ד ד"ר גדעון קלוגמן לכונס, על-פי דרישת בל"ל, בשל חובות של 7 מיליון שקל.
הכונס פעל לחלוקת הרזרבה הקרקעית של המושב ל-76 מגרשים בני 500 מ"ר. סוכם להקצות ללא תשלום עד 32 מגרשים לבנים ממשיכים. בפועל, הוקצו להם 22 מגרשים, ויתר ה-54 הוצאו למכירה בשוק החפשי.
תחילה נחתם חוזה עם חברת האחים שפונדר מאבן יהודה, לבנית הוילות. לאחר מכן סוכם, ששפונדר יעשו את הפיתוח, ב-28,000 דולר למגרש. המושב ימכור את המגרשים, והקונים יבנו בעצמם את הבתים.
התמורה בעד המגרשים חולקה כך: 28,000 דולר לשפונדר בעד הפיתוח, 40,000 דולר לכונס ולקופת הקיבוץ. רוב הקונים הם בני האיזור. כל קונה בונה בבניה עצמית, או עם קבלן, על-פי התקציב שלו.
דוד שפונדר אמר בתגובה ל-Nfc, כי חברתם קיבלה בפועל "הרבה פחות מ-28,000 דולר למגרש". אחיו, יהושע שפונדר, הוא יו"ר ארגון הקבלנים באיזור השרון, והיה מועמד לנשיאות התאחדות הקבלנים.
בנוסף, משלם כל קונה, למינהל מקרקעי ישראל, 28,000 שקל כדמי חכירה מהוונים לבית בן 100 מ"ר, ועוד 140 שקל לכל מ"ר נוסף. דמי החכירה לבית בן 160 מ"ר, לדוגמא, הם 8,100 דולר.
ראשי כפר חטים אמרו ל-Nfc, כי חלק מתמורת המכירה נכנס לקופת המושב, להשלמת קרן הפנסיה לחברים. קרן הפנסיה הוקמה ב-1991, ובקופתה חסרים כספים על חשבון העבר. כפר חטים נוסד ב-1936, כמושב שיתופי, על-ידי יוצאי בולגריה. הענפים הכלכליים העיקריים שלו כיום הם רפת לול, מטעים וגידולי שדה.
