אנחנו חיים במדינה של נסים ומזלות. למזלנו, בכל אסון או טרגדיה שמתרחשים, הפרשנות בתקשורת קובעת שהיה מזל גדול. למשל, בתאונות דרכים נוראות עם נפגעים, מוסיפים תמיד "היה יכול להיות אסון גדול פי כמה, במזל זה הסתיים רק ב-X הרוגים".
המזל שאולי יהיה לנו בהמשך (ואולי לא), הוא התביעה הצומחת נגד ליברמן, שמשתנה מדי יום. זו מומחיות ישראלית חדשה להגיש כתב אישום ולשפר ולשפץ אותו אחרי ההגשה הרשמית. עכשיו "פתאום" מגלים דברים חדשים על מינוי השגריר בבלארוס, דברים שליברמן "בכלל לא ידע", ועכשיו הוא יודע (אולי), כי חבריו לעבודה מספרים...
בקיצור, מול עינינו, הפארסה הקטנה של משפט ליברמן שהיה צריך להסתיים בדחיפות, כהרף עין, מצמיחה פתאום קרניים לכל הכיוונים. המפוטר, דני אילון, וכל מיני אחרים בקרבתו של ליברמן, מתחילים לזמר זמירות. אילון, עוזרו הנאמן והצמוד של ליברמן, מעיד עכשיו על ליברמן דברים שלא היה מוציא מפיו אלמלא פוטר לאחרונה בבושת פנים. לדני אילון יש הזדמנות שמתרחשת רק כשיש נסים ומזל, לדפוק את הבוס רגע לאחר שהבוס דפק אותו. מכיוון שנזרק מתפקידו על-ידי הבוס, הוא מיד מזמר. באמת נסים ונפלאות.
מה הנס שלנו (אולי)? אם המשפט של ליברמן יתגלגל כך שלא יוכל לחזור בגאון, בקרוב, לכהן כשר הביטחון, או התשתיות, או הפנים, בממשלה הבאה, ייתכן שנצא מורווחים ונוכל אולי לברך על מזלנו הטוב.
בכלל, אנחנו בתקופה של מזל. למשל, הרב הראשי לישראל לשעבר, אליהו בקשי-דורון, הולך למשפט בימים אלה על כך שמשך שנים אישר בשקר
מסמכים המעניקים הסמכה לרבנות ל-1,500 בני אדם שקיבלו שלא כדין כבוד, משכורת ופנסיה על חשבון המדינה. כל מיני אנשים, עובדי כוחות הביטחון שבכלל לא למדו להיות רבנים ולא היו ראויים לתעודת הסמכה שפירושה שאיבת כספי-מדינה לכיסם ואולי לכיסם של מוסדות דתיים מסוימים - זכו מן ההפקר על חשבוננו.
מה היה קורה אילו... נניח שהיו נותנים באוניברסיטה העברית תארי דוקטור ל-1,500 אנשים שלא למדו כמעט או/ו לא עשו דוקטורט וקיבלו בכל זאת תואר, בזכותו זכו לקריירות ולמשכורות. אילו קרה דבר כזה, המדינה הייתה מתהפכת. ואילו, כאשר הרב בקשי-דורון עשה זאת משך שנים אנחנו מקבלים את החדשות במסגרת הקבועה של חדשות אנשי הציבור בישראל. הרי זה שנים אנחנו חיים עם התופעה של לא מעט אנשי ציבור נחשדים, נחקרים, נשפטים, וחלקם יושבים בכלא על עבירות על החוק בפשעים של ממון ולא רק ממון, פשעים שגורמים לאזרח להלך בשיער סומר ובבחילה כל הזמן!
34 מפלגות בישראל יש לנו מזל שיש אחוז חסימה. כי אם לא היו חוקים טובים (מתי ישפרו את החוקים האלה?), היינו מתבלבלים לגמרי. אחוז החסימה המבורך שומר שלא ייכנסו לכנסת יותר מתריסר מפלגות (בערך), זאת למרות 34 מפלגות המנסות בצורה חוקית להיכנס לכנסת של 120 חברים. באמת יש לנו מזל שאצלנו יש דמוקרטיה פלורליסטית ובמקום שתי מפלגות עיקריות ועוד איזה שתיים קטנות עם נישה, כמו בכל מדינה תרבותית - יש לנו 34. אגב, בישראל, מפלגות שמתאחדות, מפסידות קולות - ראו את הסקרים על הליכוד-ביתנו שיורד בסקרים. האם ללא איחוד היה מספר המצביעים לשתי המפלגות גדול יותר?
ולסיום - הכי חשוב... יש לנו מזל שאנחנו לא ספרד ובעיקר לא יוון. ראש הממשלה אמר - במהלך נאום בחירות ובמסגרת מדינת הנס והמזל - שאנחנו נס כלכלי ובזכות נס כלכלי זה אנחנו משלמים עבור דלק, חשמל, מע"מ, שכר דירה, אוכל, ארנונה ומים ב-30% אחוז יותר מאשר לפני שנה או שנתיים. הגירעון בתקציב המדינה, במדינת הנס הכלכלי, יגרום לאזרחי המדינה לשלם בקרוב 40% יותר עבור חשמל, מים, ארנונה, עוף, קוטג', לחם, עוגות, עגבניות ועוד.
יש לנו מזל שעובדי הרכבת, הנמלים, חברי הכנסת ועוד כמה ענפים של ברי-מזל זכו בתוספות שכר שמנות. אנחנו, כל האזרחים הטובים שלא העלו את שכרם ואילו ההוצאות הקבועות שלנו גדלות מרגע לרגע, לא כל כך מתלהבים לקבל את אותה ממשלה עם אותו ראש ממשלה בעתיד הקרוב. אז אולי בכל זאת אין לנו מזל...
