שלטי החוצות "ביבי טוב לעשירים ושלי טובה בשבילך" מזכירים ימים אפלים וחשוכים, של טרם התמוטטות השלטון במדינות הסוציאליסטיות של הגוש המזרחי, בהן בריה"מ לשעבר: המלחמה בעשירים. הרוח המנשבת הייתה "מי שהרוויח כסף, הרי שהכסף שלו נלקח מאיתנו, והוא שלנו, ניקח אותו בחזרה", נדחוף את היד לכיס שלו, או שנלאים את רכושו.
מיותר לציין, שבאותה העת, השוק השחור "פרח" אצל "הסוציאליסטים" בזכות וכתוצאה מהסוציאליזם, מה שנקרא "סוציאל דמוקרטיה". אשר על כן, שלטי החוצות של העבודה רק מוכיחים ומזכירים לנו שהסוציאליזם מקדם מסכנות, מקדם צרות-עין בהצלחתם של אחרים, שהם אינם אג'נדה ראויה לבחירות אלא משמשת רק להסתה. וזה קמפיין מסוג מסוכן כדי להצביע עבורו בדמוקרטיה.
ואומנם, במסיבת העיתונאים של יום חמישי (3.1.13), למעשה מסרה ח"כ יחימוביץ' הודעה בהודאה שהקמפיין הזה של העבודה איננו מצליח. זהו "קמפיין סקטוריאלי" שנתמך על-ידי הוועדים הגדולים של חברת חשמל, עובדי שדות התעופה, הוועדים בנמלים של חיפה ואשדוד ועוד "כאלה". ומשהתגלה שאין בקמפיין הזה הרבה מצביעים למרות הכוח הפוליטי שלהם לשביתות פוגעניות בציבור הרחב, הוא הפך עכשיו פניו ל"קמפיין שבשבת", מכוון על-ידי הסקרים, סוג של זיגזג פוליטי.
גם בעת שהתחזתה כפעילה למען ה"חלשים", כמו למען הקופאיות בסופרמרקט, ניצלה אותן למעשה ח"כ יחימוביץ' למטרות יעדי הוועדים הגדולים. ובנוסף, בצביעות אופיינית, רק אחרי שהשקיע הון ומצא את הגז, ולא לפני כן, שאלה-התריסה ח"כ יחימוביץ' כנגד היזם
יצחק תשובה, "של מי הגז הזה? האין הוא שלנו אזרחי המדינה?". יחימוביץ' לא שואלת של מי נמל חיפה? של מי נמל אשדוד? של מי שדה התעופה לוד? של מי חברת חשמל? של מי
רכבת ישראל? האין הם שלנו? האזרחים? או האם הם רק של ועדי העובדים? האזרח מן השורה הבין, כיוון שהיא "לא בשבילך" אלא "בשבילם", להצביע יחימוביץ' זה מסוכן עבורו.
הבריחה מ"סוציאל דמוקרטיה" גם מפאת תוכנו של הקמפיין, הסקרים האחרונים מראים ירידה עקבית ומשמעותית למפלגת העבודה במנדטים. הדבר התבטא בלפחות בארבעה גורמים: אנשי
עמיר פרץ נטשו. השמאלנים ממרצ, שהתפקדו במפקד של ח"כ יחימוביץ' ושל אופנהיימר, כדי לקבוע את הרשימה, חזרו, עזבו חזרה למרצ גם בסקרים, רבים מאנשי הקיבוצים כועסים על יחימוביץ', ומודיעים בסקרים שלא יצביעו עבורה (עברו כנראה למרצ). קבוצה רביעית הם אנשי "מרכז וימין" של העבודה, קבוצה גדולה, בהם ותיקים, לא מרוצים מרשימה שמאלנית, ולכן לא יצביעו הפעם עבודה ושוקלים לראשונה ליכוד או בנט.
כשקיימה ביום 3.1.13 מסיבת עיתונאים, יצאה יחימוביץ' בשצף קצף נגד מפלגה פוליטית יריבה וזה נבע ממעמקי קמפיין לא מוצלח כשאין לה בו משהו ממשי, משלה, כדי לאסוף מצביעים. נהפוך הוא, אנשים ברחו מה"סוציאל דמוקרטיה" שלה. והנה עוד אחת מההוכחות לכך:
כשנבחר פרנסואה הולנד, "סוציאל דמוקרט", לנשיא צרפת, שלחה לו יו"ר מפלגת העבודה אגרת ברכה שבניסוחה נכתב כך: "מפלגתנו מודעת היטב לדרכך הכלכלית והחברתית ומזדהה איתה. אנו מעריכים מאוד את חזונך לביסוס הסוציאל דמוקרטיה בארצך... אנו שואבים השראה ועידוד מניצחונך ומציבים לעצמנו ולאזרחי ישראל מטרה דומה". האזרח המצביע הבין שהביטוי הזה הוא חלק מהסכנה בהצבעה ליחימוביץ' לכנסת.
מאז שנבחר, הפעיל הנשיא הולנד את מדיניות ה"סוציאל דמוקרטיה" שתוצאותיה גרמו לכך שהתמיכה בו ירדה לשפל חסר תקדים של כ-30%, גרמה למאות מעשירי צרפת, תעשיינים, אנשי עסקים, חברות היי-טק, אנשי קולנוע ותרבות לעזוב את המדינה למדינות אחרות והמשבר הכלכלי העמיק עוד יותר.
בדרכו ה"סוציאל דמוקרטית", ראשית התנפל הנשיא הצרפתי, במיסוי כבד בתחילה על העשירים עצמם, ולאחר מכן התנפל על החברות הפרטיות המצליחות, בהן ההיי-טק, ובכך כאמור נכשל. את השגיאות הללו מבטאת גם יחימוביץ'.
המשבר בצרפת הוא כמו המשבר ביוון ובספרד, והוא ממש כמו המשבר בחברת החשמל, שבהן נשארו העובדים עם "ים של זכויות" שעולות הרבה כסף, ואין מהיכן לשלם ואין אזרחים שרוצים לממן זאת. ועכשיו, כדי להחזיר את הבורחים מה"סוציאל דמוקרטיה", כלומר, כדי להגדיל ולהחזיר את הכנסות המדינה, נמצאת המועצה המחוקקת בצרפת בתהליך מייגע של ביטול רבים מחוקי העלאות המס לחברות וליחידים, כפי שיישם אותן הולנד, וגם עוסקת בביטול זכויות עובדים הכרוכות בכסף. הולנד מבין גם שעליו לפעול לצמצום הוצאות פעילויות הממשלה. יודגש שכל המעשים ה"סוציאל דמוקרטיים" הללו היו ידועים מראש כשגויים. להצביע עבורם בישראל, קרי יחימוביץ', זה לא אחראי ומסוכן.
וראו איזה פלא, מה"סוציאל דמוקרטיה" של פרנסואה הולנד, מקבלת יחימוביץ' השארה, כדבריה כאמור לעיל, וזו גם מוכחת לפי שלטי החוצות. הולנד הראה במעשיו שה"סוציאל דמוקרטיה" במהותה דומה מאוד ומשיקה לקומוניזם. אין ביניהם הבדל ממשי מלבד הדרך להשגת המטרה. הקומוניזם, כדי להשיג את מטרתו, משעבד את האדם בכוח. לעומתו, ה"סוציאל דמוקרטיה", כדי להשיג את מטרותיה, משעבדת את האדם ב"בחירה סלקטיבית". כלומר, ממש כמו ההבדל בין רצח להתאבדות.
מכאן, שהנשיא הולנד, וזו ההולכת אחריו, בדרכה הניאו-מרקסיסטית, ח"כ יחימוביץ', מוכיחים את מה שנאמר זה לא מכבר: "מי שלא היה סוציאל דמוקרט בנעוריו סימן שהיה חסר לב. ומי שנותר סוציאל דמוקרט בערוב ימיו, נותר ללא שכל". ועל ח"כ יחימוביץ' אפשר לומר שהיא נמצאת בנעוריה וגם בערוב ימיה הפוליטיים, בעת ובעונה אחת. על כן, מסוכן להצביע עבורה. את זה מבין האזרח המצביע.
יחימוביץ' כמו פייגלין ח"כ
שלי יחימוביץ' התחנכה בביתה ברוח השמאל הקיצוני של מפ"ם, כיום מרצ. השקפותיה הניאו-מרקסיסטיות דהיום מושפעות מכך. חלק מהמפקד שלה כאמור, עשתה בקרב מצביעי מרצ שהתפקדו לעבודה לצרכי השפעה שמאלנית מרקסיסטית בפריימריז, למרות שמפלגת העבודה המסורתית מעולם לא הייתה ניאו-מרקסיסטית. סוג של השתלטות עוינת. לכן ח"כ יחימוביץ' היא למעשה נטע זר במפלגת העבודה.
ראוי לציין שברמת אפעל, בה מתקיימים מדי פעם כינוסים של מפלגת העבודה, מונצח אחד מענקי תנועת העבודה יצחק טבנקין: אולם הרצאות, מכון מחקר וספרייה. "יד טבנקין". טבנקין עסק בפעילות רעיונית במרכז הרעיוני של הקיבוץ המאוחד "אפעל". טבנקין היה ממתנגדי חלוקת הארץ, ממנהיגי וממקימי "מפלגת העבודה" ב-1968. לאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם מקימיה של "תנועת ארץ ישראל השלמה", ובכך ירושלים אחת ושלנו.
מאידך-גיסא, במסיבת העיתונאים טענה ח"כ יחימוביץ' כנגד פייגלין (ליכוד) שעלה להר הבית, כסימוכין לכך טענה "זה לא הליכוד". לאור העובדות הללו, האם פייגלין הוא אידיאולוגית כטבנקין? האם ח"כ יחימוביץ' אידיאולוגית כנגד טבנקין? האם הצבעתה ל
עזמי בשארה וגוז'נסקי לא הספיקה? האין אלו עוד הוכחות שח"כ יחימוביץ' היא נטע זר במפלגת העבודה? האין קץ לנשף המסכות הפוליטי שלה? לזיגזג הפוליטי?
או שתרכיב ממשלה או שתלך לאופוזיציה שחור או לבן. כך היא רואה את הפוליטיקה, כך טענה ח"כ יחימוביץ' במסיבת העיתונאים. ואם אכן יזדמן לה להרכיב ממשלה, איך תעשה זאת? כידוע, ח"כ
אחמד טיבי, זחאלקה, אלסאנע, זועבי וחבריהם, טוענים שהם שייכים ללאום הפלשתיני. והם בעד "מדינת כל אזרחיה". זכותם הדמוקרטית לדעתם. כלומר, מבלי הצורך להיכנס לפרטים, באם יזדמן לה, הרי שח"כ יחימוביץ', בדעותיה הניאו-מרקסיסטיות, תבחר את שותפיה הטבעיים, להרכיב ממשלה עם בל"ד-חד"ש, עם אוריינטציה קומוניסטית, להם הצביעה בעבר. בעצם המעשה הזה תוקם בפעם הראשונה בישראל, מדינה יהודית דמוקרטית, "איפכא מסתברא", ממשלה דו-לאומית, אגב אורחא, מרקסיסטית, רחמנא לצלן. אכן, הצבעה לח"כ יחימוביץ' היא סכנה לציונות.
יחימוביץ' לקראת הדחה עתה, כשהקמפיין ה"סוציאל דמוקרטי" לא הצליח, כשהסקרים מראים 16 מנדטים, בזיגזג פוליטי, של שינוי כיוון שמאלה, מנסה ח"כ יחימוביץ' להחזיר לתמונה גם את פרופ' יוסי יונה, מקום 20 כדי שיהיה ריאלי. מי הוא יוסי יונה? הוא למשל מתנגד לחוק השבות. הוא בעד יום זיכרון אחד "מאוחד" לחללי צה"ל ומערכות ישראל, לחללי ה"נכבה" להבדיל, ולקורבנות השואה להבדיל. יוסי יונה בעד העמדה לדין של קציני צה"ל ופוליטיקאים שהשתתפו במבצע "
עופרת יצוקה" (בהסתמך על דוח גולדסטון ואמנסטי).
והנה מדבריו: "אני לא מתחבר למילה הזאת ציונות, היא לא מבטאת את מי שאני". ועוד אמר: "התנהגותה של ישראל בשלושת העשורים האחרונים אינה מאפשרת את צירופה לקהילת האומות הנאורות והרציונליות". ו"פנינה" נוספת שלו: "לו היו תושבי קריית-גת, בטוחים בזהותם הישראלית, הם היו גם אולי חשים סולידריות בסיסית עם טלי פחימה... הם יכלו גם לאמצה לחיקם... ולראות בה פעילת שלום אמיצה...". האם אלו היו אי פעם ערכיה של מפלגת העבודה? ההפך הוא הנכון. אין ספק, הצבעה ליחימוביץ' כדי שתבוא היא - עם אחד בדעות כאלה - לכנסת, הוא עניין פוליטי מסוכן.
אשר על כן, לא רק להוצאתם של נציג הקיבוצים ונציג המושבים מהרשימה, אלא גם הכנסתו של איש הקשת המזרחית, פרופ' יוסי יונה, במקומם, יש משמעות פוליטית רבה. משמעות זו תבוא לידי ביטוי מיד לאחר הבחירות. חוקת העבודה מאפשרת, לאחר הבחירות לכנסת, החלפת היו"ר באם לא תצליח להיבחר לראשת ממשלה. ח"כ שלי יחימוביץ' למעשה כבר הודיעה, בהודאה במסיבת העיתונאים ההיא, שהיא, כראשת ממשלה, זה רק בבחינת "הכל דיבורים", בבחינת עניין וירטואלי, דהיינו - בדיחה. וכך מתבהר שהתנאים בשלים, וכל הסימנים מעידים שהם כבר פעילים לקראת ההדחה.
