למה אנחנו מתפללים?
אנו מתפללים שביבי נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
אנו מתפללים שהבית היהודי יצטרף מימין, ובבוא העת העבודה תצטרף משמאל.
אנו מתפללים ששלושת הגושים אשר הקימו את המדינה - מפא"י, חרות והציונות הדתית/מסורתית - יוציאונו מעבדות לחירות, מעבדות מחשבתית לחירות מחשבתית.
בימין – בנט. במרכז - ביבי וליברמן. ובשמאל - העבודה.
אנו מתפללים שאריה דרעי יפרוש ("EASY COME – EASY GO").
אנו מתפללים לתנועת מצביעים רבים מהמפלגות החרדיות לבית היהודי ולליכוד.
אנו מתפללים לפירוקה מהיסוד של מפלגת "אין עתיד", ולהצטרפות מרבית חברי הכנסת שלה לעבודה, וחלקם לליכוד - מה שיאזן את הגושים.
אנו מתפללים לפרישתה של
ציפי לבני. אצלה אנו יודעים שסבלנות היא לא התכונה שלה, כי מה אפשר לצפות מתלמידה רוחנית של
מאיר דגן...
אנו מתפללים לקריסתן של האימפריות הכלכליות של החרדים האשכנזים ושל החרדים הספרדיים.
אנו מקווים שאוריאל רייכמן יחטוף סטירת לחי כזו, כך שיבין סוף-סוף שדמוקרטיה עושים בכנסת ולא במגדל השן האקדמי, ודאי לא עם ניסיון פתטי ורב-זרועי לחדור לכנסת באמצעות קבוצה לא רצינית של אנשים ובעזרתם של בעלי הון.
אנו מתפללים שערביי ישראל יצביעו למען עצמם ולא למען ליבוי הסכסוך הישראלי-ערבי. כ"ט בנובמבר אזרחי משלהם, כתושבים במדינת ישראל, יהיה עם מינוי שר שיכון או שר חינוך ערבי במדינת ישראל. אין עדיין בשלות לכך, אבל חובה לקוות.
האם היום יהיה הכ"ט בנובמבר של החירות המחשבתית בישראל? בואו נתפלל שכן, בואו נעשה כל אחד בחלקת עולמו הקטנה – שכך בדיוק יקרה.
