|   15:07:40
דלג
  אלישיב רייכנר  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

גרעינים של צדק

הסיכויים להיחשף למקרים של העסקה פוגענית וניצול עובדים או לפערים חברתיים בתחום הבריאות ובתחומים אחרים גבוהים יותר כשמתגוררים בפריפריה החברתית, מאשר בפתח-תקווה או באורנית. לא במקרה מי שנושא את דגל הצדק החלוקתי ברשימה של לפיד אינו הרב פירון, אלא מאיר כהן, ראש עיריית דימונה
22/01/2013  |   אלישיב רייכנר   |   מאמרים   |   בחירות 2013   |   תגובות
הרב פירון. דוגמה לא נכונה [צילום: פלאש 90]

במסגרת דיון שולחן עגול על דתיים בפוליטיקה, שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר הרב שי פירון, מועמד מספר 2 ברשימת 'יש עתיד', שבמקום להסתפק בעשיית חסד מקומי ובהארת פנים, על הציונות הדתית לקדם מדיניות של צדק חברתי. הוא הוסיף וטען שגם פעילותם של הגרעינים התורניים שהציבור הדתי אוהב להתהדר בה, שייכת לתחום החסד ולא לתחום הצדק.

עם קריאתו הכללית של הרב פירון אני מסכים לחלוטין אבל חולק לגמרי על הדוגמה שבחר להביא. אילו היה הרב פירון מכיר לעומק את פעילותם של הגרעינים, הוא היה יודע עד כמה רבים מחבריהם עסוקים בעשיית צדק ובשינוי מדיניות. כששדרות הייתה תחת מטחי טילים, חברים בגרעין התורני שם הקימו את 'המטה לביטחון שדרות' והגישו עתירה לבג"ץ שחייבה את המדינה למגן את מוסדות החינוך בעיר.

כשהשלטון המקומי בירוחם עמד לפני קריסת מערכות, בוגרי הגרעינים בירוחם היו פעילים בולטים במאבק להדחת ראש המועצה שכשל. בשנתיים האחרונות מתנהל מאבק צדק חלוקתי של ירוחם ועיירות פיתוח נוספות בדרישה לחלוקה מחודשת של שטחים מניבי ארנונה בין עיירות פיתוח למועצות אזוריות. גם במאבק הזה יש פעילים דומיננטיים מקרב בוגרי הגרעינים.

חברי גרעיני 'הנני' שפועלים בקהילה האתיופית הם פעילים מרכזיים בכל מאבק או פעילות לקידום הקליטה של הקהילה הזאת. אבי וורצמן, מקים הגרעין התורני בבאר-שבע, מחזיק כבר כמעט חמש שנים בתיק הרווחה והקהילה של בירת הנגב. בתפקידו זה הוא לא עושה "חסד מקומי", אלא מעצב מדיניות רווחה בשלטון המקומי.

גם מוסדות החינוך האינטגרטיביים ותוכניות המנהיגות המקומיות שהוקמו על-ידי חברי גרעינים בכל הארץ לא נכנסים תחת קטגוריה של חסד אלא תחת כותרת של עשיית צדק. מקימיהם של המוסדות והתוכניות הללו ומנהליהם תורמים לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה בתחום החינוך והחברה. כאיש חינוך, הרב פירון יודע היטב עד כמה השקעה בחינוך מביאה לצמצום פערים חברתיים ולכן תמוה בעיני שהוא מכנה זאת "חסד מקומי והארת פנים".

ויש עוד משהו שהרב פירון שכח. ההתיישבות החברתית של הגרעינים הביאה לכך שרבים מבני הציונות הדתית שגדלו ביישובים דתיים או בסביבה דתית עוטפת בערים, נחשפו בהתיישבותם החדשה לחלקים אחרים של החברה הישראלית ולסוגיות חברתיות שלא היו מוכרות להם במקומות שבהם גדלו. הסיכויים להיחשף למקרים של העסקה פוגענית וניצול עובדים או לפערים חברתיים בתחום הבריאות ובתחומים אחרים גבוהים יותר כשמתגוררים בפריפריה החברתית, מאשר בפתח-תקווה או באורנית. לא במקרה מי שנושא את דגל הצדק החלוקתי ברשימה של לפיד אינו הרב פירון, אלא מאיר כהן, ראש עיריית דימונה.

לוד - בין כתבה לסדרה

"מאחז דתי על הריסות שכונה ערבית מאיים לפוצץ את לוד המבעבעת", כך הכריזה כותרת הכתבה של גדעון לוי ב'הארץ' שפורסמה לפני כשלושה שבועות וביקשה לתאר את מערכת היחסים הטעונה בין ערביי לוד לגרעין התורני בעיר. לוי התאמץ בכוח להחיל את הטרמינולוגיה של יהודה ושומרון על לוד אבל "המאחז" שעליו הוא כתב הוא שכונת 'רמת אלישיב' שהחלה להיבנות כחוק באוקטובר 2004 וגרות בה כבר יותר ממאתיים משפחות דתיות שהגיעו מכל רחבי הארץ. 'רמת אלישיב' לא הוקמה על "הריסות שכונת בית הקברות הערבית שתושביה פונו", כפי שנטען בכתבה, והגרעין התורני שלוי מתאר את כניסתו ללוד כאירוע שהתרחש לאחרונה, הוקם לפני למעלה משש-עשרה שנים, אבל אם אתחיל להפריך את כל השקרים של לוי, ייגמר לי הטור.

מי שרוצה לקבל תמונה אותנטית יותר על מערכת היחסים בין הגרעין התורני לאוכלוסיה הערבית, ובכלל על העיר לוד, כדאי לו לצפות בסדרה "לוד - בין ייאוש לתקווה", הסדרה התיעודית האיכותית של אייל בלחסן ואורי רוזנווקס ששודרה בשבועות האחרונים בערוץ 8 אבל ניתנת לצפייה גם באתר תוכני הווידיאו של ynet. כשמקדישים לסיפור של לוד שישה פרקים, חמישים דקות כל פרק, אפשר להציג מורכבות אמיתית שאפילו כתבה עיתונאית הוגנת, לא כמו זו של גדעון לוי, תתקשה להציג.

הסדרה של בלחסן ורוזנווקס נעה בכמה צירים, ומלווה מספר מצומצם של דמויות לאורך חודשים ארוכים. שתי הדמויות המרשימות ביותר שממחישות את מערכת היחסים בין הגרעין לאוכלוסיה הערבית הן פאתן, הפעילה החברתית הערבייה, ואהרן אטיאס, בן העיר, ממקימי הגרעין התורני וכיום מנהל המכינה הקדם-צבאית המקומית. אהרן ופאתן נאלצים בעל כורחם לחלוק את מתנ"ס שיקגו בשכונת רמת אשכול המעורבת ליהודים ולערבים. המתנ"ס היה סגור כמה שנים וכיום הגרעין התורני מפעיל בו מועדונית לקהילה האתיופית ומועדון קשישים. פאתן מבקשת לקיים במתנ"ס גם פעילות לאוכלוסיה הערבית ואהרן מסכים לקיום הפעילות אך עומד על כך שהיא לא תהיה מעורבת לשתי האוכלוסיות. השיח הנוקב, אך המכובד, שמנהלים השניים לאורך פרקי הסדרה ממחיש באופן הטוב ביותר את הקושי לחיות בעיר מעורבת כמו לוד, אבל גם משאיר אצל הצופה תקווה שבאמצעות מנהיגות מקומית איכותית, אפשר להגיע רחוק.

אח אשכנזי
בנט. אשכנזי [צילום: פלאש 90]

ההצלחה המסתמנת של 'הבית היהודי' גם בקרב אוכלוסיית עיירות הפיתוח הביאה אותי להרהורי כפירה בדבר הצורך באפליה מתקנת בתחום העדתי בהרכבת הרשימות לכנסת. לתושבי ירוחם או דימונה שהצביעו לבנט היום בכלל לא מפריע שהוא אשכנזי לחלוטין. הבחירה שלהם ב'בית היהודי' גם לא נובעת משילובם של הרב אלי בן-דהן או של זבולון כלפה ברשימה המאוחדת. הם לא עסוקים בספירת כמות הספרדים ברשימה של בנט, ומשיחותיי עם תושבים אני לא מתרשם ששילוב ספרדי נוסף ברשימה היה מחזק את תמיכתם.

המזרחיים המסורתיים בעיירות הפיתוח יבחרו בבנט מסיבות לגמרי לא עדתיות. בבחירות הקודמות רבים מהם הצביעו ליברמן כי זו הייתה האופציה החזקה והברורה מימין לנתניהו. בבחירות הקרובות האופציה הזאת היא בנט. בנוסף, בנט עצמו משדר קרביות סחבקית, חום אנושי ודת ידידותית, אלמנטים שהאוכלוסיה המסורתית מחבבת. רב ספרדי מזוקן או אקדמאי בעל תודעה מזרחית עמוקה לא היו מביאים יותר קולות מבנט כי תושבי עיירות הפיתוח מעדיפים אח, גם אם הוא אשכנזי.

לא מפרגנים גם בשנות ה-50

ספר חדש שיצא לאחרונה שבר לי קצת את המיתוס על ירידתו של בן-גוריון לנגב בשנות ה-50. לתומי חשבתי שבתקופה ההיא, כשהציונות הייתה חזקה יותר מהציניות, כולם מחאו כפיים לצעד החלוצי של ראש ממשלה שיורד להתגורר בנגב. בספר "מניצנה עד אילת" של ד"ר זאב זיוון, שמספר את סיפור הנגב הדרומי בעשור הראשון של המדינה, מצטיירת תמונה אחרת.

הימין לעג לבן-גוריון על ניסיונו ליצור אגדה ולהתייצב לפני הצלמים כחקלאי במדבר. השמאל ביקר את בן-גוריון על בחירתו דווקא בשדה-בוקר, יישוב שעדיין לא השתייך אז לשום תנועה פוליטית. בעיתון 'על המשמר' נכתב אז: "החבר בן-גוריון מציע את שדה-בוקר כמופת לדרך התיישבות חדשה אך זה ניסיון נפסד של חוגר המתהלל כמפתח". גם הניסיונות של בן-גוריון לעודד את הנוער ללכת בעקבותיו זכו לקיתונות והוגדרו כניסיונות "פשיסטיים". עם כזו ביקורת, אין פלא שהצעד האישי של בן-גוריון לא הביא לתנועת המונים דרומה, ונשאר כקול קורא במדבר.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  22/01/2013   |   עודכן:  22/01/2013
אלישיב רייכנר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גרעינים של צדק
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מוזר
24/01/13 10:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  בחירות 2013
קרוב לשוויון בין גוש הימין-חרדים לבין גוש השמאל-מרכז - כך מלמדים מדגמי שלושת הערוצים שפורסמו עם סגירת הקלפיות (22.1.13, שעה 22:00). הפתעת הבחירות: יש עתיד של יאיר לפיד, אשר לפי המדגמים צפויה לקבל 19-18 מנדטים.
22/01/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
למרות שבחירות לכנסת אינן בחזקת הצגת תיאטרון/קונצרט ו/או זמר/ת "מדהימה", הפכו הבחירות בישראל להצגה הטובה ביותר בעיר. יש די בזו כדי להפנים שכל המעורבים במעשה הבחירות, מהמצביע הפוטנציאלי, הפוליטיקאי המשווק את עצמו, וקנח בתקשורת. התמסרו מדעת כבני ערובה למתכונת, שאומנם מייצרת חוויה רגשית - אך מסתיימת כמו בתיאטרון ו/או בסרט קולנוע עם רדת המסך, בהבדל אחד: לאחר ההצבעה בקלפי מתפוגגת החוויה, ומתחלפת לאורכה של קדנציה למחזה כחול-לבן - שבו "מבכים המצביעים" במאמרים ובראיונות, על תפקודם הלוקה של אלה שזה עתה בחרו בהם.
22/01/2013  |  אמציה חן  |   מאמרים
שורות אלה נכתבות ממש בעיצומו של יום הבחירות לכנסת התשע-עשרה. הן נכתבות לאור שיחה ששמעתי ממר חיים פאלק, ביום לימוד תורה מיוחד הנערך בעופרה ביום הבחירות הנוכחי.
22/01/2013  |  משה חסדאי  |   מאמרים
אנחנו חייבים למצוא דרך, לגבי העתיד, למנוע את האפשרות שכל זב חוטם יקים לו רשימה וירוץ לבחירות לכנסת. הדרך היחידה היא כמובן להעלות את אחוז החסימה לגובה כזה שיימנע מאותן רשימות קיקיוניות לרוץ לבחירות.
22/01/2013  |  יחיאל אמיתי  |   מאמרים
למה אנחנו מתפללים?
22/01/2013  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   בחירות 2013  /  מי ומי    / 
לא מאומת: השמועות שלפני פרסום המדגמים  /  עידן יוסף
אסור לשדר את סיורי המתמודדים  /  עידן יוסף
מועמד לכנסת הותקף בידי פעילי שס  /  עידן יוסף
האמונה תנצח?  /  ציפורה בראבי
ברוך שפטרנו  /  צ'לו רוזנברג
נחכה לתוצאות האמת  /  מיכאל טוכפלד
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
דן מרגלית
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו    יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
ציפי לידר
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה    האדם חושב, והאלוקים צוחק
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il