כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, הגיב היום (א', 11.9.05) לבקשתו של משרד רו"ח קסלמן את קסלמן למנות מפרק לבנק למסחר נוסף לכנ"ר. לטענת משרד קסלמן העובדה כי יש צורך לחקור גם את תפקודו של בנק ישראל בפרשה מעמידה בהכרח את הכנ"ר בניגוד אינטרסים מובנה עקב העובדה ששני הגופים, החוקר והנחקר, הן זרועות ביצוע של המדינה. מטבע הדברים מתנגד הכנ"ר בכל תוקף לבקשה זו.
כזכור, כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, הגיש ב-20.6.05 לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת ענק בסכום העולה על 270 מיליון ש"ח כנגד האחראים לקריסת הבנק למסחר, ביניהם מבצעת הגניבה, אתי אלון, שותפיה עופר ואביגדור מקסימוב, הצדדים השלישיים אליהם נמצא כי הועברו כספי המעילה וכן מנהלי הבנק - משה לייבוביץ (ששימש מנכ"ל הבנק עד לקריסתו ב-2002) ושמיל ובר (יו"ר הדירקטוריון של הבנק), נושאי המשרה בו, חברי הדירקטוריון ורואי החשבון החיצוניים של הבנק - משרד קסלמן את קסלמן. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין פינס, מושקוביץ ורוסמן ממשרד עורכי הדין וקסלר ברגמן ושות'.
בין היתר טוען הכנ"ר כלפי תפקוד משרד רו"ח קסלמן בפרשה כי על-פי החקירה שערך עולה כי הביקורת החשבונאית אשר בוצעה בבנק, במהלך תקופת ביצוע המעילה, בוצעה באופן חלקי, רשלני, בניגוד לנהלי ביקורת מחייבים, בניגוד לכללי החשבונאות ובניגוד לאמות מידה מחייבות לעריכת ביקורת שכזו.
לדעת הכנ"ר "אילו היו הביקורות מבוצעות כפי שצריך היה לבצען, היו מעשי הגניבה נחשפים סמוך לתחילת ביצועם ובכל מקרה, לפני המועד בו נחשפו".
בתגובתו הנוכחית מדגיש הכנ"ר, כי אין לקבל את דרישת משרד קסלמן למינוי מפרק נוסף אלא למוחקה על הסף וזאת מאחר וכל מטרתו של הליך זה היא לעכב עד כמה שניתן את בירורה של תביעת הכנ"ר. לטענת הכנ"ר לנתבע פוטנציאלי אין מעמד בבית משפט של פירוק ולכן לא יצלח ניסיונו של משרד קסלמן.
ובלשונו של הכנ"ר: "בנסיבות העניין, ולאור האמור לעיל נראה, כי המבקש, בעצם הגשת בקשתו, מנסה לעקוף את החלטת בית המשפט הנכבד, הקובעת מפורשות, כי לנתבע פוטנציאלי אין מעמד בבית משפט של פירוק. מחמת שברור לו, למבקש, כי הינו נעדר מעמד לטעון טענות הנוגעות לעצם היותו נתבע במסגרת התביעה אשר הוגשה כנגד האחראים לקריסת הבנק, וכי בית משפט של פירוק אינו הפורום המתאים להעלאת טענות אלה, בחר הוא להכתיר בקשתו בכותרת "בקשה להוספת מפרק נוסף ולמתן הוראות", מתוך שאיפה שכותרת הבקשה תהא בבחינת "כרטיס כניסה" לבית משפט של פירוק על-מנת לשטוח טענותיו".
עוד נטען בתגובה, כי מטרת הבקשה היא ליצור דעה קדומה אצל בית המשפט, ועל-ידי כך לנסות ולהשפיע על תוצאות התביעה.
"עינינו הרואות, כי בקשתו של המבקש אינה אלא ניסיון לגרום לבית המשפט הנכבד לשקול בשנית זהות הנתבעים בתביעה אשר הוגשה על-ידי הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק, זאת באמתלה של ניגוד עניינים בו לקה, לכאורה, המפרק בהפעילו את שיקול דעתו. ניסיונו זה של המבקש הינו ניסיון מלאכותי ומאולץ, שיסודו במטרת המבקש - לדחות את הקץ ואת הצורך בהתמודדות עם הטענות הקשות המופנות כלפיו במסגרת הליך התביעה", לשון תגובת הכנ"ר.
הכנ"ר מסיים את תגובתו בהטחת ביקורת חמורה על משרד קסלמן:
"תגובתם זו של המשיבים מעידה כאלף עדים, כי אין ממש בטענות המבקש, הן ביחס לדרך התנהלותו של הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק וביחס למניעים אשר הנחוהו בקבלת החלטותיו בכל הנוגע לחקירת נסיבות קריסת הבנק, והן ביחס לטענות לגופן".
"הקלות הבלתי נסבלת בה מעלה המבקש טענותיו, על אף מהותן של טענות אלה, הינה מקוממת. הנייר, אמנם, סובל הכל, אולם יש דברים שהדעת אינה סובלת!", בהחלט דברים בוטים של הכנ"ר כנגד אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בארץ.
