אריה דרעי הוא גימיק בחירות, אחד מתוך כמה גימיקים שהיו בבחירות האחרונות. כמה מנדטים הוא הביא לשס? או יותר נכון, כמה בנדיטים, כמה חברי כנסת הוא הוסיף להם מעבר למאזנם לולא הגימיק? חמישה בנדיטים? שישה בנדיטים? לעולם לא נדע. ולמה זה בכלל חשוב? כי לכל מפלגה היה הגימיק שלה. "יש לפיד" באה עם גימיק הכי חדשני והכי מגניב, גימיק האינטרנט על כל היבטיו, אשר בו חייבים לטפל רגולטיבית במהלך הקדנציה.
היו גם מפלגות עם בנדיטים שליליים. אבל הבחירות הסתיימו. הבוחר אמר את דברו. לו הייתי אני הבוחר, הייתי אומר אחרת. כולנו חייבים להבין שהבחירות מאחורינו, ומקומם של הגימיקים בפח האשפה הפוליטי, אך הצרה שלנו היא שהגימיק של שס מועמד לכהונה ב
ממשלה.
עד כה הכל היה תקין, אין מניעה שדרעי ימונה ויכהן בכנסת. הבוחרים שלו מעולם לא ראו אותו אשם, הוא הביא למחנה שלו כאמור 6-5 בנדיטים אם לא יותר, אבל אם ייכנס לממשלה או לא, זו איננה החלטה של מצביעי שס. בקונסטלציה שנוצרה זוהי החלטתו של ראש הממשלה. וראש ממשלה אחראי לא יכניס ארכי-בנדיט לממשלה.
גבהות לב כרונית זהו ארכי-בנדיט שכמעט קטע לביבי נתניהו הטירון ולמדינת ישראל את הקריירה הפוליטית של ביבי (בר-און-חברון), וככלב החוזר אל קיאו, חוזר דרעי אל הבנדיטיות. לא עזרו כל השנים בפריזר. די היה לראות אותו במוצאי יום הבחירות עם ה"מינויים" והצ'פחות שלו. גבהות לב איננה מחלה עונתית, היא מחלה כרונית קשה מאוד, וגבהות לב עם עודף שכל היא מתכון בטוח לאסון.
שכל? תפדל. גבהות לב? אנחנו לא אוהבים. אך גבהות לב עם עודף שכל? זו כבר בעיה שלא ניתן להתמודד עימה אלא עם גיליוטינה פוליטית. זה מתאים לכל בית ספר, פרט לבית ספר שלנו - מדינת ישראל, החשובה כל כך לכולנו, לא יכולה להכניס למרכז העצבים שלה סכנה כה חמורה.
שס של
אלי ישי ושל
אריאל אטיאס היא מפלגה סקטוריאלית, חכמה, אשר יודעת תמיד את כוחה ותנצל אותו עד תום, ומבינה שבמאזן הכולל כוחה נחלש – ולכן תתאים עצמה למציאות. עם דרעי הפוחז מחד-גיסא והמבריק מאידך-גיסא בממשלה, לא תהיה ברירה אלא להתאים את הממשלה לדרעי, להתאים את המדינה לדרעי. וכבר היינו בסרט האימים הזה, ואין לנו כל עניין להיות בו שוב. בקיצור, שס IN, דרעי OUT.
