כמו כולם, גם אני חוויתי את יום הבחירות כיום שמש נדיר ביופיו ובאווירו הצלול. הצבעתי מוקדם, חשתי את השלווה ואת ההתרגשות, פתאום הגורל היה בידי ובידי כל מצביע ששם פתק. שתיתי קפה, פגשתי חברים, הלכתי הביתה לחכות לערב...בבית. מאז תחילת היום היו
הרבה טלפונים, שיחות קצרות וארוכות, אנשים השתעממו או נפעמו, או סתם רצו לפטפט. משעות אמצע היום, היו צלצולי הטלפון כל כך תכופים, ששמתי את שני המכשירים, הנייד והנייח, לצידי ולפעמים שכחתי אותם פה ושם בבית באיזו פינה ורצתי ממקום למקום. הצלצולים הלכו ותכפו. מספרי הטלפון לא היו מוכרים. הקולות זרים, מספרים חדשים, ים של טלפונים.
ערב קודם צלצל הטלפון אחרי חצות. הליכוד סיפר לי שיש "קמפיין
יגאל עמיר". ניסיתי להירדם ולשכוח... מסתבר שיש לי חברים חדשים, רבים, המעוניינים בי.
ציפי לבני,
שלי יחימוביץ',
בנימין נתניהו וקדימה של
שאול מופז לא הפסיקו להטריד אותי בהצעות ועצות, והמתיקו אתי סוד ששייך רק לי ולהם. כולם רצו שאלך להצביע והתעניינו אם כבר הלכתי ובכלל מה קורה אתי. במקביל קיבלתי הצעות מרשתות אופנה וקוסמטיקה ורשת כלבו אחת שהציעה פיתויים כיד המלך. ושוב, עולם הפוליטיקה פנה אלי, פניות ישירות וחבריות, עם קרבה אינטימית וטקסט סחבקי בקולם של החשובים בכבודם ובעצמם.
כל הזמן ניסיתי להיזכר מתי, בעבר, פגשתי אישית את ביבי שהוא מרגיש אלי כזו פמיליאריות? אולי בעצם אנחנו קרובי משפחה ולא ידעתי. חיפשתי בגוגל לבדוק אם אבא של ביבי ואבא שלי נולדו באותה עיירה בפולין. לא. כנראה שאין קרבת משפחה. כך זה נמשך עד שבע בערב... כשבין שיחה אינטימית של מועמדים לראשות
ממשלה קיבלתי גם שיחות הזויות עם שמועות מפי חברים של, שאמרו: "אומרים שאולי יהיה מהפך... אנשים שיודעים מקורבים לשר זה וזה, אנשים שיודעים דברים אומרים שכולם מצביעים
יאיר לפיד" וכולי וכולי.
בכלל לא מצחיק מספרי הטלפון הנייח ובעיקר הנייד שלי מסתובבים בכל המדינה. רשתות מסחריות, רשתות אופנה ובתי מכירות של לייף סטייל מכירים את המספר שלי בלי בעיות. מבין המפלגות לא פנו אלי אמנון יצחק, הרב אמסלם והרב דרעי. לא נעלבתי, רק תמהתי. רוב המתקשרים היו ראשי המפלגות הגדולות או ה"מקושרות".
ביום הבחירות, ביום שלפניו ובמהלך השבועות האחרונים הייתי מוטרדת ללא הרף (לא בכמות של יום הבחירות) בשיחות טלפון של "אנשים זרים" שלא נתתי להם את מספר הטלפון שלי, שאין להם רשות להתקשר אלי ולהטריד את מנוחתי בכל שעה ביום או בערב, עד שעה מאוחרת. התקשרו המון אנשים שלא נתתי להם את מספרי הטלפון ולא הסכמתי שיפריעו את שלוות ביתי ויחייגו אלי וישתדלו להתערב בחיי הפרטיים, לדבר אלי, לתת לי עצות, או להציע לי הצעות בתחומים שונים.
מה קורה? האם אין לנו יותר זכות לשקט או לפרטיות בבית שלנו? כל מי שגנב את מספרי הטלפון שלנו אולי מרשימות שונות המוצעות למכירה, אולי ממשרד הפנים, משרד מס הכנסה, ביטוח לאומי וחברות הטלפון ועוד רשימות תפוצה בהן פרטיי האישיים, הפך את פרטיי לפרטים לא פרטיים שכבר לא שייכים לי. האם הגיע עידן
האח הגדול של ג'ורג' אורוול, בו כל החומר על כל אזרח פרוץ לכל המעוניין? ברור שהגיע. לא מהיום - כבר מזה זמן רב.
אזרחים, תדרשו את הזכויות של כולנו! בתור אזרחית במדינה דמוקרטית, אני דורשת ומקווה שתצטרפו אלי לדרישה, לחוקק גם אצלנו את החוק שקיים בארה"ב ואולי בארצות נוספות, שמי שמצלצל אלי להטריד אותי בעניין כלשהו ולא קיבל ממני את מספר הטלפון - הכוונה לגופים אינטרסנטיים מכל המינים - תיקנס החברה המטלפנת לביתי ולמספר הנייד שלי בקנס גבוה.
זה מה שקורה בארה"ב כדאי שתדעו שהחוק הזה קיים בארה"ב יותר מעשר שנים. אם תקבלו שם שיחה מרשת מסחרית או מחנות או מחברה, או מאדם שמטריד אתכם בטלפון בכל שעה שנוח לו, להציע הצעות מהצעות שונות, תוכלו לתבוע אותו, על-פי חוק, בסכום גבוה. אין צורך ללכת לבית המשפט, יש לפנות לכתובת אכיפת החוק. התלונה המדויקת תעניק לכם את הקנס שמגיע לכם מטעם המטריד המציק והחודר לחייכם הפרטיים ולשעות השלווה הביתית שלכם.
שלי, ציפי, יאיר, ביבי, נפתלי וכל החברים שמצלצלים אלינו הביתה ולנייד ביום הבחירות, אתם מתבקשים להציע, בכנסת החדשה, הצעת חוק מהירה וחדה. קנס כספי יושת על המטריד! לא עוד להטריד אותנו בטלפון בשום עניין ובשום מבצע. חוק הפרטיות והשקט ייחקק נא מיד!
