זוהי פנייתי הנרגשת, הקיומית, לבני המגזר הדתי-לאומי: רוצים לחזק את צה"ל? אל תתגייסו!
לא כי הוא הורס את בתיכם,
לא כי הוא עוקר לכם נטיעות,
לא כי הוא שומר על ערביי יהודה ושומרון ופחות עליכם,
לא כי הוא שובר לכם את העצמות,
גם לא כי הוא שמר על זכות השתיקה מול חודש טילים על "הדרום" ורק עמל לתפוס חלק מ"החפצים המעופפים" (נאום רבין זצ"ל או נשיאנו פרס יבל"א) כאילו היה זה משחק בכדור הקפָה (למי שזוכר משחק כזה). אבל זאת לא רק בעיה שלכם. היא בעיה כלל-ישראלית.
אני מקווה שאתם זוכרים לא רק את סיום המשחק, אלא את כולו. אם לא, אזכיר לכם משחק דומה שנמשך עכשיו על יד בתיכם ביו"ש, על הכבישים שאתם ו/או בני משפחותיכם נוסעים עליהם, ואם הגעתם הביתה בשלום זה מפני שחמקתם בע"ה מנֶהגים פראיים בג'ונגל התחבורתי שיצר שם הערבי הממוצע; חמקתם גם מן הכבד אל הקל-מבקבוקי תבערה, מירי, משוד, מאבנים, בקיצור מניסיון לרצח. הכללים דומים למשחק שהיה ב"דרום": הרוצחים מנסים וצה"ל מחזיק בפינצטה. מחזיק, תרתי משמע: בתיאוריית ה"לא מעורבים" (אזרחים ערבים תמימים שבמקרה עברו ע"י משגרי טילים)שמא חלילה ייפגעו, ומחזיק במכשיר העדין הזה, לשליפת כמה "מעורבים" ממאירים.
לא משום כל אלה פונה אליכם (בעקיפין) ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, מכון הקשור לקרן לישראל חדשה, אלא מפני ש"ככל שיגדל מספר המפקדים הדתיים בצבא, אנחנו בבעיה" (מקור ראשון, יום שישי האחרון). הוא ראש "המכון הישראלי לדמוקרטיה". אמון על שמירתה.
אז אם אחרי ה"הינתקות" וכל האמור לעיל, המשכתם להתגייס, בין השאר מחשש לחיי הדמוקרטיה שתוצר הלוואי שלו יהיה חורבן בית שלישי כפי שלימדו אתכם בצבא לפני הגירוש; או חששתם מהפלת האחריות עליכם בשל אנרכיה או חלילה דיקטטורה שתבוא במקום דמוקרטיה, הרי שעכשיו יש לכם הֵיתר, כמעט המלצה, לא לעשות בעיות בצבא. קרי, לא להתגייס. אתם פשוט מסַכנים את הדמוקרטיה הישראלית בעצם היותכם מפקדים (זוטרים) בצבא. למעלה מזה ממילא לא תגיעו. לשם מגיעים רק מעטים, רק דגמי החיקוי של האלופים
יאיר נווה מפרשת האלות בעמונה, ו
אלעזר שטרן מפרשת החייל המצטיין חננאל דיין שלא לחץ את יד הרמטכ"ל מאחר שפיקד על גירוש משפחתו מגוש קטיף. הם, כמו הרמטכ"ל לשעבר, שמדברים בו בהווה, אינם מסכנים את הדמוקרטיה.
כרמון מסביר מה הבעיה, ציות: "מבחינתי, חייל שלא מוכן לשמוע שירת נשים, שלא יהיה בצבא". גם אם הוא חייל קרבי מצטיין? "בפירוש כן!מקור הסמכות בצבא הוא המפקד, נקודה! ככל שגדל מספרם של המפקדים הדתיים בצבא אנחנו בבעיה גדולה יותר". כך, בזה אחר זה שני הדברים.
סליחה, מה הבעיה? מפקד דתי שהוא מקור הסמכות לגבי החייל, לא ייתן פקודה לשמוע שירת נשים, החייל הדתי לא יסרב לא לשמוע, ובא לכרמון גואל. ובכלל, מה לכרמון ולגוף הכי לא דמוקרטי שיש?
הכתבת מדיניות ע"י צה"ל למוסדות המדינה, אינה עולה בסכנתה על עודף מפקדים דתיים? סכנה לדמוקרטיה כמובן. אני סומכת את הקביעה גם על דבריו של ד"ר אודי לבל מאוניברסיטת אריאל: המדיניות מושפעת לא משיקולים ענייניים אלא מגישת הצבא – קורבניות ולא גבורה, גישה שהחלה ממלחמת לבנון הראשונה (82'). גישה של העדפת קורבנות אזרחים על חיילים, מה שמביא לעיצוב מחודש של הצבא, עד כדי התייחסות לפעילות בעצימות נמוכה במקום הגדרת מלחמה.
חוקר אחר, אסף לייבוביץ מצביע על העובדה שהקצונה הגבוהה אינה זהה באופייה ללוחמים שהם מהפריפריה. לכן חבריה "אחוס"לים"- אשכנזי-חילוני-ותיק-סוציאליסט-לאומי המקבלים ומקדמים את האופציה המדינית על פני השימוש בכוח.
הרי לנו קצינים שמקדמים אופציות מדיניות בכלל, ושל כזאת שאינה מלחמה על האויב, בפרט.
אם חלילה יגיעו דתיים שאינם יאיר נווה או אלעזר שטרן למקום הזה, יהיה רע. אנא מתגייסים, חוסו על הדמוקרטיה. אל תתגייסו. שרק לא נהיה בבעיה גדולה יותר.
