מאז 1990 מתקיים קשר הדוק בין הסופרים העברים ובין הכפר דליית אל כרמל. המפגשים ההדדיים הניבו אירועים ספרותיים משותפים בבית עגנון בירושלים, בבית הסופר בתל אביב וגם בכפרים דליית אל כרמל ועוספייה. הקשרים נרקמו מראשיתם בין נציגי הסופרים העברים, הרצל ו
בלפור חקק, לבין יוסף נאסר אלדין, יו"ר התנועה הדרוזית הציונית והמשורר נביל נאסר אלדין, והם נעשו בשיתוף פעולה עם המועצה הציונית בישראל, שסייעה לביסוס קשרים אלה. גם הפעם המיזם של המפגש הספרותי וקיום עצרת למען הילדים היתומים בסוריה נעשה בחסות יו"ר המועצה הציונית בישראל,
יגאל ביבי. אגודת הסופרים העברים (יו"ר הרצל חקק) קיימה את היוזמה לבטא את האחווה עם הדרוזים, ברית דמים שהיא גם ברית חיים.
המשוררים מדליית אל כרמל
ביום רביעי, כ"ו בשבט תשע"ג (6.2.1013) יצאו 19 משוררים וסופרים לכפר דלית אל כרמל. המפגש הראשון התקיים בבית ספר אורט- מדעים בניהולו של מאהר נאסר אלדין. משוררים קראו יצירות בעברית, והתברר שיש כותבי עברית גם בבית הספר אורט מדעים: קראו מיצירותיהם סלימאן מקלדה, נסב נאסר אלדין, פיראס בירני, ענבל זיר, שדא חדיד, קריסטינה חלבי ואחרים.
מפגש עם אישי ציבור דרוזים
לאחר המפגש הספרותי בבית הספר הוזמנו היוצרים לשיחה עם ראש המועצה כרמל נאסר אלדין. הוא סקר בפני הסופרים את פעילותו למען קידום החינוך ואת הפעולות שנעשו בשנים האחרונות בתחום השׂפה העברית. ראש המועצה אמר, שבהשוואה למתגייסים לצה"ל יש אחוז גבוה יותר בקרב המתגייסים בציבור הדרוזי, אך לדבריו יש להיות ער לרוחות של הקצנה גם בציבור הדרוזי. המדינה חייבת ללכת לקראת הציבור הדרוזי שתורם את חלקו ומשרת בצה"ל. מי שממלא חובותיו, ראוי לכל הזכויות, הטעים ראש המועצה כרמל נאסר אלדין. יו"ר אגודת הסופרים העברים הרצל חקק העניק לראש המועצה את בול השפה העברית וערכת לימוד בולאית על ב"ז הרצל, שיצאו לאור מטעם השירות הבולאי של דואר ישראל.
הסופרים קיימו פגישה עם יוסף נאסר אלדין, יו"ר התנועה הציונית הדרוזית, בביתו. יוסף מכהן גם כסגן יו"ר המועצה הציונית בישראל. יוסף נאסר אלדין פרש בפני הסופרים את משנתו הציונית, רוח של קירוב לבבות בין דרוזים ויהודים. הוא קרא לסופרים לחזק את מגמות ההידברות והפיוס בעם, עקב רוחות ההקצנה בשנים האחרונות.
הסופרים זכו לאירוח במכללה הדרוזית בכפר, בניהולו של ד"ר אכרם חסון, שעד לאחרונה שימש חבר כנסת, ואף זכה לעיטור קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העברים.
[קישור] לצדו של אכרם חסון היה הבישוף הקתולי, ריאח אבו אל עסאל, שסייע לו ולנביל נאסר אלדין ליזום את העצרת למען גורלם של הילדים היתומים בסוריה. ברב שׂיח זה השתתף איש הדת פרופסור פאדל מנסור. משוררים קראו משיריהם במכללה, ואכרם חסון קרא תרגום לשירים לערבית.
טקס 'יזכור' לחללים הדרוזים במערכות ישראל
הסופרים ביקרו בבית "יד לבנים", הוא בית לורנס אוליפנט, הבית שעל-פי המסורת חובר בו המנון המדינה, "התקווה". כידוע, נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון, היה מזכירו של אוליפנט, והוא התגורר עמו בבית זה, וכאן אימבר חיבר את המנון "התקווה", שנקרא בראשיתו "תקוותנו". הסופרים קיימו טקס 'יזכור' לחיילים הדרוזים, שנפלו במלחמות ישראל. את הטקס הנחה יעקב יעקב. הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים פתח בדברים: "הגענו לכאן היום בשבוע של פרשת יתרו, משלחת של אגודת הסופרים העברים, לזכור ולהזכיר ברטט ובהוקרה את זכר הבנים הדרוזים אשר חרפו נפשם למות במערכות ישראל. כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים אני נושׂא בתוכי את המחויבות לזכרם של הלוחמים הדרוזים. הברית בינינו ובין אחינו הדרוזים, בני יתרו חותן משה, היא ברית חיים אך גם ברית דמים. נִרצֶה את קרבנם, נְקַדש את זכרם וננצור בלבּנו את חייהם ומותם".
בלפור חקק קרא יזכור מיוחד לחיילים הדרוזים:
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַחַיָּלִים הַדְּרוּזִים
חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה-לְיִשְׂרָאֵל
.אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל.
ֹיִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל
וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה
וּקְדוּשַׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכוֹת הַכְּבֵדוֹת.
יִהְיוּ גִּבּוֹרֵי הַדְּרוֹר וְהַנִּצָּחוֹן
הַלּוֹחֲמִים הַדְּרוּזִים
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
שמחה סיאני קראה את השיר "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן ונביל נאסר אלדין קרא את המנון "התקוה" בעברית וגם בתרגום לערבית פרי עטו. וכאן פרסום ראשוני של "התקווה" בצירוף התרגום של נביל נאסר אלדין:
כּל עוד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.
طالما في اعماق القلب
نفس يهوديه مستعره
تتوق وتتقدم الى مشارف الشرق
ترقب بعينها صهيون.
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם
لم نفقد املنا بعد
املنا عمره الفي عام
ان نكون شعب حر
في بلادنا
ارض صهيون
والقدس.
הטקס הסתיים בשירת "התקווה".
משוררים ישראלים בעצרת ובמפגשים
תשעה עשר משוררים וסופרים הגיעו הפעם למפגש מטעם אגודת הסופרים העברים: פרופ' שמואל מורה (חתן פרס ישראל), דליה אלבלינג, נפתלי אוברהנד, דליס אלאלוף, עליזה גלר- פורטוגז, שולמית הלוי, יוסי כהן אלרן, בן ציון יהושע, יעקב יעקב, חניתה הלוי, שמחה סיאני, ריקי להב, רחל סיידוף, עזרא לוי (צלם פואטי), עליזה ראובני, רבקה- תפארת ונירה תובל. כן קראו שירים גם הרצל ובלפור חקק. כל הסופרים השתתפו במפגשי השירה, בטקס ה'יזכור', בעצרת בתיאטרון 'ניקאב' - והמסר היה שהספרות והשירה מחברות בין כולם.
עצרת למען הילדים היתומים בסוריה
המשורר נביל נאסר אלדין הִנחה את העצרת באולם של תיאטרון "ניקאב". האולם היה מלא והקהל היה נסער למראה הסרט המצמרר על גורל הילדים היתומים ברחובות סוריה. על מסך לבן הוקרן סרט, נשמעו עדויות של הורים סורים, שילדיהם נרצחו על-ידי צבאו של
בשאר אסד. חבר הכנסת אכְּרם חסון, הבישוף הנוצרי ואיש הדת הדרוזי השמיעו דבריהם. משוררים קראו יצירות של הזדהות עם גורל הילדים. את העצרת הנחה חאתם חסון.
הסופרים העברים נרתמו גם הם למאבק סופרים זה, מאבק אנושי והוא מבטא את האחווה האנושית, מגע של רוחַ ברוחַ. הרצל חקק הביא דברים מתוך הספרות העברית וסיים בציטוט משירו של ח"נ ביאליק "נקמה כזאת נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן" - מתוך שירו "בעיר ההריגה".
השירים של הרצל ובלפור חקק שהושמעו בערב ההזדהות עם הילד הסובל בסוריה:
ילד בדמשׂק שותק את הוריו / בלפור חקק
ילדים נודדים ללא הורים ברחובות סוריה (מן העיתונות, ינואר 2013)
בִּתְעָלַת רְחוֹב לְיַד הַשּׁוּק בְּדַמֶּשֶׂק
עַל גְּדַת הַתְּעָלָה וְהַהִרְהוּרִים
יֶלֶד שׁוֹתֵק מֵשִׁיט סִירַת נְיָר בִּשְׁלוּלִית
נוֹגַהַת אוֹר זָהָב.
בָּבוּאָתוֹ הַשְּׁבוּרָה רוֹאֶה בַּמַּיִם הָעֲכוּרִים
אַךְ לֹא בָּבוּאַת הוֹרָיו.
הוּא נוֹדֵד בַּדְּרָכִים
קָנִים שֶׁל רוֹבִים אֵי שָׁם מֵאֲחוֹרָיו.
מְפַחֵד לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ הֶהָרוּס
אֶל שִׂיחֵי הַנַּעְנָע הַקְּרוּעִים
כִּי הַכַּדּוּרִים הַחַיִּים מְחַפְּשִׂים עַכְשָׁיו
גַּם יְלָדִים תּוֹעִים.
לְיַד הַשְּׁלוּלִית גִּבְעוֹל יָרֹק
אוּלַי נִצָּן זָעִיר שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרִיחָה.
הוּא רָאָה אֶת הוֹרָיו מוּטָלִים בָּרְחוֹב
וּכְשֶׁחָבַק הַמֵּתִים, אֶת הָעוֹר הָרָטֹב
נִדְמֶה לוֹ בַּחֹשֶׁךְ דּוּמָם
שֶׁדָּבְקָה בּוֹ טִפָּה זְעִירָה
מִדָּמָם.
בָּעֵץ לְיַד תְּעָלַת רְחוֹב
הוּא מִסְתַּתֵּר, כְּאֵבוֹ חוֹנֵק
כִּי הָעוֹלָם שׁוֹתֵק.
שירו של הרצל חקק למען הילד הסובל בסוריה:
ילד סורי מול עולם נשבר / הרצל חקק
יֶלֶד כּוֹתֵב בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַדַּקּוֹת
שִׁירִים נִפְלָאִים. חַיִּים צְרוּרִים.
מִשְׂחַק הַיַלְדוּת שׁוֹמֵעַ
כַּדּוּרִים נוֹרִים.
זוֹ מַפַּת עוֹלָם. חֶלְקֵי פָּאזֶל
שֶׁלֹּא מִתְחַבְּרִים.
הַמְּטוֹסִים קוֹרְעִים בָּאֹפֶל
חֲלוֹמוֹת לִגְזָרִים. מַבִּיט הַיֶּלֶד
וּבְעֵטוֹ יִכְתֹּב, הַאִם שִׁירוֹ
יַחְשֹׂף בְּתֹפֶת
אֶת לִבּוֹ הַקָּט
לַשַּׁאֲגָה חַסְרַת הָרַחֲמִים.
מַסָּע שֶׁל כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת
שֶׁנּוֹפְלִים וּמִתְיַתְּמִים. אֶבֶן גּוֹלֵל
עַל תְּמִימוּת אֵין קֵץ.
כְּגָפְרִית לְבָנָה. כְּמַצֵּבָה.
בְּדַמֶּשֶׂק, בְּאֶל חָמָה, בַּאֲרַם צוֹבָא.
קָשֶׁה לְשַׂרְטֵט תְּוַאי
לַסֵּבֶל. הַמַּפָּה מוֹעֶדֶת.
קִינָה נִכְתֶּבֶת טְלָאִים
וְרוֹעֶדֶת.
לְיַד שִׁבְרֵי הַחַלּוֹן
אוֹר מַבְזִיק וְחוֹלֵף. הַתַּצְלוּם
מְנַסֶּה לְהִתְחַבֵּר
וְאֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת נִקְטָעוֹת
בְּמַטָּח עִוֵּר.
הַפְלֶש מַבְלִיחַ, מַבְקִיעַ. לֹא מְשַׂחֵק.
מְתַעֵד רֶשַׁע. לַמִלִּים קָשֶׁה לְהַבִּיעַ.
קָשֶׁה לִנְשֹׁם. אֵיךְ אֶרְשֹׁם.
יֶלֶד סוּרִי, אֵין מִמָּרוֹם
יְשׁוּעָה. הַפָּאזֶל גִּדֵּם,
מְרֻסָּק, כַּחֲרָסִים. בִּצְרוֹרוֹת
שִׁירוֹ הַכָּתוּב בְּאֵשׁ צַלָּפִים נוֹרָה,
עוֹלָם נִשְׁבָּר לִרְסִיסִים.
