נאום הבכורה של חברת הכנסת הד"ר רות קלדרון מסיעתו של
יאיר לפיד עורר את סגן שר החינוך מנחם
אליעזר מוזס לומר דברים שיש בהם נימת קינה על התמעטות הדורות, או אם תרצו - על המורשת המצווה את החיים עימנו היום לכבד במעשיהם ובדעותיהם את אבותיהם. אי לכך הזכיר את סבו של יאיר לפיד, אבי אימו הסופרת הנודעת שולמית לפיד, דוד גלעדי קליין ז"ל, ואת אבות סבו.
דוד גלעדי שנפטר בשנת 2009 היה מבכירי העיתונאים בארץ,
ידיעות אחרונות,
מעריב, וכמו עורכו הראשון במעריב, הד"ר עזריאל קרליבך ז"ל, החל דרכו העיתונאית בארץ בעיתון "הצופה", עיתונם של אנשי ה"מזרחי", לימים, "הדתיים הלאומיים", לימים ציבור "הציונות הדתית", ולימינו נאמני "הבית היהודי".
הפומבי העכשווי מתחיל במכתב בכתב יד, בענייני עגונות אזוטריים למדי, שהוצע למכירה ב"קדם" במחיר התחלתי של 300 דולר, שנשלח על-ידי הגאון רבי שלמה זלמן קליין, אבי סבו מצד אימו של יאיר לפיד לאב בית דין בקלוזנבורג. סבו של רבי שלמה זלמן קליין נודע בעולם היהודי הרבני בתואר "הגאון הקדוש רב שמאלקע קליין", בעל המחבר של הספר "צרור החיים" שיש לו מקום-כבוד בארון הספרים הנצחי של עם ישראל.
אף על-פי שסגן שר החינוך התייחס מעל דוכנו לדרשה של הד"ר רות קלדרון, איזכור ה"ייחוס" של ראש סיעתה חבר הכנסת יאיר לפיד (בינתיים "רק" חבר כנסת ואני מניח כי הוא "עתיד" לעלות עוד מעלה-מעלה...) מוכיח כי - כמאמר מתורגם של הפתגם היהודי היידי - "הוא אמר אחות ונתכוון לחותנת", אמר "רות" וביקש לפגוע "יאיר".
לא אוהב את הברית הפתיחה הטרחנית הזאת אינה באה אלא לבשר על דברים שמתרחשים בימינו בכנסת ישראל, בה יושב עתה יאיר לפיד המחובר לכאורה פוליטית, רק פוליטית, לא תורנית-אידיאית רחמנא לצלן, ל"בית היהודי". והנה מתברר כי דרך סבו, יש לו זיקת אמת לאבנים המשוקעות עדיין בבית היהודי, כגון אבן "הצופה", ואבן "המזרחי".
ראש הממשלה
בנימין נתניהו יצ"ו אינו אוהב מטעמים השמורים עדיין עימו את הברית הכרותה בין לפיד לבנט, אולם אף על-פי שהוא מחזר אחר כל עורמה יצירתית שתעמוד לימינו לפורר את החומה הבנויה משני השותפים ה"ירוקים" בפוליטיקה הישראלית, ספק אם הוא עצמו ער לאפשרות כי יש בצוותא הזאת דברים של ממש, דברים של מורשת אבות, שלא קל כל עיקר לבטל אותם בתרגילים פוליטיים ארציים.
קשרי קשרים של הגורל קשר הדורות של יאיר לארזי הלבנון הרבני, אמיץ יותר משהציבור ער לכך. באחת מן התשובות שכונסו בספר "תורת חיים" שחיבר הרב ר' יוסף חיים הלוי זוננפלד זצ"ל (1849 בסלובקיה-1932 בירושלים), מזכיר הרב הירושלמי החרדי, בר פלוגתא בעל שיעור קומת ענק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, את הגאון הקדוש רב שמאלקע קליין תחת התואר "הגאון מסעליש". באותה תשובה הוא מזכיר גם אישיות רבנית רמת הוד וקומה אחרת, "גברא רבא, הגאון מורנו ורבנו הרב מרדגי בנעט זצ"ל" (שו"ת תורת חיים סימן ע"ו).
נושא הדיון אינו חשוב לענייננו. חשוב ממנו כי הנה לכאורה לפיד (מצד אימו לפנים קליין) ובנעט (היום בנט) כבר לפני דורות הם נפגשים ומוזכרים בספרו של הרב זוננפלד שלמד תורה אצל רבו ה"כתב סופר" שהיה מחותן במשפחת קליין, דרך אחד מקרובי משפחתו של הרב שמאלקע קליין, סב אבי סבו של יאיר. קשרי קשרים, לא של עגנון, של הגורל...
איני יודע לקבוע הלכה אם אותו ר' מרדכי בנעט זצ"ל ו
נפתלי בנט ייבדל לחיים ארוכים, קשורים בקשרי ייחוס. אולי אין אלא שיתוף השם בין השניים אבל אין ספק כי משהו מגרה את הדעת להניח כי אכן בנט ולפיד, אם יודעים הם אם לאו, קשורים בבית יהודי אחד זה לזה קשר אמיץ שאיננו פוליטי אלא חזק פי כמה מן הפוליטיקה הפרגמאטית עצמה...
זכות על-ידי זכאי הרב הגאון רבי מרדכי בנעט נולד בשנת 1753 בכפר שורגע באוסטרו-הונגריה ושיאי כהונתו הרבנית היו בערים שוסבורג וניקלסבורג. הוא נפטר בקרלסבד בשנת 1829. היום היינו מגדירים אותו כחרדי נאור, בקי גדול בהלכה ומלומד במידה שהייתה מפתיעה באותם ימים בפילוסופיה כללית של אומות העולם. בין ספריו בהלכה ובפילוסופיה נמנים הספרים "באור מרדכי" ו"הר המור". הרב הגאון הזה נזהר לא להיקלע למחלוקות בעניין התחדשות היהדות ברוח המתקנים האשכנזים, ומתינותו בפרהסיא הייתה לו כמגן בהילוכו ובמעמדו.
מגלגלים זכות על-ידי זכאי. אילולי בחרה הד"ר רות קלדרון להיכנס להיכל הכנסת וספר התלמוד בידה הברוכה, לא היה סגן יושב-ראש הכנסת משס זוכר את יאיר לפיד מעתיד ולא היה מתפתה לקשור אותו בעבותות שאי-אפשר לעולם לנתקם, לאדירי התורה של ימים שהיו. אולי, מי יודע, רמז גם רמז נוסף. אומרים עליו על יאיר לפיד כי חשקה נפשו בתפקיד שר החוץ בממשלת נתניהו אף על-פי שליברמן מעיד כי נתניהו מרותק בנדר לשמור לו התפקיד הזה ועל כן אין הוא מונח על מדף החלוקה הקואליציוני. אולי, סגן יושב-ראש הכנסת שהוכיח כי הוא יודע דבר או שניים בענייני יוחסין, ביקש לרמוז כי גם בעניין שר החוץ עומדת זכות אבות לימין יאיר. סבו דוד גלעדי קליין, שאני הקטן עוד זכיתי להכירו, היה שגריר ישראל בהונגריה. זה ייחוס נוסף, בעל משקל סגולי רב. ככל הידוע אפילו ליברמן לא יכול להתהדר בסב שהיה שגריר ישראל במשרד החוץ שלנו ואפשר להבין עד מה הוא חושש מלפיד נרו יאיר...
ואתם, אנא קיראו בחיוך מה שכתבתי בחיוך.
