מנהלת המחלקה לדיני עבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד נורית אלשטיין, נבחרה על-ידי יושב-ראש הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת. עתה יובא דבר הבחירה לאישור ועדת הכנסת. על-פי החוק, מעמדה אמור להיות מקביל לזה של היועץ המשפטי לממשלה.
עו"ד אלשטיין היתה אחת המבקרות החריפות של שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, כשזו האחרונה כיהנה כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ארבל נטלה מהמדינה, שלא כדין, פיצויים בסך של כ-200 אלף ש"ח, ומיאנה להשיבם גם לאחר שחשפנו את הדבר. עו"ד אלשטיין, בתפקידה כמנהלת המחלקה לדיני עבודה, כתבה בנושא חוות דעת חריפה, ומתחה ביקורת גם על השותפים למעשה זה. על-רקע זאת, התפתחה יריבות בין ארבל לאלשטיין, במיוחד לאחר שארבל מונתה לכהונת פרקליטת המדינה, והיתה, למעשה, הממונה על אלשטיין.
יושב-ראש הכנסת התנגד בתחילה למינויה של אלשטיין. ריבלין ביקש, לגישתו, למנות לתפקיד אישיות משפטית בכירה שמעמדה ייחשב, מבחינת המוניטין, מקביל לזה של היועץ המשפטי לממשלה, וכן כזו שתוכל לייצג את הכנסת, כיאות, גם במצב של חילוקי דיעות חריפים מול בית המשפט העליון.
ריבלין ביקש למנות את ד"ר סוזי נבות, אך למרבה ההפתעה, מועמדותה לא אושרה על-ידי ועדת האיתור בראשה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימ.), גבריאל בך. מתוך 19 מועמדים המליצה הוועדה על שתיים בלבד: עו"ד נורית אלשטיין, ועו"ד סיגל קוגוט המשמשת כיועצת משפטית של ועדת החוקה חוק ומשפט.
ריבלין ביקש לבצע "מקצה שיפורים", ודרש מוועדת בך להתכנס שוב ולהציג מועמדים נוספים. לדבריו, לעו"ד אלשטיין, שהתמקדה ועסקה כמעט בכל הקריירה המשפטית שלה בדיני עבודה, אין ניסיון מוכח בעניינים החשובים בעבודת הכנסת. התנגדותו נבעה, בין היתר, גם מכך שאלשטיין זכתה להמלצה חמה מצד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. ריבלין חשש כי אלשטיין תהא "נציגתו" ועושת דברו של הנשיא ברק. כאמור, בך סירב לפתוח בסיבוב חדש של דיונים, ולאחר כמה חודשים של עיכוב נאלץ ריבלין להשלים עם הבחירה. אלשטיין, שהיא אגב בת משפחתו של איש העסקים דוד אפל, הצהירה עם מסירת הודעתו של ריבלין כי היא רואה את תפקידה מקביל לזה של היועץ המשפטי לממשלה.
