|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פנים אמיתיות נצמדה תמיד לאותו קונספט בידורי: טינופת בציפוי נופת. כלומר, סלבריטאי כלשהו נחשף ב'מערומיו', והרפש מוגש לנו כרפרפת. מין צוף של טינוף. כך היה גם בתוכנית על אתי דודאי, אחת הנשים שניחנו בשלפוחית-ממון מוגדלת
|
|
שלפוחית-ממון מוגדלת היא בעיה פוטוגנית
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת של עיצָבוֹן (כלשונו של יעקב שטיינברג) קופחות על ישימון התַכְלֶס. לכן הוא מסנוור כל כך את הנשמה ולכן היא נאלצת להתחבא. ובהלכנו בישימון התכלס, מייחלים לנווה של חסד או מייצרים אותו בעצמנו, אנו ניגפים בחרוּלי אכזבות. למשל: את מחכה בכסיסת-לב למייל חשוב, אך מקבלת מייל פרסומת של ד"ר פטרת. את מדפדפת בספר שירים ובו דגימות דנ"א של עשרות משוררים, אך מגלה שאין בו אפילו שורה אחת הלוקחת את לבך אל נקודת הכוסף - אותה נקודה שהיופי והאמת מתמוססים בה. במקום זאת, התמהיל הרגיל של: משוררת הסבורה כי די לכתוב 'נידה' כדי להיחשב אמיצה ואינטימית; משורר שרוקד טנגו עם אלוהים; משורר ותיק שעטו נצרד; ומשורר 'בן של' התועה במשעולי הכמעט-משמעות. מרוב חמלה כלפיו את רוצה ללטף את בלוריתו המצולמת כפי שלא מזמן ליטפת תצלום של עגל שהופרד מאמו, אחד ממיליונים, ועיניהם גועות זו אל זו, עוד לא יודעות שזוהי רק ההתחלה. ודווקא אמנון לוי לא מאכזב. משתלחים בו שהוא "צהוב", אך תוכנית התחקירים שלו מעולם לא התיימרה להכניס מצלמה נסתרת למוח של ישעיהו ליבוביץ'. התוכנית נצמדה תמיד לאותו קונספט בידורי: טינופת בציפוי נופת. כלומר, סלבריטאי כלשהו נחשף ב'מערומיו', והרפש מוגש לנו כרפרפת. מין צוף של טינוף. כך היה גם בתוכנית על אתי דודאי, אחת הנשים שניחנו בשלפוחית-ממון מוגדלת והשתתפו בריאליטי 'מעוּשׁרות'. לוי גולל את סיפורה כאגדה למבוגרים: יושבת לה אישה מטופחת באחוזה בסביון על-רקע ברֵכת תכלת, ובמקום לחגוג את הדולצ'ה ויטה היא מתייפחת מול המצלמה שאין לה כסף ללחם וקוטג' ושהיא עושה ספונג'ה בעצמה, לא עלינו. תחילה אמנון לוי מאמין (או מעמיד פנים שמאמין) לסיפורה שהיא נרדפת בידי עורך דין ובית המשפט, המנסים להשתלט על הונה כדי להסדיר את חובות-העתק שהותיר בעלה המנוח. "התגרשנו, אלו לא החובות שלי", הליטה את פניה. אך ככל שמתקדמת התוכנית, לוי מתכרכם בספק. בקמטי אי-האמון שלו במרואיינת יכול לעבור הוואן המפואר של אינפיניטי, FX50. "יש יותר מדי דברים תמוהים", הטיח בדודאי, ורמז שגירושיה היו פיקטיביים ונועדו להבריח את הנושים; שהבעל צבר את עושרו בדרכי מרמה (לכאורה); ושדודאי עצמה החביאה (לכאורה) תכשיטים כדי לחמוק מרישום דברי הערך. בקיצור, מי שאצה-רצה להצטלם כדי להצטייר כקורבן, סופה שהצטיירה כקוזאק נגזל. אך המיאוס שעוררה בי דודאי היה כאין וכאפס לעומת המיאוס שעוררתי אני בעצמי על אוזלת ידי. חתלתול מרוט, מלוכלך וכחוש ניצב על אי תנועה ויילל חלושות. עמותת 'גרגורים' קורסת, אז לא התקשרתי. המים והאוכל שהבאתי הם בדיחה. אנשים חלפו על פנינו באדישות. עוד יום בישימון התכלס. |
| תאריך:
|
22/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
22/02/2013
|
|
חגית כהן
|
|
אגדה יפהפייה פושטת לאחרונה בין עשרת אלפים הישראלים המטיילים בניו-זילנד. תושב פיקטון, נוצרי אוונגליסטי אוהב ישראל, העז להשכיר את ביתו לקבוצת ישראלים שנתקעו בדרכם. "אני חייב לעזוב לכמה ימים, אבל המפתח מתחת לשטיח. תרגישו בבית", אמר לישראלים הנדהמים ונסע. כששב, גילה שבחורינו המצוינים לא רק שמרו על הבית, אלא כיסחו את הדשא, טיפלו בגינה ואפילו קפצו לאי סמוך כדי לרכוש לבעל הבית הנדיב כמה מתנות. "שמע", אמרו לו הישראלים, "אנחנו חריגים. התנהגנו יפה. בפעם הבאה, אל תעז להשאיר את ביתך לאחרים מהארץ שלנו. אתה לא יודע מה זה תיירים ישראלים". הניו-זילנדי הגיב בחיוך משועשע. "כן, אני יודע. שמעתי את האזהרה הזאת מכל הקבוצות הישראליות שקדמו לכם. הם התנהגו בדיוק כמוכם".
|
|
|
|
|
אלפי שנים אנחנו קוראים במגילת אסתר. ליבנו גס בצירוף "אלפי שנים", ובכל זאת כדאי לקלף את מעטה הציניות ולחשוב על הזמן הארוך שבו אומה מתייצבת שנה אחר שנה כדי לקרוא סיפור. אותו סיפור. אותם מהלכים ידועים. כל חברה או קולקטיב שבחרו לספר אותו סיפור שנה אחר שנה במשך זמן כה רב, מעידים כי מדובר בסיפור מכונן שיש צורך לשוב ולספרו. ועוד איזה סיפור: אינטריגות בחצר המלכות של האימפריה הגדולה בעולם, שבהן היהודים משמשים כלי משחק איום עד לפתרון הגואל. מה חדש? שלא כשאר הקאנון היהודי, האלוהים אינו נוכח בסיפור הזה. על כל פנים, לא ברובד הגלוי של העלילה.
|
|
|
|
|
קורט פישר היה הגנן הראשי של חיפה-עירו ושורשיו היו נטועים עמוק-עמוק בתוככי אדמתה. בתשעים ושמונה שנות-חייו הוא נתן לה את נשמתו כמעט עד ליומו האחרון. לפני שבוע הוא נאסף בשיבה טובה אל אדמתה, כשיותר מכל התקיים בו הפסוק התנ"כי, "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".
|
|
|
|
|
ארכיון המדינה שיחרר לאחרונה לפרסום את תעודות סברה ושתילה, ומן הראוי אפוא לחזור ולהתייחס כאן לאחריותו הכוללת והמוגברת של מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה באותם ימים, פרופ' יצחק זמיר - אחריות שוועדת כאהן בחרה להתעלם ממנה, ולא במקרה.
|
|
|
|
|
כלי התקשורת הגדולים גוננו במשך שנים על שר החינוך גדעון סער. מסיבות שונות, כולל נוכח קשרים אישיים ותוכנית להציבו בעתיד כמתמודד על ראשות הליכוד מול בנימין נתניהו. מידע על מעשיו החמורים שהובא לתקשורת נגנז על-ידי עיתונאים בכירים. מו"לים פעלו אישית למנוע פרסומים. עיתונאים שהעזו להרים ראש, נחסמו, או שרשימתם הוצנעה לאחר שקוצצה. חמור מכך: עיתונאים-פרשנים הנמנים עם חבריו-מקורביו של סער לחצו גם במערכות של כלי תקשורת אחרים בניסיון לעצור את הפרסומים. עד לאחרונה הם הצליחו בכך.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
