ריסון הקצנת האסיר הביטחוני – מבט לאלג'יר

סוגיית האסירים הביטחוניים התקבעה כמימד רגיש ביותר במרקם הקשרים ביו ישראל לבין הרשות הפלשתינית , ולאחרונה אף הפכה לברומטר נפיץ הטומן בחובו פוטנציאל להתפרצות אינתיפאדה שלישית בשטחי יהודה ושומרון. ההקשר המיידי לרף המתח הגואה בשטחים הוא עובדת מעצרם החוזר של "משוחררי עסקת שליט", בשל הפרת תנאי השחרור שעליהם התחייבו המשוחררים.

בעבר נמתחה בצידנו ביקורת נוקבת על התנאים הנוחים יחסית מהם נהנים האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל, ובכלל זה האפשרות ללמוד לימודים אקדמאים, לצפות בשידורי טלוויזיה ולנהל חיי יום-יום במסגרות היררכיות שאינן תלויות בשלטונות הכלא. גישה ליברלית זו יצרה כמו בהכרח נסיבות של "חממה" אשר העצימה בפועל את הלהט הג'יהאדיסטי של האסירים, במקום להנחיל להם סוג של ענישה מרתיעה.

למרבה הצער ניתן לקבוע כי גורמי הביטחון הייעודיים במדינת ישראל לא השכילו (בלשון המעטה) לזהות את היתרונות שמזמנת הישיבה הממושכת של המחבלים בכלא, כמנוף למסרים "מתקני דרך", או לפחות לצמצום מימדי ההקצנה האידיאולוגית אצלם.

אלג'יר: קירוב לבבות לאנשי דת מתונים

על-רקע אזלת היד הישראלית בנושא זה, ראויה לתשומת לב יוזמה יצירתית של הממשל באלג'יריה, מדינה הנתונה מזה שנים רבות במתקפת טרור אכזרית ואלימה מצד גורמים איסלאמיים קיצוניים, שנועדה לרסן מגמות הקצנה בקרב אסירים ביטחוניים במדינה שבה מוחזקים כ-55,000 כלואים במתקני כליאה שונים. דוח של מרכז המחקר האפריקני ללימודי הטרור שמקום מושבו באלג'יר, שראה אור בסוף פברואר השנה, מדגיש כי תוכנית פעולה ממוקדת שננקטה בהקשר זה הניבה תוצאות מעודדות כאשר הרוב המוחלט של אסירים ששוחררו לא חזרו לעסוק בטרור.

הרעיון המכונן שעמד ביסוד התוכנית המיוחדת, התבסס על הטמעת מסרים אידיאולוגיים צורבי תודעה, בהובלת 250 אימאמים בכירים ותיאולוגיים מן האקדמיה, בהנחיית משרדי המשפטים והדתות. מצרף המסרים היה אמור להניב בלימה של המגמות האיסלאמיות הקיצוניות מבית היוצר של בכירי האסירים הביטחוניים שעמדו בראש גופי טרור שלחמו נגד הממשל באלג'יריה והטלת ספקות בתוחלת של ההטפה להרג ולאלימות.

יודגש כי קהל היעד העיקרי במסגרת תוכנית זו היה הדור הצעיר מקרב האסירים, מתוך הבנה כי זוהי החולייה החלשה במסגרת אוכלוסיית הכלואים. אשר על כן הוקפד על יצירת תנאים נאותים לקירוב לבבות בין הצעירים שבחבורה לבין אנשי דת מתונים.
השייח' אבו סייד בן אחמד, שנמנה עם מובילי המיזם הדגיש כי תוכנית הממשלה בהקשר זה תימשך הן בבתי הכלא והן במסגדים מרכזיים, כדי לשמר את ערוצי התקשורת של אנשי הדת עם הדור הצעיר. לדבריו, "בתי הכלא הפכו לבתי ספר לקיצוניות ולכן עלינו לשנות את המסרים הדתיים כדי לחנך מחדש ולחסן את הצעירים מפני האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית". השייח' הוסיף כי יש הוכחות חותכות לעובדה כי מחבלים מתאבדים מגוייסים מקרב אוכלוסיית האסירים המשוחררים.

הפרופ' האלג'ירי לתיאולוגיה, השייח' אבו-באכר ציין כי גורמים קיצוניים ממקדים מאמצים כלפי צעירים אשר אינם מבינים את משמעותה האמיתית של הדת ולכן הם חשופים לשטיפת מוח. לדבריו, עלה בידו לשכנע צעירים רבים להימנע מהצטרפות אל הגורמים הג'יהאדיסטים המבצעים פיגועים נגד חפים מפשע.

על-אף האמור לעיל ברי כי אלג'יריה רחוקה עדיין ממציאת פתרונות אפקטיביים לחיסול מוקדי הטרור הרדיקאלי הפועלים בתחומה, אולם אין לזלזל ביצירתיות הגלומה ברעיונות המקודמים לצמצום מימדי הטרור גם באמצעים "רכים".

בהינתן הניסיון העגום שלנו בהקשר זה, ובהנחה כי במוקדם או במאוחר יוצף השטח באסירים ביטחוניים פלשתינים משוחררים , ייתכן כי יש עדיין מקום לחשיבה יצירתית מקדמת גם אצל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר בישראל ולו כדי לצמצם את פוטנציאל סיכוני הטרור מקרב אוכלוסיה זו.