הטור של פריצי

על דעת הקהל והמקום

בימים הקודמים, בהם קיוו עדין בשס ויהדות התורה שלפיד וחבורתו יסכימו לקואליציה בהשתתפותם, מלאו כלי התקשורת בתיאורים נלהבים על מגמות הגידול בהתגייסות מרצון של הצעירים החרדים לצה"ל, עד שמאזין נורמאלי היה אמור לתמוה אם יש בכלל חילונים בצה"ל.

אלא שהסיפור של גיוס צעירים חרדים מרצון הוא בלוף. יש בשוליים פחות מ-1,000 צעירים חרדים המתגייסים בכל שנה לסדיר, חלקם מה שנקרא "שבאב חרדי", כאלה שממילא כבר עזבו את הישיבה וההורים מעדיפים שילכו כבר לצבא ויהיו לפחות במסגרת כלשהי, במקום שיסתבכו בשערוריות בשכונה החרדית ויקשו על שידוך האחיות. השאר הם אברכים במסלולים לג'ובים צבאיים (טכנאים בחיל אויר) במשכורת קבע, או שירות לאומי שאברך מבצע כ"מלמד" בתלמוד תורה חרדי. לא במדים, אם תמהתם, אבל כן במשכורת צבאית עם תוספת ילדים.

על האמת הנוגעת ליחס הציבור החרדי לנושא יעיד האירוע הבא:
בית הכנסת "איצקוביץ", המוסד המרכזי בבני ברק, פתוח לכל אדם לתפילה 24 שעות ביממה ו- 365 ימים בשנה (סגור רק פעם בשנה: בליל פורים). יש בו חדרים חדרים לתפילה, ואומרים שעוברים בו כ-15,000 מתפללים ביממה, וזה כנראה נכון. עברת בעיר, צריך תפילה, כנס לאיצקוביץ ובכל רגע יש ומתארגן בו באחד החדרים מנין לתפילה.

השבוע נזדמן שם הרב דוד בלוך ועבר מול העמוד (לקוראי המדור הזה בשבתות, מה שמעיד עליהם היכן הם לא נמצאים: שימש כשליח ציבור, היה החזן המוביל את התפילה). דוד בלוך הוא רב מלמד בישיבה תיכונית חרדית ובעברו היה ראש מדרשת "נועם", מדרשה תיכונית המזוהה עם החינוך הדתי לאומי.

המניין התארגן והתפילה החלה, ואז קם לפתע אחד המתפללים, דפק על השולחן, והודיע בקול לכל הנוכחים שהש"ץ שלהם, זה העובר מול העמוד, הינו ממיסדי הנח"ל החרדי (מה שנכון עובדתית) והוא רוצה לגייס אליו חרדים. ולכן, טען המוחה, אסור לשום יהודי ירא שמיים להסכים להתפלל עם אדם כזה, ובטח אסור להשתתף במנין שזה הש"ץ שלו.

מייד קמו כל הנוכחים ועזבו את החדר. ליתר דיוק שנים נשארו, אבל לא היה מניין.

זה בטח לא המניין הראשון שהתפרק בבית הכנסת איצקוביץ' על-רקע מחלוקת כלשהי, אבל זה גם לא המניין האחרון שחושב שאסור אפילו להתפלל יחד עם מי שחושבים שגם חרדים צריכים להגן על הארץ הזו. אז אם אי פעם יבוא לכם להתפלל, אל תשכחו להסתיר את דבר שירותכם בצה"ל. יש מקומות במדינה שזו עילה לחרם ותקיפה, ולא מדובר ברמאללה.