|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מרד הנצורים

"מרד הנצורים: מרדכי אנילביץ' וההתקוממות בגטו ורשה" רואה אור במהדורה מעודכנת, לרגל 70 שנה למרד גטו ורשה. ספר ייחודי זה משלב בתוכו זיכרונות אישיים מרגשים ותיעוד היסטורי מגוון, והכל מתוך מבט מפוכח וחקרני של היסטוריון לעתיד
19/03/2013  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
"מרד הנצורים: מרדכי אנילביץ' וההתקוממות בגטו ורשה" / פרופ' ישראל גוטמן

שנים רבות הייתה דעתו של פרופסור ישראל גוטמן נתונה לנושאים שהם עיקרו של ספר זה: דמותו של מרדכי אנילביץ'; צמיחת המחתרת היהודית וסיפור התפכחותם של חברי תנועות הנוער בגטו ורשה שסופו בהקמת אי"ל - הארגון היהודי הלוחם, בהנהגתו של אנילביץ'; התמורות המסעירות שהתחוללו בעתות מצוקה ביישוב היהודי בגבולות הגטו הזה: ממכלאת קורבנות - למחנה מגויס במצור ובמרי - ועד להתקוממות גטו ורשה.

"לא ניגשתי לחיבור ספר זה על דרך העיון הצרוף של עובדות זכורות בלבד. הפרשיות המתוארות הן גם פרשיות חיי, מצבור חוויות ומועקות... הרגשת חובה כלפיהם, אשר נפלו, המריצה אותי לכתוב", כך מעיד ישראל גוטמן בהקדמה לספרו.

פרופ' גוטמן, חבר בתנועת נוער ציונית חלוצית, היה עד ראייה לסבלם של יהודי ורשה ולמותם, וחווה את אובדן בני משפחתו. לאחר שאחותו הקטנה הלכה עם ילדי יאנוש קורצ'ק אל מותה, נותר הנצר האחרון של המשפחה. הוא לחם ונפצע בהתקוממות בגטו ורשה, נלקח למחנות ריכוז ושרד את צעדת המוות מאושוויץ-בירקנאו. בתום המלחמה פעל בקרב שארית הפליטה והגשים את חלומם של רעיו הנרצחים לעלות לארץ-ישראל ולהתערות בה.

לימים היה ניצול השואה ישראל גוטמן לאחד החוקרים המרכזיים של תקופת השואה ולמורה שהעמיד דורות רבים של תלמידים וחוקרים בתחום. ספרו זה, שנכתב בטרם החלה עבודתו המדעית, נשען על עדויות שבעל-פה, זיכרונות שבכתב, תעודות, ובעיקר זיכרונותיו האישיים של המחבר. במסכת התיאור התיעודי שולבו פרקים הכתובים בגוף ראשון, שיש בהם משום רישומו של יומן ששוחזר בחלוף שנים רבות.

לדברי גוטמן, "בספר הזה נעשה הניסיון לקרב את האדם בגטו ואת הלוחם בגטו לתפיסתו של צעיר החי בזמן אחר ובתנאים שונים, עד כדי היעדר קנה מידה משותף ובסיס להשוואה".

בזכות שילוב הקולות של המעיד והמתעד הספר הוא תרומה רבת חשיבות למידע הקיים על החיים בגטו ורשה, על המחתרת שהתארגנה בגטו ועל דמותו של מרדכי אנילביץ'.

פרופ' ישראל גוטמן - הערות ביוגרפיות

פרופ' ישראל גוטמן, מגדולי חוקרי השואה בדור האחרון, נולד בוורשה בשנת 1923, השתתף במרד גטו ורשה ונפצע בו, והיה אסיר במחנות מיידנק ואושוויץ. בשנת 1947 עלה לישראל והיה חבר קיבוץ להבות חביבה עד 1971. בשנת 1961 העיד במשפט אייכמן. היה ממייסדי "מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'" ועורך כתב העת "ילקוט מורשת". ב-1975 קיבל תואר דוקטור על חיבורו "תנועת ההתנגדות והמרד המזוין של יהודי ורשה על-רקע חיי הגטו 1943-1939" והחל ללמד באוניברסיטה העברית. היה ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה וההיסטוריון הראשי ביד ושם, ומשמש היום בתור היועץ האקדמי של יד ושם. כמו-כן היה העורך הראשי של "האנציקלופדיה של השואה".

גוטמן פרסם ספרים ומאמרים רבים שזיכו אותו בפרסים חשובים ביניהם פרס שלונסקי לספרות, פרס יצחק שדה למחקר צבאי, פרס לנדאו למדעים ולמחקר, פרס התאחדות יהודי פולין וד"ר כבוד מטעם אוניברסיטת ורשה.

מתוך הספר: דפי יומן

20 באפריל 1943

זה הסוף. וגם ההתחלה. אין האקציה הזאת דומה לאקציות הקודמות. היא חמורה יותר, אכזרית לאין שיעור. כי היא סופית, בלא פירור של אשליה. ידוע כי הפעם באים הגרמנים להשמיד ולהרוג עד כלות. ובפעם הזאת אין הנסיעה מהאומשלגפלץ מסע לתוך הבלתי ידוע. כל יהודי שני בגטו יודע את המסלול לטרבלינקה והקורה שם. דווקא הלילה לא שמעתי קולות שבר ונהי, ודומני כי מלבד המבטים האומרים ייאוש, רבים הם זיקי ההחלטה הנחושה. הלילה לא דיברו על הקרונות ועל טרבלינקה כי בבונקר פנימה הדהדו קולות הקרב מבחוץ. אנשים שבכאן רואים את עצמם שותפים לקרב. כבר בשעה שש לפנות ערב ידעתי שהאקציה קרבה. בימים האחרונים ניקרו במוחי הניחושים הרעים. לכאורה לא היו דברים מיוחדים המבשרים הרעת המצב. ואדרבה. התכונה לקראת החג העסיקה את האנשים, והשקט הממושך, יחסית, הרדים לשעה את היגון המפעפע. וכך היה הדבר כבר כמה פעמים. בפרוס החגים, ובכלל, כשסימני שכחה ראשונים נמרחים על הפצעים הפעורים – באה המהלומה. ואכן, אי- השקט הפנימי לא הטעה אותי. בשעה שש קרא לי וינטר לדירתו. לפני שעה קלה, אמר, נתקבל טלפון וקריאת אזעקה מהצד הארי. סופר על תנועות צבא מוגברות ועל פקודת כוננות שנמסרה למשטרה הפולנית. מה עלול לקרות? מתכוונים לערוך חטיפות בצד הארי – או שאנחנו על הכוונת. בנו ואני היינו אחראים על קבוצה של חברי הארגון הלוחם הפצועים שהיו במקום. התייעצנו וגמרנו כי יש להכין הכל בשביל ירידה לבונקר ולהגביר את השמירה. זה שבועות השמירה קפדנית למדי.

מתצפית שעל גג הבית סוקרים את הנעשה בשער המוביל לגטו ולאורך החומה. יולק וינטר נשלח לרחוב זמנהוף למסור למרדכי את הידיעה שנתקבלה זה עתה. הוא חזר משם מתנשם קשה ואמר כי המטה הוא כמרקחה וכולם שם יודעים כי הלילה זה עלול להתחיל.

בשעה שתיים אחר חצות באה הקריאה מאת השומר. זינקנו לגג. התנועה ליד החומה הייתה גלויה לעין. זקיף בכל קטע של 30-20 מטרים. מיד ניתנה הוראה לרדת. קבעו בהתייעצות עם טשנר, שכל אדם היורד לבונקר, בלי הבדל גיל, רשאי ליטול מזוודה אחת או שק אחד.

בדרך כלל נשמעו להוראה. יצאתי עם חבורת הצעירים לסייע בהורדת המיטלטלין למשפחות ה”כבדות”.

רבים סחבו למטה את המאכלים שהתקינו לכבוד החג. עד השעה האחרונה ממש משטה בנו הגורל מרושע. הפעם זיווג את חג החירות, זיכרון ימי הדרור והאביב, עם החיסול הסופי של יהודי ורשה. אך שמא יש משום סמליות בעובדה כי בחג פסח זה כבש הגטו את חירותו בקרב ולשעות u1500 לא הייתה לנאצים דריסת רגל על פני פיסת האדמה הזאת ששמה גטו.

בשלוש אחר חצות הופיע לוטק רוטבלט להזהיר ולהודיע על האקציה. נאמר לו שאנו מוכנים מכבר והוא השיב כי במרבית הבתים מקבלים אותו אנשים מוכנים וערוכים ליום המחר. מרדכי כיוון לבונקר שלנו, שבו רוכזו חברים פצועים שנדרשה להם עזרה רפואית וטיפול, את אריה וילנר ושתי חברות. אריה עדיין פצוע.

חשתי הקלה מרובה כאשר ראיתי את אריה בבונקר. הנה באמת יש שימוש בבונקר, ויש בו צורך. אני מוצא הצדקה לכך שאני נמצא פה למטה. בטרם הסתדרנו למטה באו הסיירים שעברו את שלוש החצרות של הבית בפרנצישקנסקה 30 והודיעו כי זוג אחד נשאר למעלה ומסרב לרדת. הייתי קרוב לכעוס, אך אשר שמעתי את שם האיש המסרב לרדת, השתתקתי מיד. אברהם גפנר ואשתו נשארו למעלה. החלטנו – אני וטשנר – ללכת ולשכנע אותם. אחותו של גפנר, אישה באה בימים אך תקיפה בדעתה ושופעת חיים, מבקשת להגיד בשמה שאם אחיה יסרב לרדת תבוא היא ליטול אותו. גם גיסו של גפנר, המהנדס קארפ, נמצא עמנו בבונקר, אך הוא יושב בלא ניע ומורט בעצבנות את שמיכת הצמר שעל ברכיו.

עלינו למעלה. שוב יכולנו להיווכח כי הפתח לבונקר, שהוסתר בתוך מבנה רגיל של כיריים, הוא מלאכת חשבת. גושי הבית והחצרות דוממים ואפלים. אנו פוסעים חרישית, לוחשים בקולות חנוקים ונסמכים איש על רעהו. לאור נר מהבהב בחדר גדול וריק יושבים שני הזקנים בכורסאות. שניהם עטופים במעילים. כל הנימוקים החזקים וההחלטה הפנימית שלא להירתע אפילו מכפייה, נמוגים לעומת דמות האדם ההדור והזקן, בן שבעים ואחת, הנוקב אותנו בעיניים חודרות.

“אתם”, השיב על ברכתנו. “מה רצונכם?”

“מעולם לא הסתתרתי”, משיב הזקן לשידולים. “ועתה, לעת זקנה, אסתיר את ראשי השב?”

אני נזכר כי זקן זה עמד בין פרנסי עיריית ורשה, כמדומני יהודי יחידי, שעה שראש העיר מסר שהנאצים שכבשו זה עתה את הבירה, תובעים בני ערובה. כולם שתקו, ורק הסוחר היהודי הזקן, שהיו לו סיבות רבות לחשוש מפני הכובשים, קם והכריז: “אני מתנדב להיות בן ערובה”. בבחרותו התחיל כנער שליח בחברה מסחרית גדולה בוורשה.

לימים ביצר את מעמדו כתעשיין וסוחר מצליח וגם צבר הון רב. בערוב ימיו פנה לעסקי ציבור. מעודו לא היה ציוני, אך תמיד נשא את יהדותו בזקיפות קומה. בגטו השכיל לראות ולהבין שכל חייו, השזורים הצלחות וכיבושים, יסודם בטעות. לא נשבר, לא ברח, אף-כי רבות היו האפשרויות המזומנות לו, ובעוז רוחו בירך את עיקשותם של הצעירים ומרדנותם. שמו היה ערובה לטוהר u1499 כפיים והוכחה שגם בגטו לא חדלה דמות של עסקן ציבור מסור וחסר פניות.

מספרים על הבונקר שלנו סיפורי נפלאות. משבחים את מתקני הביטחון והנוחות, מתלחשים שכרינו תעלה המחברת את הבונקר עם הצד הארי, שבבונקר הונחה רצפת עץ, וכל המחזיק מניה בבונקר שלנו מקבל מיטה מתקפלת, המזומנת לו למטה. כמובן, כל אלה בדיות, אך נכון הוא שהשקענו הרבה מחשבה ומרץ בציוד הבונקר ובסידוריו.

העמקנו את רצפת המרתפים ועל-ידי כך נהפכו התאים הטחובים למקום דמוי חדרים. הוסתרו היטב תחים המזרימים אוויר מבחוץ שפועלים כהלכה. כאשר סיירתי עם עורך הדין טשנר, שהוא מפקד הבונקר, על פני התאים כשעה לפני ירידת האנשים, ליטפנו בחיבה את הטורים הזקופים של שקי קמח, גריסים וסוכר שנערמו במחסן והם מרחיקים מאתנו את הרעב למשך חודשים. יולק ומרישה הגו רעיון יפה, והורידו לכאן עשרות ספרים שנאספו בעוד זמן. החשמל שבבונקר חובר לרשת החשמל המרכזית – בצינור דק שנקבע בתוך המוביל הראשי של העיר, שעובר בגטו. אך מקור לגאווה מיוחדת של הבונקר שלנו הוא מכשיר הרדיו – תיבת הקסמים של קולות, הגונבים גבולות ואיסורים ומגיעים אלינו למעמקי הבונקר.

ההשתכנות בבונקר לא באה בנקל. משירדו האנשים החלה התרוצצות והתנפלות על דרגשי העץ. בתוך דקות ספורות היו כל המקומות תפוסים, ובמעברים עמדו אנשים והחבילות בידיהם, בלי לדעת להיכן לפנות. טשנר ואני ידענו כי הטלת משמעת מידית היא תנאי לסדרים בימים יבואו. רבים כאן המיוחסים בבונקר הזה, ואם ניתן פתחון פה לזכויות יתר נסתבך בלא מוצא בסכסוכים פעוטים ובמריבות. פעלנו בתוקף. ריכזנו את כל אנשי הבונקר בתא אחד וחילקנו לכל 70 האנשים מקום שווה – 70 סנטימטר רוחב על-פני הדרגש, וכשיעור זה בדיוק גם מתחת לדרגש, לשם הטמנת המיטלטלין. אריאלה ואני קבענו את מקומותינו ליד אריה. וינטר ומשפחתו – יולק, מרישה הבת והחתן – קיבלו מקומות מולנו. וינטר עצמו כאילו לא הבחין במהומה שמסביבו ולא נטל חלק בהתלקחות הקצרה. עתה הוא מחזיק בעט ורושם בכתב ידו הישר והברור, המוכר לי היטב, בדפי יומנו – מחברת עבה. גם הוא לא נלאה מלמלא את הדפים. מניין באה אצלנו הדחיפה לרשום ולחתום את האירועים? שמא המניע הסמוי הוא ברעיון החוזר ומשבית מנוחה כי איש מבינינו לא יסתנן לחוף החיים ורק לאותיות הללו יש סיכוי קלוש להיוותר ולהנחיל את סיפורנו לאלה בחוץ?

מרד הנצורים - מרדכי אנילביץ' וההתקוממות בגטו ורשה; מאת ישראל גוטמן; הוצאת יד ושם; בשיתוף מורשת-בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'; 98 ש"ח
תאריך:  19/03/2013   |   עודכן:  19/03/2013
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
קיים קשר מובהק בין אופן הימצאותו של הורה בתקופת השואה, בגפו או עם קרובי משפחה, לבין סימפטומים של חרדה ודיכאון אצל ילדיו. כך עולה ממחקר שמתפרסם לקראת יום השואה. המחקר, של ד"ר יעל וילצ'יק-אביעד מהמחלקה לקרימינולוגיה וד"ר דיאנה קואנקה-שיבי מהמחלקה למדעי ההתנהגות, באוניברסיטת אריאל, מצביע על כך שאופן ההישרדות של הורה בשואה הוא גורם דומיננטי המשפיע על סימפטומים של חרדה ודיכאון של בני הדור השני. מסקנה זו רלוונטית ביותר למדינת ישראל, בעיקר בעת האחרונה, כאשר העורף הוא החזית החדשה.
18/03/2013  |  יפעת גדות  |   חדשות
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מקדימה השנה את המענק לכעשרת אלפים ניצולי שואה נזקקים בישראל.
17/03/2013  |  מירב ארד  |   חדשות
הסוציולוגית נחמה טק מנסה לענות בספרה "נשים וגברים בצל השואה" על שאלות רבות באמצעות ראיונות רבים שערכה עם ניצולי שואה, שהניחו לה לחקור שעות ארוכות את זיכרונותיהם הכואבים, ובסיוע יומנים, ספרי זיכרונות ועדויות של ניצולים. הציר המקשר בין פרקי הספר הוא השלבים השונים של השואה - ההפרדה בין יהודים לארים ונישולם ממקורות הפרנסה; הקמת הגטאות והחיים בהם; מחנות הריכוז; הסתתרות והתחזות בעולם הנוצרי; התנגדות.
14/03/2013  |  ציפי לוין  |   ספרים
חוות דעת חסרת בסיס של עו"ד ד"ר ניסן שריפי הביאה להגשת תביעה בלתי מוצדקת, בטענה לגזל רכושם של קורבנות שואה בידי הקרן הקיימת. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר.
07/03/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
מחקר חדש של האו"ם קובע כי ברחבי אירופה פעלו בתקופת מלחמת העולם השנייה 42 אלף גטאות, אתרי ריכוז ואתרי השמדה שהפעילו הנאצים.
03/03/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יקיר בן-משה
יקיר בן-משה
כל הספרים שתקו, מה יכולנו לומר? אפילו לסקלי הסמיק, לא ידענו שפוגל גונב, לא ידענו שהוא מחביא פירורים מעוגיות של אחרים
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
מופעי השנאה והקריאות להשמדת מדינת ישראל גברו מאוד לאחר טבח שבת שמחת תורה    הקורבן הואשם בכל רעות העולם ונשיאות שלוש האוניברסיטאות סברו כי מתקפות השנאה נגד היהודים בקמפוסים חוסות תח...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il