תכלית נאומו של הנשיא אובמה, בפני הסטודנטים בבניני האומה בירושלים, באה לביטוי בסיום נאומו המרתק והמרגש, באומרו בגלוי ובפומבי את כוונתו שהצעירים ילחצו על ממשלת ישראל לעשות ויתורים לטובת הפלשתינים למען השגת השלום והביטחון. "פוליטיקאים לא לוקחים סיכונים בלי שהעם ידחוף אותם לכך ". חובתי האזרחית והדמוקרטית להשיב ולומר לנשיא בכבוד הראוי: IN Israel will not be tahrir revolution.
לפני ארבע שנים אובמה נאם בקהיר בפני סטודנטים. הוא עודד אותם לפעול נגד ממשלתם ,שבראשה עמד הנשיא מוברק, כדי להשיג דמוקרטיה. ואמנם במצרים התחוללה מהפכת תחריר שתוצאתה הייתה השתלטות דמוקרטית של האיסלאם הקיצוני,בראשות הנשיא מורסי ו"האחים המוסלמים" שהובילו לאנרכיה ולמשבר כולל.
בירושלים, פנה הנשיא אובמה לסטודנטים הישראלים באותה רוח הכוונות כמו בקהיר, כאשר אמר בגלוי ובפומבי דברים שמשמעותם תלחצו ותפעלו נגד ממשלתכם כדי שתסכים לשלום.
לא זקוקים לעידוד
ברגשי כבוד, הערכה ותודה לנשיא ולארה"ב על התמיכה הצבאית, המדינית והכלכלית לאורך כל השנים, חובה להשיב ולומר: אנחנו דמוקרטיה פעילה אמיתית ויציבה. אנחנו לא מצרים. אנחנו לא זקוקים לעידוד.
ממשלתנו ניבחרה רק לפני חודשיים והיא מייצגת ומבטאת את העם. נסיונך לדבר אל העם מאחורי הגב של ממשלתנו הנבחרת, תוך סרובך לנאום בפרלמנט שלנו בכנסת, כדי לנסות להפעיל לחץ ולעודד פעולה נגד הממשלה הוא ניסיון לא הוגן ולא דמוקרטי במדינה דמוקרטית, היחידה במזרח התיכון.
החלק הראשון בנאומו של אובמה היה באמת שבח והלל להיסטוריה היהודית, תוך הוקרה והערכה לישראל על השגיה ועל הדמוקרטיה שלה. היה זה כמעט כמו נאום ציוני פטריוטי,בעל חשיבות רבה ביותר,כאשר הוא נאמר בבירת ישראל,גם לאוזניהם של מליוני ערבים ומוסלמים. נאום בעל תכנים חיוביים ביותר, שלצערנו בתקשורת שבתוכינו לא שומעים ולא כותבים על כך.
חסר מסר למנהיגי הפלשתינים
אובמה ציטט והזכיר מדבריהם של דוד גרוסמן ואריק שרון, ואולם הוא שכח לא במקרה לצטט את מכתבו של קודמו, הנשיא
ג'ורג' בוש אל אריק שרון, בעניין הכרה בגושי ההתנחלויות.
בנאומו היה חסר המסר הנשיאותי למנהיגי הפלשתינים, אבו-מאזן ופאיד, בדבר התנאי היסודי לסיכוי להגיע לפשרה ולהסכם. כוונתי לויתור על "זכות השיבה". ללא ויתור על "זכות" זו אין שום סיכוי להגיע לשום הסכם וגמר הסכסוך.
הנשיא דיבר על הצורך בפשרות ובסיכונים לשם השגת השלום והביטחון. הוא לא הבהיר אם הכוונה לפשרה טריטוריאלית או לנסיגה טוטלית לקווי 67. רבים בתוכינו יסכימו לפשרה טריטוריאלית בנוסח יגאל אלון, אך לא יסכימו ל"פשרה" שמשמעותה נסיגה טוטלית. סיכונים במזרח התיכון,"בתמורה" להסכמים בערבות של הבטחות דיפלומטיות ונשיאותיות הן סכנה מוחשית וודאית שאסור לקחת אותן, על-פי מבחן התוצאה ההיסטורי של חיינו כאן באזורנו.
