|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פינוי בינוי - ההתנגדות עלתה ביוקר
|
לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה כספית לפי חוק פינוי ובינוי (פיצויים) התשס"ן-2006 (להלן: "חוק הפיצויים"), וחייב דיירת סרבנית בתשלום פיצויים עקב סירוב לתוכנית "פינוי בינוי" מנימוקים לא סבירים, על-אף הסכמת רוב המיוחס של בעלי הדירות לתוכנית. נפסק כי בנסיבות העניין, הסירוב הינו בלתי סביר ומזכה את התובעים בפיצוי על הנזק הכספי שנגרם להם
|
|
סירוב בלתי סביר לפרויקט פינוי בינוי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
התובעים, חוכרים לדורות של 16 דירות מגורים, מתוך 18 דירות מגורים בבית משותף, התקשרו בהסכם עם יזם לצורך ביצוע פרויקט של "פינוי בינוי", במסגרתו ייהרס הבניין ויבנה מחדש תוך שיתווספו לו דירות נוספות, מעלית והדיירים יקבלו דירות חדשות עם ממ"ד, מרפסת ומחסן.
הנתבעים סירבו לחתום על ההסכם עם היזם ועל הבקשות לתיקון צו רישום הבית המשותף, מה שמנע את הוצאת הפרויקט אל הפועל. לפיכך הגישו התובעים תביעה כספית מכח הוראת סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) תשס"ו - 2006 הקובע כי "הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, יהיה בעל דירה באותו מקבץ, המסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או המתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות באותו מקבץ, המסכימים לעסקה, בשל הנזק שנגרם להם עקב אי ביצוע העסקה".
הנתבע, באמצעות הגב' שוורצברגר, מתנגדת להצטרף לפרויקט ואינה מוכנה ליתן הסכמתה לתיקון צו רישום הבית המשותף. כמו-כן אין הגב' שוורצברגר מוכנה לכרות חוזה עם היזם לשם הוצאת הפרויקט אל הפועל. לטענת התובעים, סירובה של הגב' שוורצברגר, בשם הנתבע, לחתום על המסמכים הדרושים ולהצטרף לפרויקט, גורמת להם נזק ומונע מונע את השבחת דירותיהם. על כן, עותרים התובעים לחיוב הנתבע בפיצויים. לטענת הגב' שוורצברגר, סירובה להצטרף לפרויקט הוא "סירוב סביר", ועל כן אין מקום לחייבה לפצות את התובעים. בית המשפט דחה את טענותיה. בסעיף2(ב) לחוק הפיצויים, נקבעה רשימה של מקרים, שבהתקיימם, סירוב להעברת זכויות במסגרת תוכנית לפינוי ובינוי, לא יחשב כסירוב בלתי סביר, ואלה הם המקרים:
(א) חוסר כדאיות כלכלית
(ב) העדר הצעה למגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש
(ג) העדר הצעה בטוחות הולמות לביצוע העסקה
(ד) נסיבות אישיות מיוחדות של בעל הדירה המסרב
(ה) העדר התאמות הדרושות לאדם עם מוגבלות, במקרה בו הדבר נדרש.
בימה"ש פסק כי העובדה שרובץ חוב על דירה פלונית בבית המשותף, אינה יכולה לשמש נימוק סביר בידי בעל אותה דירה לעניין חוק הפיצויים. בעל דירה שכפופה לחובות שונים, צריך לעשות המאמץ לסלק חובותיו או להסדיר את ענייניו עם הנושה, באופן שלא יפריע לכל יתר הדיירים להוציא את הפרויקט אל הפועל.
שאלת סבירות הסירוב לפי חוק הפיצויים נבחנת על-רקע היתרונות שהתוכנית מצמיחה לבעלי הדירות. יש להעמיד את יתרונות התוכנית לפינוי ובינוי אל מול חסרונותיה, ולבחון אם היתרונות עולים על החסרונות במידה המאיינת את הסירוב אם לאו.
בנסיבות העניין, סירוב הנתבע לתוכנית הוא סירוב בלתי סביר המזכה את התובעים בפיצוי על הנזק הכספי שנגרם להם, אך מטעמי צדק יש להפחית את שיעור הפיצוי וכן לעכב כניסת החיוב לתוקף, כדי לאפשר לנתבע לשקול עמדתו שנית.
לפיכך נפסק כי התובעים זכאים לפיצוי על הנזק הכספי שנגרם להם, וחייב את הנתבע, לשלם לכל אחד מהתובעים 25,000 שקלים ובסך-הכל סך של 400,000 שקלים, ואולם לנתבע האפשרות לבטל חיוב זה במידה ויתן את הסכמתו לתוכנית עד ליום 2.4.13. כמו-כן חויב הנתבע בהוצאות משפט בסכום כולל של 85,000 שקלים בין אם יחליט להצטרף לתוכנית הפינוי ובינוי ובין אם לאו.
ת"א 1763-06-13 מרין נ' עז' המנוחה פולקסניה שוורצברג ז"ל , פ"ד מיום 20.02.13. תת.
|
|
משרדם של עוה"ד רונן מנור ועוה"ד יניב כהנוביץ עוסק, בין היתר,בנדל"ן, אגודות שיתופיות וממ"י.
|
|
| תאריך:
|
03/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
03/04/2013
|
|
עו"ד יניב כהנוביץ, עו"ד רונן מנור
|
|
פינוי בינוי - ההתנגדות עלתה ביוקר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פרסום להפחדה .
|
3/04/13 16:59
|
|
|
|
2
|
|
פרסום חינם לעו"ד
|
3/04/13 17:05
|
|
|
דוח טרכטנברג מסתכם בשישה סעיפים ראשיים המאפיינים את הקשיים החוצים את החברה הישראלית, קשיים אשר הוציאו לרחובות אנשים מכל המעמדות:
|
|
|
|
|
מאמר זה נכתב לנוכח יום השואה והגבורה ולשם הצלת חיים בארץ ובעולם. כותרת המאמר היא כשם קבוצת אנשים מיוחדת במינה, תנועת מחאה שקיומה הוסתר מכולנו, שזו לרבים וטובים ממני, הפעם הראשונה, שהם נחשפים לעצם קיומה, ולכן מאמר זה הוא מעין 'סקופ' אישי וציבורי.
|
|
|
|
|
לפני למעלה מעשור התעמת בטלוויזיה אברהם פורז, החבר של האבא של שר האוצר, עם גברת שייצגה את העניים, והוא הצביע עליה בזעם אמיתי וזעק מנהמת ליבו: "בטח גם את אחת מאלה שחושבים ש-30,000 שקל לחודש זו משכורת גבוהה, נכון?" (הציטוט מהזיכרון). זעמו של פורז על הגברת, שבגלל שהיא צריכה להסתדר עם 3,000 שקל לחודש לא מבינה איזו משכורת עלובה ומשפילה זו 30,000 שקל לחודש, המחיש לנו את מצוקתם הנפשית של המיליונרים, שמרגישים שאף אחד לא מבין אותם.
|
|
|
|
|
מן הסיכום התמציתי שעולה מהתורה כפי שנוסח עד כה בעטי, מצטיירת המציאות כסדרה של תמונות מוחשיות שיונק מהן היצור החי את אפקט התנועה וההשתנות- היינו את תחושת החיים. וכך מצטיירת התמונה:
|
|
|
|
|
ב"חבילת התחושות" שאלוהים העניק לנו, יש את אלה שמשביחות לנו את החיים, ויש את אלה שמעכירות אותם. התחושות שלנו מתגבשות מעצמן מול מה שאנחנו חווים. זה כיף להתרגש מסרט, ממוזיקה, מסקס, מאמנות, מטיול, מספר, מפרח, מאהבה, מאוכל וכולי, זה באסה לשנוא, לסלוד, לדאוג, לכעוס, לקנא, להיגעל, לפחד. התחושות "מלשינות" על טעמנו וערכנו. ולמרות האמור, התיעוב והסלידה הן תחושות חשובות. הפחד לעורר את סלידת זולתנו מרתיע אותנו מלחצות קווים אדומים מוסריים.
|
|
|
|
|
