|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

ברירות המחדל הנוקשות של נושה מובטח בפשיטת רגל

14/12/2004  |   אבי סטוקהולם-כהן, אבי סטוקהולם-כהן   |   מאמרים   |   תגובות

בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי השופט אורי גורן, בבית המשפט המחוזי בתל אביב (פש"ר 478/97 בש"א 13671/03), בבקשת החייב למתן הפטר מחובותיו, מעלה שוב שאלה נורמטיבית המבקשת מענה מצד המחוקק: מדוע אין לאפשר לנושה המובטח, תחילה, להגיש תביעת חוב על מלוא סכום החוב המגיע לו מהחייב.

זאת מבלי שתיחשב הוכחת חוב זו כאקט של ויתור על הזכות להיפרע את חובו ממימוש הבטוחה, בהליך גבייה אישי ונפרד? תיקון החוק בעניין זה אמור לאפשר מצב בו חובו של הנושה המובטח, כל עוד לא נאמר אחרת, ייכלל באופן אוטומטי במסגרת החובות שהינם בני תביעה אצל הנאמן. הסדרה של סוגיה זו עשויה לייעל את הליכי הגבייה הקולקטיביים של חובות החייב מצד הנאמן ולחסוך משאבים מיותרים לכלל המעורבים בהליך.

ובמה דברים אמורים? מנגנון פיקוח כלל ידוע הוא כי על פי הוראת סעיף 20 (ב) לפקודה כאשר חייב נקלע למצב של חדלות פירעון ומבקש להכריז על עצמו כפושט רגל, אין הליכים אלו משפיעים על זכותו של נושה מובטח לאכוף את חובו דרך מימוש הבטוחה המשועבדת לו. מימוש הבטוחה ייעשה בהליך נפרד ולרוב באמצעות מינוי ב"כ הנושה המובטח לכונס הנכסים אשר יפעל לצורך מכירת הנכס הספציפי שברשות החייב לשם כיסוי מלוא החוב שלו.

הוראת סעיף 20 (ב) לפקודה קובעת למעשה, כי הנכס של החייב אשר שועבד לנושה פלוני, לא ייכלל במסגרת מאסת הנכסים אשר מוקנים לנאמן לצורך חלוקתם בין כלל הנושים, והנושה המובטח עשוי לקבל דיבידנד משאר הנכסים של החייב רק בשיעור סכום ההפרש שבין סכום החוב לבין התמורה שנתקבלה ממימוש שווי הנכס.

בשולי הדברים יוער, כי נכונה העובדה שברוב המקרים אין בפיצול מסלולי האכיפה שבין זה של הנושה המובטח לבין זה של הנאמן אשר מונה לטובת הנושים הבלתי מובטחים, כדי לפגוע באינטרסים הקנייניים של החייב ו/או של מי מהצדדים. אולם הפסיקה של השנים האחרונות, החל מהלכת גרבש (מפי השופטת ורדה אלשיך) וכלה בהלכת מזל לוי אשר ניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון (במסגרת רע"א 9025/03 מפי השופט אליקים רובינשטיין), מצביעה על מגמה הרואה צורך ביצירה של מנגנון פיקוח מחד, והצורך בהטמעה של כללי התנהגות נאותים המכוונים כלפי הנושים המובטחים והמקצועיים מנגד (בלשונו של השופט בועז אוקון), כאשר הינם פועלים למימוש הבטוחות שבידם "בצילם" של ההליכים הקולקטיביים המתנהלים בערכאות המחוזיות השונות.

    ארבע אפשרויות על פי הפקודה: לנושה מובטח הרוצה לגבות את חובו נתונות ארבע אפשרויות:
  • האחת כאמור, לסמוך על ערובתו ולא להשתתף בתביעת החוב;
  • לממש את הערובה ולתבוע בתביעת החוב רק את ההפרש בין מה שהשיג במימוש הערובה לבין סכום החוב המגיע לו;
  • לשום את שווי הערובה ולתבוע את ההפרש בתביעת החוב, אחרי ניכוי סכום השומה;
  • לוותר על הערובה ולתבוע את מלוא חובו בתביעת החוב". זאת ועוד, הוראת תקנה 90 לפקודה "מצמידה לרקתו" של הנושה המובטח הוראה המורה לו כי עם פתיחת ההליכים, עליו לבחור באיזה דרך של פירעון חוב יבחר ללכת.

אם לא יפעל באחת מהדרכים המפורטות בפקודה, עלול להישלל מהנושה המובטח קניינו ואף לאבד את הזכות המוקנית לכל נושה רגיל, והיא קבלת דיבידנד יחסי בשלב חלוקת הנכסים של החייב על ידי הנאמן. היינו, החוק קובע חזקה חלוטה לפיה במידה שנושה מובטח מחליט להגיש אצל הנאמן תביעת חוב על מלוא סכום החוב, משמע הנושה המובטח ויתר על מימוש הבטוחה ומעתה ואילך עליו להשתתף בהליך הקולקטיבי בהתאם לשיעור וסוג הנשייה אותה הוא תבע תחילה מהנאמן. ספק רב אם מצב משפטי בו נדרש נושה מובטח לכלכל את מעשיו מיד עם פתיחת ההליכים שהרי אחרת עשוי לאבד עדיפות נשייתו מהנכס ששועבד לו על ידי החייב, משרת את טובתו של מי מהצדדים.

ספק גם אם משטר משפטי זה עומד במבחנים שפיתח בית המשפט העליון בעניין זכות הקניין על רקע קיומם של חוקי היסוד. שריד חקיקתי חוב לנושה מובטח אינו נכלל כלל בגדרי חובות ברי-תביעה, מהם פטור פושט הרגל בעת מתן ההפטר, לפי הוראת סעיף 69 לפקודה.

חוב לנושה מובטח אינו נמנה על החריגים הקבועים בסעיף זה. המצב בו השתתפותו של נושה מובטח בהליכי פשיטת הרגל על דרך הגשת תביעת-חוב מהווה, למעשה, ויתור על בטוחתו - ומביא בפועל לתוצאה לפיה נושים מובטחים אינם עושים שימוש באפשרות זו, הגורעת מהעדיפות הנתונה להם על-פי הדין.

זוהי דוגמא קלאסית למצב שבו לשון החוק יוצרת פרקטיקה של אכיפת חיובים, שלעתים היא אינה כלכלית, יקרה ומסורבלת. מן הראוי שהמחוקק ייתן דעתו לשריד החקיקתי האנומלי הזה ויאפשר שבנסיבות של חדלות פירעון של חייב, תהייה מערכת כללים גמישה יותר ומותאמת יותר לנסיבות הנתונות של המקרה.


  • * הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני פירוקים. המאמר פורסם לראשונה בעיתון "גלובס".


תאריך:  14/12/2004   |   עודכן:  14/12/2004
עו"ד אבי סטוקהולם-כהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוזמה ברוכה של ועד מחוז ת"א והמרכז בלשכת עורכי הדין, בראשות יו"ר הוועד עו"ד אילן בומבך, באמצעות עיתון הוועד "הפרקליטים" - לבחירת איש השנה במשפט.
14/12/2004  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
בציבור הרחב נתקבעה ההנחה, שיהודיותה של המדינה עומדת בקוטב הנגדי לדמוקרטיות שלה. ליצירת קיבעון זה חברו שופרות התעמולה התקשורתית מחד, וחוסר מודעות דמוקרטית בציבור האמוני - מאידך - שהובילו למעין הסכמה שבשתיקה.
14/12/2004  |  משה פייגלין  |   מאמרים
שינוי, מפלגת החילונים היא מפלגה עם עקרונות, יש לה תורת עולם דמוקרטית ליברלית, היא איננה בשום פנים ואופן מפלגה טפילית המוצצת עוד ועוד כספים מאוצר המדינה.
13/12/2004  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
דובר אוניברסיטת בר-אילן הורשע בבית המשפט בביצוע סדרה של הטרדות מיניות בעובדת כפופה לו. על-פי פסק הדין, ההטרדות כללו הערות חוזרות ונשנות של הדובר ביחס ליחסיה המיניים של העובדת עם בן זוגה, התייחסויות לגופה, גיפופים לא מוזמנים של אברי גוף אינטימיים, נגיעות לא רצויות והכנסת ניירות אל תוך חולצתה של העובדת הכפופה לו. על-פי הכתבה, לאחר שהתלוננה העובדת המוטרדת, התגייסה האוניברסיטה להתנכל לקורבן ההטרדה, העובדת הזוטרה, ולעמוד כחומה בצורה מאחורי הנילון, עובד בכיר, רב עוצמה ורב קשרים וחברים.
12/12/2004  |  ד"ר אורית קמיר  |   מאמרים
בעולם של מאזן אימה גרעיני נושבת בשנים האחרונות, בעוצמה הולכת וגוברת, רוח סופה רעה וחדשה: הפצצה האטומית האירנית העלולה להוות איום אטומי קיומי על ישראל. לא תהיה זו טעות להניח, כי קובעי המדיניות האסטרטגית בישראל עושים בפועל כל מה שניתן כדי להסיר את איומה של החרב המתהפכת הזו ואף מסבירים לציבור בארץ ובעולם את הסכנות החמורות הצפויות לכולנו אם אמנם תממש אירן את רצונה - הבלתי מוסתר - להגיע למעמד של מעצמה גרעינית.
12/12/2004  |  עמי דור-און  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il