|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
את מי זוכרים ביום הזיכרון
|
לפני 26 שנה שונתה הגדרת החללים כך שתקיף כמעט כל חייל שנפטר בזמן שירותו הצבאי - כולל מי שנהרג בתאונת דרכים או התאבד. אומרים לנו: אסור להפלות בין דם לדם. הטיעון הזה הוא דמגוגיה
|
חוב לאומי מיוחד כלפי אלו שמסרו נפשם להגנתנו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות, אני רוצה לדון בנושא רגיש וחשוב. מחמת חשיבותו, אסור שלא לדון בו; מחמת רגישותו, צריך לעשות זאת בזהירות. את מי בדיוק אנחנו זוכרים ביום הזיכרון? בשנת תשי"ג (1953) החלו לציין בערב יום העצמאות את "יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות". כשרבו המלחמות, השתנה שמו של היום כך שיציין את כל "חללי מערכות ישראל". בתשמ"ז (1987) שינו את ההגדרה הכללית של חללי צה"ל (לא רק לעניין הזיכרון), כך שתקיף כמעט כל חייל שנפטר בזמן שירותו הצבאי - כולל מי שנהרג בתאונת דרכים או התאבד. בשנת תשנ"ח (1998), עם התגברות הטרור הפלשתיני, הכלילו ביום הזיכרון גם את "נפגעי פעולות האיבה". בשנת תשע"ב (2012) הודיע שר הביטחון כי בתפילת ה"יזכור" שביום הזיכרון יציינו גם את הרוגי שירות בתי הסוהר. "חוק יום הזיכרון" נפתח במילים אלו: "ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צה"ל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל". המשפט הזה כבר מזמן אינו מדויק: יום הזיכרון כמעט לעולם אינו חל בד' באייר, והוא אינו מציין רק את הלוחמים שמסרו נפשם למען המדינה. הוא מציין ישראלים שנהרגו בנסיבות ציבוריות-לאומיות, וזה כבר משהו אחר לגמרי. חלק מהשינויים שתיארנו הם מובָנים ומוצדקים, וחלקם אולי פחות. כך או כך, הצטברות השינויים הללו יצרה מהפך באופיו של יום הזיכרון. המהפך הזה כמעט שלא נידון בשיח הציבורי בישראל; פשוט החלקנו אליו. אבי ז"ל נפטר מסרטן. הוא נשא את שמו של דוֹדוֹ הי"ד, שנהרג במלחמת השחרור. אפשר היה לטעון: למה את הדוֹד מציינים ביום הזיכרון ואת אבי לא? מותו של אבי לא היה פחות טרגי ומכאיב ממותו של דוֹדוֹ. אפשר אף לומר שאבי מת בזמן שהיה עסוק בשליחותו החינוכית-לאומית, בהכשרת המורים של הדור הבא. אפשר גם להוסיף ולומר שהוא נפל במערכה על בטחונה הבריאותי של מדינת ישראל, במסגרת מאבקה למען הדברת הסרטן, ובכלל - למען רפואה ציבורית טובה יותר! אבל אלו רק מילים. ברור שאין שום טעם בזיכרון ממלכתי להרוגי מחלות קשות. אבי ז"ל נפטר למשפחתו-משפחתנו, בשעה שדוֹדוֹ הי"ד נהרג בשליחות עַמוֹ ולמענו. אומרים לנו: אסור להפלות בין דם לדם. הטיעון הזה הוא דמגוגיה. כל המתים יקרים, וכל המיתות מלאות יגון. אבל יש לנו חוב לאומי מיוחד כלפי אלו שמסרו נפשם להגנתנו. אנחנו חייבים להם חשיבה מחודשת על אופיו של יום הזיכרון.
|
|
הכותב הוא רב קהילת השמשוני במודיעין
|
|
תאריך:
|
19/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
19/04/2013
|
|
חיים נבון
|
את מי זוכרים ביום הזיכרון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אביתר בן-צדף
|
21/04/13 11:02
|
|
2
|
|
אנג'ל
|
22/04/13 21:59
|
|
במוסדות אור הרשב"י נערכים לקראת חלוקת האוכל לרבבות במתחם הענק סמוך לציון הרשב"י במירון בימי ל"ג בעומר תשע"ג, והקימו בימים האחרונים את האהל הענק המוכר לכולם בשם הכנסת אורחים 'צדקת הרשב"י', ובו קרוב לאלף מקומות ישיבה!
|
|
|
אייל אתה תותח. זמר עם מיתרי קול מתנת אל. אורים ותומים לזמר המזרחי, הישראלי, הכיפי.
|
|
|
יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל חלף עבר לו, ושוב התברר כי לא רק קומץ קנוֹאים הזויים ממאה שערים ובית שמש, ידידיו של אחמדינג'אד צורר היהודים, עטו שק ואפר ביום חגה של המדינה היהודית. גם אלפים רבים מערביי ישראל (לא כולם, לא כולם), האוכלים ושותים מכף ידה, ירקו לה, כדרכם, בפרצוף. כמה אלפי ערבים מישובי ואדי ערה מהם קיימו צעדת מחאה בשדות ואדי ערה, ואחרים – בחיפה ובמקומות אחרים - הניפו בחוצותיהם את דגלי אש"ף, לציון ה'נכבה' שהם גזרו על עצמם ב-1948, כשקמו על מדינת ישראל הצעירה להכחידה. הצד השווה ביניהם, שאלה ואלה אינם משלימים עם המציאות ומייחלים לשחרור פלשתין מן הים ועד המדבר מנוכחות ציונית, והחלת השלטון הפלשתיני הנאור על המרחב שבין הים לירדן.
|
|
|
אין על יום העצמאות! החג הכי כיפי בלוח השנה. חג חילוני, בלי מצוות ודקדוקי דקדוקין, שכולו שמחה, אהבת מולדת וגאוות יחידה. ביום העצמאות כולנו שוכחים את הדברים "המרגיזים"' באמא-ארץ ואנחנו רק אוהבים אותה כל כך, כל כך, כל כך!. זאת הייתה התחושה הכללית שאפפה את קהל המוזמנים שזרם ל'סיני טמפל' שברחוב ווילשר: הרבה אנרגיות של שמחה וגאווה.
|
|
|
- רק בישראל אם התעכבת ברמזור לרבע שנייה, הנהג, שמאחוריך, מייד מצפצף לך באופן עצבני.
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
|
|
|
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
|
|
|
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
|
|
|
זלמן שובל
"אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי" אומר הפתגם התלמודי ויכולנו להוסיף "אושרנו שלא אנחנו צריכים להחליט", אבל זו, כמובן, טעות שכן למה שהעם האמריקני השסוע יחליט ב-4 בנובמבר תהייה השפעה גם על...
|
|
|
איתן קלינסקי
שיחה עם ההפטרה לפרשת השבוע - "פרשת צו" אין לאלוהים ענין בדפוסים פולחניים, אם הקיומיות היומיומית נדבכיה חייבים להיות מעוגנים בגילויים של אי-צדק ואורח חיים לא מוסרי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|