בניגוד לקודמיו, לפני שנה, לא בחר פרופ' אומן לנצל את הבמה שניתנה לו מול נציגים מכל כלי התקשורת בארץ, כדי לתנות את מצבו הקשה של המדע ועוד יותר - את היחס למדע ולהשכלה הגבוהה בישראל, שפרס נובל מלמד שפעם היה יותר טוב.
התשתית שאיפשרה את פרסי הנובל שניתנו בשנה שעברה ואת זה של השנה כבר מיצתה את עצמה לפני 20 ו-30 שנה וכיום אין דור צעיר שיביא למחקרים שיכולים לזכות את מבצעיהם בנובל בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-21. אם ימצא אחד או שניים כאלה, הם יזכו למרות המערכת ולא בזכות מערכת החינוך הישראלית על כל שלביה - כך אומר פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית.
לשאלה - 'האם לאור הצהרותיהם של חתני פרס נובל בשנה שעברה כי מצב ההשכלה הגבוהה וההשקעה במדע בסיסי בארץ מתדרדרים, משהו השתנה?', ענה פרופ' מגידור: "התשובה היא חד-משמעית לא. אם כבר, המצב נהיה גרוע יותר. התלבטתי באיזו מידה להתייחס בדברי ליחס הקשה. למדינת ישראל יש אוצר בלום שזה המדע, האקדמיה הישראלית. היא הולכת בשיטתיות והורסת אותה".
בראיון שנתן לאתר "הידען" הסביר פרופ' אומן - זוכה פרס הנובל בכלכלה לשנת 2005, כי הוא מקווה שהפרס וההכרה הבינלאומית יביאו עוד תקציבים ועבודות מחקר למרכז שבראשו הוא עומד, כדי שניתן יהיה לסייע בפתרון הבעיות החשובות והבסיסיות ביותר:
"המרכז לרציונאליות הוא מרכז חשוב מאוד שמאגד בתוכו כל מיני שימושים של תורת המשחקים. יש לנו משפטנים ופסיכולוגים וביולוגים וכלכלנים ואנשי יחסים בינלאומיים ואנשי מדעי המחשב, כל מיני תחומים שלכולם יש קשר לתורת המחשקים. לצערי, אנחנו מתקשים לההרים כספים לנושא הזה. אני מאוד מקווה שבעזרת הפרס הזה אנחנו נקבל קצת יחסי ציבור, ונצליח להרים כספים. אני מאוד מקווה. כנ"ל אפשר להגיד בשביל כל פרסי נובל, גם אלו משנה שעברה וגם שלי היום, שזה נותן יוקרה למערכת המחקרית, המדעית בארץ, ושזה יכול רק להואיל".
בהודעה שפרסם במקביל לאירועים היום, בירך שר המדע והטכנולוגיה, מתן וילנאי, את פרופ' ישראל אומן על זכייתו בפרס נובל. לדברי וילנאי - "פרופ' אומן, המוביל העולמי בתורת המשחקים, אחד המתמטיקאים המוכשרים בעולם, שפיתח תיאוריות חדשות במדע בסיסי עם השלכות מעשיות הוא אחד המוחות הכשרוניים שצמחו למדע הישראלי".
"הזכיה שלו מוכיחה שמדינת ישראל ממשיכה לעמוד בחזית המדע ועלינו כמדינה להמשיך לשמור על המעמד הזה. השקעה בתשתיות מדעיות היא הבסיס לפיתוח המחקר וממנו יגיעו התגליות והמדענים הבאים".
שגריר שבדיה בישראל, רוברט רידברג, עמד במילתו, לפני שנה, כאשר זכו פרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס, הוא אירח אותם ערב יציאתם לשטוקהולם ואמר כי הוא מקווה להפוך את האירוע הזה, שבו השגריר נותן את ברכת הדרך לזוכים ישראלים בפרס נובל, למסורת. הוא אפילו לא ניחש ששנה אחר כך הוא יארגן אירועים דומים. "אני שמח שזה באמת הפך למסורת ושנפלה לי הזכות לברך גם את האוניברסיטה העברית על ההישג שלה".
