הבוקר (24.4.13) בתוכנית שמונה עד עשר ב"קול ברמה" עם מרדכי לביא, אמר סגן שר האוצר,
מיקי לוי, על החרדים, "טפילים" – "אי-אפשר להיות טפיל על הציבור הישראלי" הטיף למאזינים, חרדים ברובם. ומאותו רגע התחיל להתגלגל כדור ההתנצלויות והפרשנויות.
מיקי לוי התנצל על אמירתו. אבל האם זה מחק לו את אמירת הקלון הזאת? בוודאי שלא. אילו אמר זאת ונשאר עומד מאחורי אמירתו כמו עוד רבים אחרים, ייתכן מאוד שהיו עוברים על זה לסדר היום. כי הרי אמרו את זה קודם, לפניו.
מה החידוש? החידוש הוא שמיקי לוי מעיד על עצמו כמקורב לחצרות רבנים שהוא נכנס אליהן, כמה מחבריו הטובים הם חרדים וכולי וכולי. ואם רצה להחניף לחרדים ולהיות החבר הטוב בסיפור הזה, האמירה הזאת חיסלה כל אפשרות כזאת. ומאותו רגע הושב על כיסא הנאשם על-ידי חרדים פגועים התובעים את עלבונם.
טענתו שהוא לא התכוון, שהוא נסחף בשיחה וכולי, לא עזרה פה. המילה הרי נאמרה וכבר יש לה חיים משלה. "הוא אולי לא רצה להגיד. אבל הוא בהחלט התכוון". "זה מה שהוא חושב בליבו על החרדים" - אלו התגובות שנשמעו.
אסור לשכוח שלמילה יש כוח כדור השלג הזה צבר עוד ביקורות ועוד עלבונות מצד הציבור ששמע את הדברים או שמע שנאמרו. וכך חלפה לה התוכנית בעניין - חרדים או טפילים? לי נראה שהאמירה הזאת תיכנס לפנתיאון של אמירות שזכו לדראון עולם ומוטב היה לו לא נאמרו.
בשנת 1981, בנאום בחירות למערך, השתמש
דודו טופז בכינוי "
צ'חצ'חים" כלפי מגזר מסוים. זה לא נשכח לו עד היום. על "הפנתרים השחורים" אמרה
גולדה מאיר ש"הם לא נחמדים". דבריה עוררו זעם רב במדינה, לא רק אצל המדוברים. זה לא נשכח לה מעולם. האמירה הזאת היא חלק מהביוגרפיה שלה.
מילים הן כוח. במילים נברא העולם. במילים גם הורסים אותו לפעמים. כמה דברים אנחנו עושים רק בגלל שאמרו לנו ש... האם אנחנו שולטים במילים או שהן בורחות לנו? למילים יש הרבה כוח. מילה שנאמרה אי-אפשר להחזיר. וכל ההתנצלויות לא תעזורנה, בעיקר אם זה נאמר בפורום ציבורי כמו תחנת רדיו.
"בעבור משפטי הבל, לפעמים בעבור מילה אחת, ואפילו אות אחת, התלקחו מלחמות בין עמים. אמרו: כשמתחילים לדבר, מתחילים לטעות" [רמב"ם, פרקי רפואה].
אני מצפה מאדם שמדבר ומייצג דבר מה, צריך להיזהר בלשונו. לא להיגרר אחרי השיחה. ללמוד לעשות הפסקת חשיבה. לשתוק ולהרהר ואז להגיב. זה מעיד על שיקול דעת ורצינות של הדובר וכן מונע פליטות פה מכוערות, מסוכנות או מיותרות. וחשוב מאוד לזכור ולשים לב - האדם הולך. המילה נשארת...
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
