לצוות הזה הצטרף בשלב זה עיתונאי חמישי, הלא הוא כתב 'ידיעות אחרונות' רונן ברגמן. בתוכנית הטלוויזיה 'תיק תקשורת', ששודרה לאחרונה, ברגמן, עיתונאי וג'נטלמן, הוגדר על-ידי המנחה עמנואל רוזן כ"איש הבקיא ביותר בפרשת בן זיגייר".

הצוות המנוסה נכנס לעבודה בכל העוצמה האפשרית, תוך חיפוש אחר מקורות שהכירו את בן זיגייר במהלך חייו הקצרים. הם חיפשו בני משפחה, חברים, קרובים, אנשים שהכירו את זיגייר באוסטרליה, אנשים שעלו עמו ארצה, שהכירו אותו בקיבוץ, ששירתו עמו בצבא. הם חיפשו בכול הפינות, אבל בשורה התחתונה, כל זה לא היה אלא סוג של מוך עיתונאי, צמר גפן שנועד להעניק נפח לשלד העובדות השברירי סביב הקריירה של זיגייר במוסד, קריירה שהחלה עם גיוסו ב-2003 ונקטעה עם מעצרו בראשית 2010.

בניסיון לייצר תמונה ברורה יותר, פשט צוות העיתונאים של ה'דר שפיגל' גם על גלריית ה"לשעברים" המוכרת של אנשי שב"כ ומוסד. הללו סיפקו לצוות נפח נוסף באמצעות סיפורי צבע מהסוג של הדרך לגייס סוכן, התכונות הנדרשות, המבחנים שהוא עובר, וכמובן הסבר על שלושת אגפי המוסד 'צומת', 'קיסריה' ו'קשת'. וכעת לבשר עצמו. תחקיר ה'דר שפיגל' בפרשת בן זיגייר התפרסם ב-26 במארס. הסיפור, יש להודות, היה מצוין. על פניו סיפור ריגול במיטב הז'אנר. לשאלת האמינות נגיע בהמשך.

התהליך שהוביל למותו של זיגייר, כך על-פי תחקיר ה'דר שפיגל', החל עם שובו ממשימתו באירופה. מאחר שהישגיו היו בינוניים ביותר, הוא הוצב לעבודה משרדית באגף 'צומת'. זיגייר חש שבעבודתו החדשה מעמדו ירד עד שפל ושהממונים עליו אינם מעריכים אותו ואת עבודתו. בניסיון לשפר את דימויו בעיני הממונים עליו, כך על-פי התחקיר, פעל זיגייר ללא ידיעתם למצוא לעצמו מקורות חדשים, שיוכיחו את ערכו. בהמשך ביקש זיגייר לממש הסכם בחוזה העבודה שלו ולצאת לחופשת לימודים באוניברסיטת מונאש, בארץ הולדתו אוסטרליה. המוסד אישר את בקשתו.

אולם במהלך חקירתו התברר כי עוד לפני צאתו לאוסטרליה יצר זיגייר קשר עם איש חיזבאללה במדינה בלקניית/מזרח-אירופית בניסיון לגייס אותו כמקור ולהוכיח מחדש את יכולותיו בפני הממונים עליו. המציאות לא התיישרה עם התוכנית ששרטט. איש החיזבאללה דיווח לביירות על הניסיון לגייסו, והחל לשחק משחק כפול. הוא שכנע את זיגייר שהוא מוכן לעבוד עבורו, אך תיאם את כל מהלכיו מראש עם מודיעין חיזבאללה בלבנון. הקשר הזה נמשך חודשים. במהלכם דרש איש החיזבאללה מזיגייר עוד ועוד הוכחות לכך שהוא אכן איש מוסד. בניסיון לרצותו, העביר לו זיגייר מידע היישר מאגף 'צומת' בו עבד, כולל שמותיהם של זיאד אל חומסי ומוסטפא עלי עוודה, בכירי סוכניה של רשת ריגול ישראלית שהפעיל המוסד בלבנון.

התוצאה: שני הסוכנים נחשפו ונעצרו, רשת הריגול נעצרה, ואנשיה החלו ליפול כמו זבובים. אם היו לזיגייר תוכניות נוספות, הוא לא הספיק לממשן. על-פי תחקיר ה'דר שפיגל', בעת מעצרו נמצא עליו דיסק עם מידע שהוריד מן המחשב בעת עבודתו ב'צומת'. עד כאן תמציתו של תחקיר ה'דר שפיגל'.

לכאורה, נשמע טוב. ממש. הבעיה כהפתגם האיטלקי הידוע: "סי נון קא וורו – א בן טרובטו". כלומר, גם אם זה לא אמיתי, זה נשמע טוב. מעל כל התחקיר הזה מהבהב סימן שאלה ענק. המידע בתחקיר מיוחס לחקירות פנימיות במוסד ובשב"כ. אם התחקיר אותנטי המידע בא מגורמים ישראלים משמעותיים ביותר. זאת למרות שעד היום, בכל הקשור לסיפורים על רשתות ריגול ישראליות בלבנון, המדיניות הנוהגת בישראל, ובכלל זה המוסד, השב"כ והמודיעין הצבאי היא שקט מוחלט. לא אישור, לא הכחשה, לא שיחות עומק שלא לייחוס, לא לישראלים ולא לעיתונאים זרים. ודאי לא מידע מתוך חקירות שב"כ ומוסד, אם היו כאלה. שממה תקשורתית מוחלטת. כתוצאה מכך, הסיקור בעיתונות הישראלית לאורך זמן דל יחסית ונסמך, רובו ככולו, על מה שמפרסמת העיתונות בלבנון. המדיניות הזו שולטת לפחות מאז 2004, וככל הידוע לא חל בה שינוי. מבחינה זו, התחקיר ב'דר שפיגל' הוא שינוי של 180 מעלות.

אז איפה האמת? "שום דבר לא השתנה", עונה בכיר לשעבר בשב"כ. "לכן אני מעריך שגם אם התחקיר נראה אמין, אף מילה בו אינה אמת. הסיפור הלבנוני הוא לדעתי סוג של מניפולציה שאין לה שום קשר לפרשה. היא נועדה לעוור, להרחיק את העדות מן הדבר העיקרי. בפרשת זיגייר העיקר הוא במה שקשור ליחסי הגומלין שבין ארגוני הביון הישראלים והאוסטרליים. זה מה שביסוד כל הפרשה. זיגייר הוא קורבן של היחסים האלה. לא רק בעניין הדרכונים האוסטרליים. ארגוני ביון נוטים להיות נקמניים, גם עד מוות. הם יכלו לעצור את זיגייר, אבל העדיפו לעשות את זה באופן שתפוח האדמה הלוהט הזה ייפול לידיים שלנו".

שוחחתי גם עם מקור במדינה בלקניית. מדובר באיש שירותי הביון עם רקע של עשרות שנים במקצוע. את סוריה ולבנון הוא מכיר היטב. יש לו כמה וכמה ידידים בבקעה. עד לא מכבר, כאשר שדה התעופה בדמשק עדיין תפקד, נהג לעשות בו שימוש אינטנסיבי. לפני שנים אחדות, בעת ביקור באותה מדינה בלקניית, לקח אותי המקור לסיור בעיר הבירה, לא הרחק מן הרובע הדיפלומטי, והצביע בפניי על קצביה מסוימת המוכרת בשר חלאל. הוא אמר "כאן המשרד של נציג החיזבאללה בעירנו", "כאן השגרירות הפלשתינית" – והצביע על וילה במעלה הגבעה, "ובהמשך השגרירות הישראלית". ממש שבת אחים גם יחד.

ביקשתי מן המקור לקרוא בעיון את התחקיר ב'דר שפיגל'. הוא מחבב את השעשועים הללו. אחרי כמה שעות חזר אליי עם ספקות. בעיקר בכל מה שקשור לאותו "איש חיזבאללה במדינה בלקניית". "תביני", אמר, "עד לא מזמן הבלקן היה החצר האחורית של רוסיה. לארגוני הביון כאן יש ניסיון עצום, במיוחד בעניינים מהסוג הזה. במיוחד עם אנשים ממדינות ערביות.

"אנחנו מכירים אותם עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת. הם היו חלק מאיתנו – מה שלא מנע מאיתנו להשגיח על ידידינו הערבים מאז ומתמיד בשבע עיניים. זה לא פשוט בכלל. מעבר לכך, אני בספק אם הבחור הזה שלכם, זיגייר, אחרי שהסתובב כביכול בתפקידו באירופה, הוצב באגף 'צומת'. מקצועית זה לא מתאים. ובכלל, אני מעריך שאם זיגייר יצר קשר עם איש חיזבאללה, בדרך היו לפחות עוד שניים-שלושה אנשים ביניהם".

השתיקה הלבנונית נוכח הדברים שפורסמו בתחקיר מוזרה לך?

"כן", השיב האיש. "כנראה הם מעריכים שתוכנו של התחקיר הוא תוצאה של מניפולציה ישראלית שנועדה לבלבל אותם". זה כבר המקצוען השני שמעלה את האפשרות שמדובר במניפולציה תקשורתית על אחד השבועונים החשובים ביותר באירופה.

מעניין. אם זה באמת המצב, האם מה שהחל כפיאסקו, בדמות ההיסטריה התקשורתית סביב כינוס ועדת העורכים בניסיון למנוע את חשיפת הפרשה בישראל, הפך למניפולציה מתוחכמת שבה העיתונאים הפכו לכלי שרת?

האפשרות הזו אינה בלתי סבירה. יש דבר אחד משותף בין פרשת בן זיגייר לבין אותו "איש החיזבאללה ממדינה בלקניית" בתחקיר ה'דר שפיגל'. מדינה בלקניית היא רמז גס לבולגריה, שם התרחש לפני כשנה פיגוע בבורגאס שבו נהרגו חמישה ישראלים. ישראל מנהלת עתה קמפיין אינטנסיבי באירופה להכריז על חיזבאללה ארגון טרור.

הסיפור הבלקני הזה משרת את הקמפיין היטב. יש לו גם תשתית נכונה, כי בשני המקרים חוזר המוטיב של דרכונים אוסטרליים. בפרשת בן זיגייר, זה אותו ניצול פרצה בחוק האוסטרלי להחלפת הדרכונים מספר פעמים כדי להשתמש בהם למטרות ריגול. במקרה של הפיגוע בבורגאס, התחקיר של ממשלת בולגריה העלה שאחד המפגעים הוא לבנוני בעל דרכון אוסטרלי שאפשר לו לנוע בחופשיות באירופה.

וזה לא מסתיים שם. על-פי נתונים של ממשלת אוסטרליה, בלבנון חיים היום כ-25 אלף לבנונים שהיגרו לאוסטרליה ושבו למולדתם. משפחותיהם, המרכיבות את הקהילה הלבנונית באוסטרליה, נותרו מאחור. זו קהילה שיש בה שיעים וסונים, וכל השנאות והקנאות היגרו עמם ליבשת החדשה. מה שמוביל אותנו חזרה לאותה תקופת חסד קצרה של זיגייר באוניברסיטת מונאש, חודשים ספורים לפני שובו לישראל.

במאי 2009, התקיימה מערכת הבחירות הלוהטת בתולדותיה של לבנון. לבנון ניצבה בצומת דרכים גורלי: בין בחירה במחנה הליברלי, הפרו-מערבי, שייצגה תנועת 'עתיד' הלבנונית בראשותו של סאעד חרירי, לבין בחירה במחנה האיסלאמיסטי הפרו-אירני, בהנהגת החיזבאללה.

במקביל, אלפי מייל משם, התחלקה קהילת המהגרים הלבנונית באוסטרליה במאבק זהה בין תומכי חיזבאללה לבין תומכיו של חרירי ותנועת 'עתיד'. המאבק בין שני המחנות בלבנון היה כל כך צמוד, שערב הבחירות התגבשה ההכרה בלבנון ומחוצה לה כי התוצאות יוכרעו על-ידי אותם מהגרים לבנונים החיים מחוצה לה.

במאבקה על כל קול, הכריזה תנועת 'עתיד' כי תעניק כרטיס טיסה חינם לכל מי שיטוס מאוסטרליה ללבנון להצביע בבחירות. בתגובה טענו תומכי חיזבאללה כי מדובר בשוחד בחירות, ועם זאת החלו לחלק כרטיסים בעצמם. המשטרה הפדרלית האוסטרלית החלה לבדוק את הנושא. מה שהחל כעניין פנימי בתוך קהילת המהגרים הלבנונית, הפך לדיווח בפריים טיים בתקשורת האוסטרלית, שהעריכה כי לפחות 5,000 איש קיבלו כרטיסי טיסה.

באותו זמן, ישב במלבורן בן זיגייר, וכמו כולם הוא נחשף לחדשות. הסיכוי שלא שמע על 'הסקנדל הלבנוני' שואף לאפס. אולם ה"סקנדל" הוא רק חלק מהתמונה. עוד לפני הסקנדל, הקהילה במלבורן כולה הייתה כמרקחה בעקבות חשיפת רשת ריגול ישראלית בלבנון, שבמרכזה עמד בכיר בתנועת 'עתיד' העונה לשם זיאד אל-חומסי.

כן, אותו זיאד חומסי אשר על-פי תחקיר ה'דר שפיגל' הוא האיש שזיגייר הסגיר לכאורה את סודותיו כבר חודשים ארוכים קודם לכן לאיש החיזבאללה במדינה בלקניית מסוימת מאוד. בחיזבאללה הבינו שערב הבחירות הוא הרגע לנצל את כל הקלפים שבידיהם כדי לנצח, ואין כמו חשיפת רשת ריגול ישראלית כדי לפמפם את הרגש הפטריוטי הלבנוני לטובת חיזבאללה.

וזה מה שקרה. עם מעצרו של חומסי, לבנון כולה הוכתה בתדהמה. תנועת 'עתיד' ספגה מכה. מפקד שירות ביטחון הפנים של לבנון, הגנרל אשרף ריפי, הגדיר את חומסי כ"סוכן החשוב ביותר" ברשת הריגול הישראלית.

האם היה בן זיגייר מודע בזמן אמת למעצרו של זיאד אל-חומסי? בוודאי. על-רקע הדיווח האינטנסיבי בתקשורת האוסטרלית על הבחירות בלבנון, ודאי שמי שלכאורה חשף סוכן ישראלי – אוזניו היו כרויות לכל ציוץ בעניין. ואם כך, השאלה שצריך לשאול כאן היא עקרונית: אם זה המצב, מה הסיכוי שאיש מוסד שמסר לאויב את שני בכירי סוכניה של ישראל בלבנון ישוב לישראל, כמו שמתאר התחקיר?

"אם זה מה שזיגייר באמת עשה, הוא לא היה שב לישראל מרצונו", מעריך בכיר המוסד, "ודאי שלא. אולי היה נשאר באוסטרליה. אולי עוזב למדינה אחרת. הוא הרי נסע הרבה".

וזו אולי אחת החולשות הכי גדולות בסיפור התחקיר של ה'דר שפיגל'. אנשים שיודעים הרבה יותר על פרשת בן זיגייר מתוקף תפקידם אומרים שכל מה שהתפרסם אינו מתקרב למה שהתרחש באמת. המציאות הרבה יותר מדהימה. מה זה אומר?

אז זיגייר שב לישראל בדרכים פחות קונבנציונליות. פעם הבריח המוסד מאפריקה לישראל מישהו בארגז, עם רופא צמוד מבית חולים מכובד, שתקע לו זריקת הרדמה בישבן ווידא שימשיך לישון. היה גם ואנונו. במקרה של זיגייר, צריך כנראה מישהו שירים את כף היד כדי לחשוף את הסוד.

מה שכן, יש כמה אלמנטים בתחקיר שרומזים לכך שזה כנראה לא יקרה. היה, ככל הנראה, סיעור מוחות שהחליט להפוך אסון להזדמנות. זו המשמעות של ההשקעה בצוות של ה'דר שפיגל'. הגרמנים קיבלו טיפול VIP. גישה לבכירים, ליטוף אדיר לאגו העיתונאי. בתמורה, מעבר לתחקיר, קיבלנו תיאורים של סיטואציות שנשמעות כמו וריאציה על סיפורי מרגלים למתחילים.

ג'ייסון קוצוקיס, למשל, מתאר בכתבה ביומון אוסטרלי שהתפרסמה במקביל לתחקיר ב'דר שפיגל' פגישה חשאית עם איש צללים במגרש חנייה באמצע תל אביב. "התקרבה אלינו לימוזינה שחורה עם חלונות מואפלים. היא נכנסה למגרש החנייה, ואספה את אחד הכתבים למפגש עם פקיד ממשלה ישראלי. האיש, שהכיר היטב את החקירה, הסביר: 'זיגייר ניסה להשיג דבר אחד, וקרה דבר אחר. הוא צעד בשביל חלקלק, ובשלב מסוים חצה את הקו האדום ועבר לצד האפל', אמר אותו איש מסתורי". וואו.

מהו אותו צד אפל? דווקא את החלק הזה בפעילותו של זיגייר לא חשפו אותם פקידי ממשלה עלומים מאחורי חלונות כהים. אבל גם רונן ברגמן, הכתב הישראלי בצוות ה'דר שפיגל', מתאר באתר האינטרנט שלו סיטואציה זהה. "זו הייתה סצנה כמו בסרט הוליוודי", כותב ברגמן. "התקרב אלינו ואן שחור עם חלונות מואפלים בדרך לפגישה עם בכיר, שדיבר איתנו אוף דה רקורד". ואוו כפול ומוכפל.

מה אתה אומר על המפגש של הוואן האפל עם החלונות האפלים עם הצד האפל? שאלתי בכיר בשב"כ.

"שטויות", ענה. "נראה לך שראש השב"כ או בכיר אחר במוסד נפגש עם עיתונאים במגרשי חנייה?"

האמת? דווקא כן.