ההפגנה החרדית שהתנהלה בירושלים - ביום חמישי האחרון (16.5.13), הייתה שלב נוסף לניסיון להוכיח לשלטון של נתניהו- לפיד- בנט מה יקרה אם באמת יתחילו להגיע צווי גיוס לציבור החרדי החי תחת כנפי ה"עדה החרדית" בירושלים, בית שמש, אלעד, מודיעין עילית וביתר. להויי ידוע היה כי ה"עדה החרדית" עמדה מאחורי ההפגנה הזו אבל יש עדיין מקום לחדד את ההבדלים במאבק החרדי לשחרור מהצבא. בהפגנה הזו הוכח כי אנשי "יהדות התורה" וש"ס נעדרו מהמקום וטוב שזה אירע. הגיע הזמן לחדד את ההבדל ביהדות החרדית בעניין המאבק לאי ההתגייסות לצבא.
ה"עדה החרדית" והחוגים הנוהרים אחריה אינם חיים מכספי המדינה, רובם אף אינם נהנים מה"ביטוח הלאומי" של המדינה , ובעיקר אותם חוגים אינם דוגלים ומטיפים ללאומנות והם אינם מסיתים, ברוב ימות השנה, את הציבור ללאומנות ול"יד חזקה" נגד הערבים. החוגים הללו אינם רק מתנגדים לגיוס "בני הישיבות" לצבא אלא הם יוצאים כנגד גיוסו של כל חרדי לצבא. הצבא - עבור החוגים הללו, איננו "מגן אבות" שיש להתפלל עבורו אלא מדובר בהשקפה הרואה בצבא עבירה על כל גדרי היהדות וכתרתי דסתרי לצבא הישראלי והתורתי שבראשו עומד מלך קדוש, כהן גדול וכזה שפסקי הרמב"ם הגדול חלים עליו ורק משיח צדקנו יכריז על הופעתו.
לציבור הזה לא משנה אם המגויס לצבא הציוני יהיה בן ישיבה או "סתם" יהודי ירא שמים. הקלקול הוא אותו קלקול ולכן גם חוגי ה"עדה החרדית" אינם סומכים על צבא זה ש"יגן" עליהם ובודאי שאינם מטיפים שהצבא החלה יתקיף את האומה הערבית. אי לכך זכותם של אנשי ה"עדה החרדית" לדרוש לא רק את אי גיוסם של "בני הישיבות" אלא את שחרורם של כל בני הדור הצעיר השייכים לחוגים הללו מסיבות מצפוניות בדיוק כמו ה"פציפיסטים" למיניהם, בדיוק כמו אלה שמתנגדים לכיבוש הישראלי ובדיוק כמו הערבים למשל. גם השופט מיכאל חשין הכיר בזכותם של החרדים הללו לפטור והוא נימק זאת משום אי מעורבותם במדינה. למיטב ידיעתי הרי שגם גורמי שמאל - ובראשם יו"ר מר"צ לשעבר , יוסי ביילין, הסכימו לפטור משרות צבאי את אותם חרדים מסוגם של בני ה"עדה החרדית".
אבל רוב החוגים שלא הופיעו להפגנה אינם אמונים על ההשקפה הזו. אנשי "יהדות התורה" וש"ס הם לא פעם גדולי המתלהמים עבור הלאומנות הציונית האנטי ערבית- עד כדי סיכון של שפיכת דמים ממש.
אלי ישי,
נסים זאב ועוד כמה ח"כים מש"ס עלו לא פעם על "בריקאדות" למען ה"צורך" לתקוף את אירן, להתערב בסוריה, להפציץ את לבנון ולפלוש לעזה. עבורם הצבא הזה אינו טרף אלא יותר מ"כשר למהדרין". החוגים הללו נלחמים על כל אגורה ציונית ומחוקקים חוקים ציונים לכל דבר. אי לכך אין כאן שום אחדות דעים בנוגע לסירוב לגיוס - בין מלחמתה הטהורה של ה"עדה החרדית" ובדלנייה, לבין אלה שמצאו בישיבות את התירוץ להשתמט ולשלוח אחרים למות על השיגעונות הלאומניים של אלי ישי, נסים זאב,
מאיר פרוש, אליעזר מוזס,
ישראל אייכלר ("יונה" לשעבר שהפכה ל"נץ" טורף) , האדמו"ר מבוסטון וחוגים דומים.
טוב תעשה ה"עדה החרדית" אם ראשיה - ובמיוחד רבניה, ינתקו את הקשר המאבק ה"משותף" עם אנשי "יהדות התורה" ויפסיקו בהזדמנות זו לדרוש את "שחרור בני הישיבות" אלא ידרשו פטור מצפוני לכל צעיר חרדי משורות ה"עדה החרדית" באשר הוא ותו' לא. כך גם יבין הציבור הכללי טוב יותר את ההבדל בין יהודים חרדים הנאמנים לדתם ואשר רוצים לשמור על המשך דתיותם כפי שהם לא נהנים מאגורה שחוקה מהמדינה לעומת אלה שתאוות הממון שלהם מהמדינה מעבירה אותם על דעתם ועל דתם והם זוכים בכל הזכויות של הציבור הכללי אך מעוניינים להשתמט מהחובות ועוד עומדים על דם רעיהם כרוצחים. ואם בכל זאת ישנם חוגים המצטרפים להפגנות ה"עדה החרדית" הרי שיש לחייבם לצאת נגד הלאומנות הציונית ולהפסיק לההנות מספי המדינה.
ולסיום משהו שהתקשורת לא הדגישה. מול ההפגנה החרדית הופיעה קבוצה של צעירים חילוניים שהרימה שלטים בעד הזכות של כל אדם לסרב לשרת בצבא מסיבות מצפוניות. הקול החילוני הזה הוא קול חשוב ולנו החרדים ל-ה' אסור להתעלם מצעירים אלה שהם אנטי תזה לאנשי
יאיר לפיד ולשכמותו. בדיוק כמו שאנשי "יהדות התורה" וש"ס מעיזים לשתף פעולה עם החילונים - ואפילו עם הסלאבים הנוכרים, במישור הלאומני והאנטי ערבי כך עלינו לאמץ צעירים אלה אל ליבנו כי הם לא פחות (ואולי יותר...) "תינוקות שנישבו", מאחיהם החילוניים הציונים.
