פעם "שר בלי תיק" היה הפתרון המצחיק והבלתי מזיק להעניק שררה מדומה לסרח עודף פוליטי. בימים אלה כשהצטמקות הממשלה הפך ללפיד האש הנה נמצאה דרך חדשה לתת לסרח עודף פוליטי- שלא רוצים לתת לו תיק מיניסטריאלי אמיתי, ואז מעניקים לו תיק שהוא בכל זאת מצחיק. נתניהו, לפיד וגם בנט היו מאוחדים בדעה של
אורי אורבך - זה עם השפם מה"בית היהודי", חייבים לתת תיק רק מ"דרכי שלום" ולכן תפרו לו תיק מצחיק של אחריות על "גיל הזהב" (ה"משרד לאזרחים וותיקים"). מה כבר אפשר להזיק בתיק מצחיק כזה?
אבל "סטנאפיסט" בדימוס כמו אורבך הוכיח לכולם שגם מתיק מצחיק שנראה בלתי מזיק אפשר בהחלט להזיק ולקומם מדינה שלימה על שכנותיה. והנה האורבך הזה כינס מספר זקנים יהודים יוצאי ארצות ערב ואירן ויצק להם תוכן של תביעה: לבקש בחזרה את רכושם ממנו נושלו עם עלייתם לארץ. אילו הוא היה בודק היטב הוא היה מגלה שעד עלייתו של חומייני באירן למשל לא רק שיהודים הצילו את רכושם אלא שאפילו העשירו את עושרם בהגירתם לישראל, ובמיוחד לארה"ב ולאיטליה. אורבך האירופאי כמובן מאשים את ארצות ערב בגזילת הרכוש היהודי אבל גם הזקנים שאסף למלחמה הלאומנית שלו מודים שרכושם נפגע וחייהם הועמדו בסכנה רק לאחר שפרץ המאבק הציוני-פלשתיני, ובמיוחד לאחר הקמת המדינה. יתכן שארצות ערב צריכות להישאל על הבעיה אבל ישראל והתנועה הציונית צריכות אף הן להיחקר כגורמים בעייתיים שהביאו למצב.
אבל בכל זאת מר אורבך, אם ברצונך לשאול לחקור ובמיוחד לסייע להחזרת הגזל הנוראי של יהודי ערב אז בבקשה שים לב להכוונה שלי לעניין פיצוי האומללים היהודים שנפגעו גשמית ורוחנית בעקירתם לישראל מארצות הפזורה הערבית. ראשית, בדוק מדוע עזבו יהודי עירק את ארצם בראשית שנות ה-50 ומי הניח את הפצצות בבית הכנסת "מסעודה שם טוב" בבגדד, ש"זרזו" את עלייתם. אם מר מרדכי בן פורת מאור יהודה ומר יהודה תג'ר מת"א עדיין בחיים אני מציע שתזמין אותם לחקירה ואל תשכח לוודא אצל
אורי אבנרי בנוגע למסמכים שעלולים לקשור - חס ושלום, את השניים לאותו אירוע. אני מציע שבסוף החקירה יקבלו צאצאי הנפגעים הללו את פיצויי הפגיעה הנפשית בהם ממי שימצא אשם. ודרך אגב, יש לי ריאיון מתועד עם אחת מניצולות הפצצות הללו, המספרת בדיוק מי היו המניחים שלהן.
באשר לאובדן הרכוש הרי שמר אורבך מוזמן לחקור מה עלה בגורל כתבי הקודש וכל כלי הקודש היקרים שהוצאו מתימן וממרוקו - על החפצים האישיים של העולים, לאחר שהגיעו בשלום לארץ.
דוד לוי - מ"מ ראש הממשלה לשעבר, יכול להעיד בעצמו על הפרשה הזו וכך גם רבנים רבים מרבני וישישי מרוקו ותימן. דרך אגב, יש שטוענים כי מוזאונים בבריטניה , בהולנד והכנסייה הקתולית ברומא קנו חלק ניכר מהרכוש ש"נעלם" ולאוו דווקא מידי מרוקו ו/או תימן.
וחוץ מזה יש גם עניין של פיצוי על עוגמת נפש כמו בגזיזת פאות בכוח, האכלת אוכל טרף בכוח, גניבת ו"היעלמות" אלפי ילדים ש"מקום קבורתם לא נודע" וכמובן "חינוך מחדש" בכפייה של ילדים רבים שלימים ה"חמרוז'" בקמבודיה הנידחת למד מהם. נראה את בעל השפם - עם הכיפה המתבדרת שלו, חוקר את כל הפרשיות הללו ולבסוף מחייב את האשמים לשלם פיצויים על נזקים גשמיים ורוחניים.
ולבסוף אם מר אורבך יגיש לארצות ערב את החשבון ההזוי והכפוי שלו הרי שהן תגשנה לו את חשבון נזקי ה"נכבה" מ-1948 ואילך, שגם לאחר קיזוז יישאר בידיהן סכום "שמן" שאותו יאלץ מר אורך לשלם כפיצויים לפליטים הפלשתינים.
