מתים על אשראי

במדינה שבה מרבית האוכלוסיה חיה באשראי, במגזר הפרטי והעסקי כאחד, נראה כי הרצח המחריד בסניף הבנק בבאר שבע, גרם בוודאי לאנשים רבים לחוש תחושות של הבנה - וודאי לא עם הרצח, אך עם מסורב האשראי.

הגם שישנם גופים שונים המספקים אשראי (בנקים, חברות ביטוח, חברות האשראי, גופים פרטיים), אין ספק שעדין מרבית האשראי נלקח מהבנקים, ואלו - מתנהגים כמו בנקים.

לעיתים תכופות אנו שומעים על מקרים בהם הבנק סגר את "ברז" האשראי ללקוחו באופן מיידי. המשמעות ברורה: אי כיבוד שיקים והתחייבויות שונות, והסתבכות כלכלית - משפטית, ולעיתים אף משפחתית.

השאלה, אפוא, הנה: האומנם הבנק זכאי להפסיק את האשראי כפי רצונו ?

הפסיקה קובעת כי מתן האשראי, גובהו, ותנאיו - הנו ענין עסקי, הנתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. עמדת הבנקים הנה שכאשר מדובר בעניין עסקי - אין לבית המשפט מקום להתערב בשיקול דעתו העסקי, אך אין זה מדויק.

גם בתי המשפט מודעים לכלל כי "כח משחית", ולפיכך יש להפעילו בתום לב.

נוכח הכח העצום שבידי הבנקים, בתיהמ"ש הטילו עליהם חובות מיוחדות ללקוחותיהם: נאמנות, גילוי, זהירות, וחובת תום לב מוגברת.

לפיכך: בנק שיפעיל זכויותיו בשרירות, בחוסר תום לב, או שלא בזהירות המתבקשת, צפוי לפצות את הלקוח על נזקיו.

ההסכם שבין הלקוח לבנק (כן, אותן שורות צפופות ובלתי מובנות להדיוט) - קובע שורת מקרים - המנוסחים בקפידה לטובת הבנק, וקובעים באיזה מקרים הבנק רשאי להעמיד האשראי לפירעון מיידי. חלקם מנוסחים בבהירות, וחלקם מנוסחים באופן כללי ונרחב במכוון המותיר לבנק שיקול דעת מלא מתי לבטל מסגרת האשראי ומתי לא.

במסגרת הסעיפים הברורים נמצא למשל בין האירועים המתירים לבנק לבטל באופן מיידי את מסגרות האשראי ולדרוש פירעון מיידי של החוב שנוצר, מקרים בהם מוגשת כנגד הלקוח בקשה לפשיטת רגל ו/או למתן צו כינוס ו/או בקשת עיקול ו/או בקשה לפירוק חברה, או אף כאשר הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו לבנק.

ברם, כאמור, ישנם גם "סעיפי סל", כגון: אם לדעת הבנק - "הצהרה כלשהיא של הלקוח לבנק אינה נכונה", "אם יראה לבנק לפי שיקול דעתו שחל אירוע הפוגע ביכולתו הכספית של הלקוח", "אם הלקוח יפר תנאי כלשהוא בתנאי מסמכי פתיחת החשבון", ועוד.

המשותף לכל אלו - שיקול דעת נרחב ביותר, המאפשר לכל פקיד אשראי שרירות לב כנגד אלו שאינו חפץ ביקרם.

הקביעה כי מתן האשראי נתון לשיקול דעת בלעדי של הבנק גורמת למסקנה כי "ברצותו מחיה וברצותו ממית", מסקנה שמקבלת פן טרגי מזעזע לאור הרצח בסניף הבנק בבאר-שבע, מסקנה אליה נחשפים כל יום יותר ויותר לקוחות.

המציאות המצערת הנה כי לא כל לקוח שהבנק מבטל לו את מסגרת האשראי , מוצא את כוחות הנפש, והמשאבים הכספיים להילחם כנגד החלטה שרירותית של הבנק, וזאת אף כשיש מקום להילחם, ואף לנצח!

בשורת מאבקים משפטיים נקבע בפסיקה כי ככלל, הבנק אינו רשאי לדרוש פירעון מיידי של אשראי בהעדר אירוע חריג המצדיק מיידיות, וכן - כי הבנק חייב לתת ללקוח ארכה סבירה להתארגן, טרם שיסגור/יצמצם את ברז האשראי.

אמת , הבנק רשאי להפסיק את מתן האשראי, בהתאם לשיקוליו העסקיים, אך זכות זו אינה שרירותית, והיא כפופה לחובותיו הבנקאיות כלפי לקוחו, ובפרט לחובת תום הלב המוטלת עליו.

כך, ככלל:

• הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות עקב גחמה אישית של מי מפקידי הבנק כנגד הלקוח.

• הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות ללא סיבה סבירה המעידה על דחיפות בביטול האשראי: סיכון מיידי לבנק ככל שלא יבוטל האשראי לאלתר.

• הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות "מהיום למחר": חובת תום הלב מחייבת את הבנק לאפשר ללקוח לתקן את המחדל בגינו ראה הבנק לנכון להפסיק את האשראי, וכן לתת ללקוח התראה מראש שתאפשר לו התארגנות בזמן סביר.

• הבנק חייב לשקול ולגלות אחריות ואכפתיות לא רק לכספו, כי אם גם למצבו של הלקוח, ולתוצאות הקשות העלולות להיגרם לו (או לעסקו) עם הפסקה מיידית של ברז האשראי.

מסקנות והמלצות:

• מאחר שבהתאם להוראת המפקח על הבנקים - בנק אינו רשאי לכבד חיוב בחשבון החורג ממסגרת האשראי - שומה על כל אדם לבחון האם גובה המסגרת המאושרת בחשבונו משקפת את צרכיו/צרכי העסק, וככל שלא - יש לפעול להתאימה לצרכים כמו גם לביטחונות לאשראי שהוא נותן לבנק.

• כשיש חשש לאירוע כלכלי/משפטי חריג, רצוי לעדכן את הבנקאי מראש, תוך הצעת פתרונות, ע"מ למנוע פעולה חד-צדדית של הבנק.

• אין לעבור בשתיקה על ביטול אשראי קפריזי של הבנק, ובמידת הצורך לפנות מיידית לייעוץ משפטי הולם ע"מ למנוע התדרדרות וקריסת העסק.