שלום לך מרי אנטואנט,
אודה על האמת ולא אבוש, מתגעגע אני אלייך געגועים עזים כאשר חושב אני על עולם המושגים הצר והתחום שהיה לך באותם ימים קשים שעברו עלייך יחד עם אישך, לואי ה-16 וארבעת ילדייך הקטינים, שעה שהמהפכנים הצרפתיים תלו בך את כל סרחותיהם, שעה שאת היית חפה מכל אשמה.
נכון, לא התנהגת בנימוס למאהבתו הנוכחית של אביך, המלך לואי ה-15, מדאם דובארי, ואף לא פתחת עימה בשיחה על-פי חוקי החצר ואף גרמת למשבר דיפלומטי שהכעיס את מלך צרפת והדברים אף הגיעו לאוזניה של אמך, המלכה מריה תרזה האוסטרית. אבל אלה הן כאמור רק גחמות ילדות שלך והן כולן נשכחו אלמלא המשפט הפומפוזי שמייחסים לך, בזמן שנאמר, לכאורה, על-ידך, בתקופת המהפכה הצרפתית שהצצת מחלונך ושאלה מדוע המהפכנים צועקים ומתקוממים. וכשאמרו לך שהם צועקים כי הם רעבים, אמרת את המשפט האלמותי: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".
איזה חיים קלים היו לך מרי. אצלנו מזמן לא מתעסקים בעוגות, או ליתר דיוק בבריוש שבו הצעת להאכיל את המהפכנים הרעבים ללחם. אצלנו מתעסקים בעניינים של ממש, בארוחות שחיתות, בכיבודים מכיבודים שונים, ואם לאחר מכן, מבקשים אף לראות את העולם, הרי מן הראוי שיתקינו להם מיטה למנוחה ואפילו מדובר בטיסה בת חמש שעות ללונדון. כן. כן. כן. ללונדון, לא לפריז. הרי הטיסה מעייפת, ואם צריך לשים את הראש כדי לנוח קצת ואפילו שהטיסה היא רק בת חמש שעות, אז למה שלא ניתן לרוזנים, שועים וסתם פוליטיקאים מן השורה, ליהנות בטיסות מתישות לחו"ל ונתקין להם גם מיטה לצורך כך.
נכון, את צודקת מרי, עלות התקנת מיטה שכזו עלולה להגיע לסכום של כ-500,000 שקל, אבל את יודעת, למלכים מותר הכל. את זוכרת בוודאי שהמצב הכלכלי בתקופתך היה קשה עקב ההוצאות העצומות של צרפת שסייעה לאמריקנים במלחמת העצמאות שלהם נגד הבריטים, אבל כל ההוצאות האלה לא תשוונה לבזבזנותו של המלך לואי ה-14, מלך השמש, אשר בנה את ורסאי וארמונות סביב לו ועיצב אותו בראוותנות מנקרת עיניים.
"רק קורבן" אני יודע מרי, שאת היית רק קורבן. בגלל המשבר הכלכלי החמור, לא הפסיקו אויבי המלוכה להפיץ שמועות בגין בזבזנותך, חיי הלילה הסוערים שלך, חיי המין המופקרים שלך, התנהגותך, הפסדי ההימורים שלך, הוצאותייך על בגדים ותכשיטים כנימוק לגירעון שבו נמצאה צרפת. אפילו הדביקו לך את השם "מאדאם גירעון". העובדה שהשתייכת גם אל האוסטרים השנואים, גם היא לא תרמה לכך שהצרפתים יאהבו אותך.
אין מה לומר מרי, לא היו לך חיים קלים, ובגלל שלא היית קשובה לרחשי ההמון, ההמון בז לך ושנא אותך. אצלנו הכל כרגיל. ראש הממשלה שלנו אומנם הכחיש שהוא ידע על ההוצאה הכבדה הצפויה בהתקנת מיטה עבורו בטיסה שלו ללונדון, אבל מקורות יודעי-דבר יודעים לספר שכבר בעבר התקינו לו מיטה מיוחדת בטיסותיו לחו"ל. אם להודות על האמת, הוא צודק. הוא ראש ממשלה ומה מצפים ממנו, שישכב על רצפת המטוס? מה אנשים חושבים לעצמם? שראש ממשלה ישכב, סתם כך, על רצפת המטוס? מה הוא,
יצחק שמיר? שכל חייו שכב על אבנים בזמן שהוא ברח מהבריטים? הוא לפחות אלן דילון, אם לא יותר מכך, ולכן מגיעה לו מיטה בטיסה בת חמש שעות ללונדון.
האמת מרי, שאין גבול לבזבזנות אצלנו. עכשיו רוצים לבנות מטוס מיוחד עבור ראש הממשלה, הנשיא וכל מיני אח"מניקים למיניהם - אח"מניקים בעיני עצמם לפחות. זה יהיה מטוס קלאסי שבקלאסיים. יהיה ניתן לקפל חלק מהמושבים לאחור ולהפוך אותם למעין מיטות. יהיה שם חדר מבודל מהציבור עם מיטה זוגית ועוד כל מיני הנאות שאדם רגיל שאינו משתייך לארמון ורסאי אינו מורגל בהן. אומרים שעלות כזה מטוס תסתכם ב-500,000,000 שקל, כלומר חצי מיליארד שקל, אבל מה זה חצי מיליארד מול למעלה מ-40,000,000,000 שקל. זה ממש פסיק מול הגירעון הכולל. אז נוסיף עוד חצי מיליארד לגירעון. ביג דיל.
עובדים ועבדים טוב, מדברים אצלנו על מה שנקרא "מעמד הביניים" ועל כך שצריך להתחשב במעמד הביניים הזה. אבל אם להודות על האמת, המיניסטר שממונה על הכספים אצלנו, שכתב פעם מאמר שפתח במילים "אחיי העבדים", כנראה התכוון למילים ממש, שכן הפכנו בזמן האחרון לעבדים. אנחנו עובדים, עובדים ועובדים, לא גומרים את החודש, ולמעשה אנחנו אובדים ולא מוצאים את הידיים והרגליים שלנו. ממש ייאוש. מרי יקירתי, אולי כמו שעזרתם לאמריקנים במלחמת העצמאות שלהם, אולי תשלחו גם כמה קרונות זהב אלינו ונוכל לכסות את הגירעון העצום הזה, יחד עם החצי מיליארד שיעלה המטוס המיוחד לאח"מניקים שלנו?
לפני שאני מסיים את מכתבי זה אלייך, רציתי להזהיר אותך מהמהפכנים הצרפתיים. החבר'ה האלה לא דופקים חשבון במיל, ואם מרגיזים אותם הם מסוגלים להוריד למישהו את הראש בגרזן. אם המישהו הזה שייך, בטעות או שלא בטעות, למשפחת המלוכה, הרי הוא בדרגת סיכון גבוהה יותר. שמרי נפשך מרי, שמרי נפשך, מצל חולף, ממהפכן רודף ומכל מיני סכנות הצפויות למלכה בתקופה קשה זו.
שכחתי לספר לך שראש הממשלה שלנו ואשתו שחזרו משהות בת יומיים בלונדון, הגישו חשבון אש"ל למדינה בגין שהותם בלונדון לפי בסיס של 70 דולר ליום כפול שניים, כך שהם ביקשו לקבל החזר של 140 דולר, ששוויים באותו מועד הגיע לסך של 509.32 שקל. כן. כן כן מרי, זה חוקי לגמרי, מגיע להם החזר הוצאות ואת ההוצאות שהם צרכו בפועל ולמעשה, ממילא אנחנו משלמים מהמיסים שלנו. היי שלום יקירתי ושמרי על כבודה ושלמותה של הממלכה והמלוכה גם יחד.
