|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
'גטסבי הגדול' מגלם את הפילוסופיה של קירקגור: מפגש טרגי בין 'האדם האסתטי' הנהנתן ופוחז-המצפון ובין 'האדם הדתי', שרגשותיו אותנטיים
|
|
רומנטיקה ראויה לשמה רק כשהיא מובסת [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| 'גטסבי הגדול' הוא גם רומן פילוסופי, משום שהוא מציג שתי צורות התמודדות אנושית עם הייאוש והאבסורד הקיומיים - התחייבות רגשית כלפי הזולת, ובריחה ממנה | |
|
|
|
|
לפי אינשטיין, הזמן אינו זורם: כל הרגעים קיימים יחדיו במרחב ואנו נעים לאורכם. כלומר, הזמן הוא רק אשליה. הגיבור של 'גטסבי הגדול', המנסה להחזיר אליו את אהובתו לאחר שנים, כמו מאמין בתיאוריה זו - משום שהוא מתייחס לרגעי העבר המאושרים כאילו הם קיימים עדיין במרחב וצריך רק להתכופף ולקטוף אותם, כמו תותים בשדה. "יש לך כישרון ענק לתקווה", אומר לגטסבי חברו-שכנו, שדרך תודעתו מוגש לנו הסיפור מתחילתו העולצת ועד אחריתו הרועצת. ובעצם, זרעי הבֶּלָדוֹנָה של הטרגי טמונים בכל תמונה בעלילה, הרבה לפני שפרחיהם מתפרצים בעוצמה אלימה.
'גטסבי הגדול' הוא ספר שקִסמו הציני-נוגה משך אליו במאים רבים, אך רק בַּגרסה בכיכובם של רוברט רדפורד ומיה פארו אני מוצאת משהו מהמסתורין המהפנט שיש אצל פיצג'רלד, ועל כן נשאבתי לצפות בה בשלישית. העיבוד החדש, לעומת זאת, המוצג כעת בקולנוע, נשמע לי ראוותני ובידורי (המבקר אורי קליין מחמיא דווקא ל'גטסבי' החדש, ורואה בגרסת רדפורד-פארו "עיבוד יבשושי ומייגע". דומה כי טעמו ורגישותו של קליין מדדים אחר הידע הקולנועי העצום שלו).
אגדת 'גטסבי' מספרת בחייל ובת עשירים שמתאהבים. הוא נוסע מעבר לים כדי לעשות הון, היא מבטיחה לחכות אך נישאת לעשיר שבוגד בה עם כל נערת מקהלה בין שיקגו ופסל החירות. גטסבי חוזר לאמריקה עשיר להצחין (מילולית ממש, כי השמועה אומרת שהוא מוכר אלכוהול מתחת לדלפק) וקונה אחוזה מול בית אהובתו. כעת מפרידים ביניהם רק מפרץ כחול וחוק הסיפורת של פיצג'רלד: רומנטיקה ראויה לשמה רק כשהיא מובסת.
הכול נכתב כבר על 'גטסבי' - שהוא מלעיג על הדקדנס של שנות ה-20, שהגיבור הוא החולם הכל-אמריקני - אך לא נכתב שהיצירה היא המחשה לפילוסופיה של קירקגור. אנסה להסביר. תחילה נדמה שגטסבי הצליח להזיז לאחור את מחוגי כאב-הלב ולהשיב אליו את דייזי. הם צפים בענן ורוד, אך כאשר הוא מבקש ממנה לעזוב את בעלה היא נרתעת בפאניקה, ואנו מופתעים. לאחר שגטסבי נרצח, תדהמתנו רק מעמיקה: דייזי חוזרת לבעלה עולצת כולה, ללא נקיפת-צער על אהובה. רק כעת, בצפייה שלישית, תפסתי שזהו מפגש טרגי בין שני טיפוסים קירקגוריאניים: בעוד דייזי היא 'האדם האסתטי' הנהנתן, המחפש גירויים חדשים להפגת השעמום שבנשמתו - גטסבי הוא 'האדם הדתי' שרגשותיו אמיתיים, טהורים ועמוקים.
למעשה, קירקגור מלמד אותנו להביט מעבר לקליפות: דייזי, הנראית לנו טיפוס רומנטי בהיותה חולמנית וענוגה, היא בעצם משוּללת יכולת אמיתית לאהבה, משום שלבה האנוכי אינו כשיר להתחייבות רגשית. דווקא גטסבי, איש עסקים קשוח, נגוע ברומנטיקה בצורתה הטהורה: לא כבריחה מהייאוש ומהאבסורד הקיומיים (אותה בריחה שהנהנתן מיומן בה כל כך) - אלא כערגה אל האינסופי המתגלם בזולת.
|
| תאריך:
|
24/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
24/05/2013
|
|
חגית כהן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מי המלך
|
25/05/13 03:52
|
|
|
|
2
|
|
אבצלוחס
|
25/05/13 08:49
|
|
|
|
|
|
באום
|
26/05/13 13:51
|
|
|
|
3
|
|
חגית כ'
|
25/05/13 23:58
|
|
|
|
4
|
|
אריק בנדר
|
26/05/13 13:25
|
|
תסיסה ומאבקים מפתיעים בגליל התחתון סביב נושא המועצה הדתית האזורית. רב של מושב פונה בבקשה אל סגן שר הדתות שיורה לסגור את המועצה הדתית ואיש הבית היהודי נאבק כדי שאיש שס ימשיך למלא את תפקידו כיו"ר של אותה מועצה דתית.
|
|
|
|
|
הרבה אתגרים ליוו אותנו לאחרונה, ובשבוע האחרון זה בא לביטוי בחוויות ובסערות נפש ברמה האישית, הרצח הנוראי בבנק בבאר שבע, רצח הילדות ליד ערד, התאונה הקשה בפעולת האימונים בצה"ל, התאונה ברמת חובב. בנוסף היו אירועים בעולם הגדול, איתני הטבע (הטורנדו באוקלהומה), פיגוע הטרור בלונדון והאינתיפאדה בשבדיה.
|
|
|
|
|
ההצגה האידישאית, "ברסלב-בטהובן-ברסלב", המועלית מעל בימת תיאטרון יהודי מאולתר במנהטן, זוכה בימים אלה להצלחה חסרת-תקדים, שלא הייתה מביישת שום תיאטרון מסחרי נוסח ברודוויי. ההצגה, שכבר הצליחה לקנות את עולמה כיצירה תיאטרלית ממעלה ראשונה, מתמקדת בסיפוריו, חלומותיו ותפילותיו של מי שנודע כרבי נחמן מאומן, הלא הוא נכדו של הבעל שם טוב.
|
|
|
|
|
1. לא מזמן נתבקשתי לדיון בפורום היוצרים הדוקומנטריים. לשם כך צפיתי בשני הסרטים שייצגו אותנו באוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי - "שומרי הסף" של דרור מורה, ו"חמש מצלמות שבורות" של עימאד בורנאט וגיא דוידי. למרות הביקורת הקשה עליהם, אני ממליץ לצפות בסרטים. הם מייצגים זווית ראייה שחשוב להתמודד איתה. אתייחס ל"שומרי הסף" ובהזדמנות אחרת אדון ב"חמש מצלמות שבורות". הראיונות החנפניים של דרור מורה בתקשורת האמריקנית לא בישרו טובות באשר ליכולתו לפענח את חידת ראשי השב"כ. בסרט הם אינם מציגים טיעוני עומק, אולי משום שמורה לא יכול להתמודד עם המוחות הללו, או שמא אינו מעוניין בעומק הפסיכולוגי או האינטלקטואלי אלא בסיפור הפוליטי שבמסגרתו שימשו ראשי השב"כ סטטיסטים לאישוש גירסת השמאל לכישלון הסכמי אוסלו.
|
|
|
|
|
ברל כצנלסון, שהיה מנהיג-פועלים מיתולוגי ומייסדו של יומון ההסתדרות "דבר", עליו השלום, היה בוודאי מתהפך בקברו לו גילה שתמונתו היא זו שמתנוססת על כרטיס הביקור של מסעדה תל אביבית ועוד במעוז הבורגנות שלה - רמת-אביב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם  נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
