ההודעה על בקשת כינוס נכסים לבטר פלייס הופיעה בבתחילת השבוע (יום א', 26.5.13) לצד נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות כלי הרכב המנועיים בישראל. על-פי נתונים אלו, בישראל קיימים 2.76 מיליון כלי רכב נכון לשנת 2012, מתוכם כ-2.4 מיליון פרטיים. הדוח כולל סקירה על כלי רכב המונעים בגז, בסולר וגז. ואף מילה על כלי רכב חשמליים.
שי אגסי לא המציא את המכוניות החשמלית. הוא בכלל לא עסק בייצור מכוניות ולא הייתה לו כוונה לעשות זאת. בטר פלייס המציאה שיטה המבוססת של שורה ארוכה של פטנטים, חלקם הגדול מבוססי תוכנה, מחשבים ומערכות מידע חכמות, שמאפשרות הנעת הרכב החשמלי. השורה התחתונה של אותו רכב חשמלי היא הוזלת עלויות תפעול הרכב, בהשוואה לדלק, וכמובן אוויר נקי. הלקוח בסופו של דבר רוכש רכב מיצרן, בדיוק כמו רכב אחר (במקרה הזה רנו), וקונה גם חבילת הטענה בהתאם לצרכיו. הזמן הקצר שהמכוניות החשמליות נעות על הכביש לא היה מספיק כדי לקבוע האם הן באמת הוזילו את מחירי הדלק בישראל או לאו.
עולם הטכנולוגיה והיזמים שבתוכו, דוגמת אגסי, ידע בעבר ועוד ידע בעתיד דוגמאות לא מעטות של המצאות שסחפו את העולם, אבל הגיעו לידי בשלות אחרי תקופות ארוכות. במאה הקודמת ובמאה הנוכחית פותחו לא מעט טכנולוגיות חדשניות שהבשילו לאט. קחו למשל את טכנולוגיית האינטרנט שיצאה לאוויר העולם רק ב-1990 מתוך האקדמיה. לקח לה שנים רבות, עשרות שנים, עד שהפכה לנחלת הכלל. הסיבה הייתה בעיקר טכנולוגיות משלימות, כגון תשתיות תקשורת, תקנים לא אחידים ופלטפורמות מיחשוב, שיוצרו על-ידי יצרנים שלא מיהרו לשים את יהבם על ההמצאה ששינתה את תרבות החיים של תושבי כדור הארץ.
גם המחשבים עצמם, בעידן שבו החומרה הייתה מלך, היו במשך שנים נחלתם של יחידי סגולה - מגזרים ארגוניים גדולים. השינוי היה כאשר חברה קטנה ואלמונית אז בשם
מיקרוסופט (Microsoft) פיתחה מערכת הפעלה שנחשבה לידידותית, לפחות במונחים של אותם ימים, ומאז היא ממשיכה לפתח אותה לכיוונים הנדרשים.
ויש עוד טרנדים, פירות מחקר, שמדברים עליהם הרבה בנשימה אחת עם חדשנות והשקעות גבוהות - אבל בשטח טרם רואים אותם. הננוטכנולוגיה, לדוגמה, מציתה את הדימיון של כל מי שמתעמק בה, אולם בפועל היישומים שלה מעטים מאוד. גם תעשיית הדפוס הדיגיטלי סבלה במשך שנים ממימוש קטן מהצפוי, למרות שהוכיחה הוזלת עלויות של הפקת נייר וספרים במספרים משמעותיים. גם פה לישראל היה חלק נכבד בהמצאות אלו, בזכות אנשי חזון כמו
אפי ארזי ז"ל ובני לנדא שיבדל"א, ממציא מכונות האינדיגו, שבמשך קרוב לשני עשורים השקיע מכספו הפרטי כדי לממש את החזון.
אל החולמים ואנשי החזון אפשר גם לצרף את
סטיב ג'ובס המנוח ומחשבי אפל (Apple), שבמשך שנים ניסו להוות תחליף למחשבי ה-PC ללא הצלחה ממשית, והכניסה של הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח, שהפיחה רוח חזקה מאוד בשוק המובייל שהיה רדום משהו באותם ימים, כי שום דבר פורץ דרך לא הומצא בו עד שיצא ה-iPhone לפני מספר שנים.
עוד פורסם אתמול סקר שנעשה בקרב יזמים ישראלים, שרובם אמרו כי למרות האתגרים והקשיים הרבים שהם חוו, וחלקם אף נכשל, הם היו חוזרים על אותן פעולות שוב ושוב. אין ספק שאילו היו פונים לאגסי כדי להשתתף בסקר זה הוא היה מצטרף למסקנה הכללית. שכן יזמות היא עניין של דרך חיים ואמונה במה שאתה עושה. אגסי כבר היה בסרטים האלו בכמה מיזמים שהוא עמד בראשם בעולם התוכנה ומערכות המידע.
צחוק הגורל הוא שאחת הסיבות לפרישתו של אגסי מסאפ (SAP) הייתה חוסר האמונה של שותפיו להנהלה ברעיונות שהציע. כיום חלק מהם מהווים את בסיס צמיחתה ופריחתה של אחת משש חברות התוכנה הגדולות בעולם. המסקנה היא, שחזון המביא ליזמות וחדשנות מייצר פתרונות שזמן הבשלתם יכול להיות ארוך ממה שתוכנן - אבל אין זה אומר שהחזון לא היה נכון.
