אסטרטגיית בגידת החזקים בחלשים במאה העשרים ואל תוך המאה העשרים ואחת באה לידי ביטויה הקטלני והנוגע ליהודים ולערבים כאחד - בדמות הפוליטיקה המערבית התככנית של מעצמות המערב במזרח התיכון. כל זאת ועוד, למדתי מספר המופת 'אדמת מריבה', מפרי מחקרו של שמואל כץ.
לידתה של אסטרטגיית הבגידה המערבית במעשה זייפנות היסטורי הנמשך עד עצם היום הזה - הבדיה ההיסטורית הערביסטית הבריטית של "מרד ערבי" בימי מלחמת העולם הראשונה נגד האימפריה העותומנית. אותם ערביסטים בריטים פקידי משרד המושבות ומשרד המלחמה הבריטי מקהיר וחרטום, הטילו על קצין בריטי צעיר ונוכל ערמומי בשם תומאס אדווארד לורנס, להמציא סיפור על "מרד ערבי" בהנהגת חוסיין, שריף מכה, נוטר המקומות הקדושים של האיסלאם, מנהיג אוטונומי למחצה בחיג'אז (חצי האי ערב), שהעמיד בראש "המרד" שלא היה אלא תרמית תקשורתית, את בנו פייצל.
"המרד הערבי", שלא היה אלא פיקציה ובלון תקשורת מדיני, היה מכוון ליצור שיתוף פעולה בין מעצבי המדיניות הבריטית למשתפי הפעולה הערבים שלהם, בראש ובראשונה נגד צרפת במטרה לסלק אותה מהמזרח התיכון, אבל תנופתו, ולאחר מכן חמת זעמו, רוכזו במידה רבה נגד התקומה היהודית בארץ ישראל. זה המניע של התנהלותן של בריטניה, צרפת, ברית המועצות וארצות הברית עד עצם היום הזה.
אותה קנוניה בין משרד המלחמה הבריטי, גנרל אלנבי, לורנס איש ערב, וקבוצת פקידים בריטיים בכירים - היא הקנוניה הנמשכת עד היום הזה של האו"ם והאיחוד האירופי ושל משרד החוץ האמריקני וסיעתו. קנוניה שנוסחה היטב על-ידי סיר רג'ינאלד וינגייט:
להגשים חזון פדרציה של מדינות ערביות עצמאיות למחצה בהדרכתם ובהשגחתם של אירופים, שתהיה חבה נאמנות רוחנית לשליט ערבי אחד ותראה בבריטניה הגדולה את פטרוניתה ומגינתה. ברבות השנים פשוט התחלפו הטוענים לכתר השליטה המערבית במזרח התיכון: את בריטניה מחליפה כיום אמריקה ואת הצרפתים החליפו הרוסים. כמובן, אין זאת אומרת שהבריטים והצרפתים וגם הגרמנים ואפילו
ארדואן הטורקי מוותרים על הבחישה בחבית חומר הנפץ המזרח תיכונית. חזון הקולוניאליזם האימפריאליסטי המערבי והניאו-עותומאני, מתקיים עד עצם היום הזה, כשמעצמות מערביות חותרות להשתלט על המזרח התיכון במחיר מכירת היהודי לערבי.
הדיפלומטיה הישראלית והיהודית והדם היהודי והערבי, מנוצלים מאז ועד היום, ככלי משחק בזירה המדינית, למימוש האינטרסים של המעצמות המתגוששות ביניהן על השליטה במזרח התיכון.
הבריטים מכרו את היהודים ואת המנדט שקיבלו להקים להם בית לאומי בארץ ישראל, לעבדאללה אחיו הצעיר של פייצל, שנותר ללא כתר מלוכה, לאחר שפייצל קיבל מהם את עירק. בכדי להסיט את עבדאללה מתביעות על סוריה אותה הבטיחו לצרפתים, הציעו לו את ניהול השטחים של מזרח ארץ ישראל מטעם הרשות המנדטורית, ובכך סללו את הדרך להקמת ממלכת ירדן ההאשמית וקיצצו שלושה רבעים משטחו של הבית הלאומי המובטח ליהודים בהצהרת בלפור. הבריטים שדדו ומכרו אותנו לערבים.
את הרבע הנותר משטחו של הבית הלאומי היהודי, קרי את ארץ ישראל המערבית, מכר הממשל הצבאי הבריטי לתנועה לאומנית ערבית, שהוא עצמו הקים ואימן וטיפח. הגנרל אלנבי יימח שמו וזכרו שם רשעים יירקב, ממטהו בקהיר ועושי דברו בארץ ישראל, המפקד הראשי הגנרל בולס וראש המטה שלו הקולונל ווטרס-טיילור, הובילו קו אנטי יהודי ועוין לציונות, המתכחש להחלטות חבר הלאומים ולהסכמי השלום, חותר להיפטר מהציונים, ומטרתו להעניק את סוריה וארץ ישראל לפייצל. לצורך כך הקימה בריטניה את התנועה הערבית הלאומנית בארץ ישראל וגם בסוריה.
בירושלים יצרו וקיימו שונאי ישראל הקולונל ווטרס-טיילור והקולונל סטורס, מגעים סדירים וישירים להקמת תנועה ערבית לאומנית, עם קומץ השריפים הלאומניים שונאי ישראל, במיוחד עם חאג' אמין אל חוסייני, אחיו הצעיר של המופתי הירושלמי, ועארף אל עארף. הפושעים הבינלאומיים הבריטים האלה הסיתו את הערבים לפרוע פרעות ביהודים ומנעו את הצלת היהודים מהאספסוף הערבי המוסת. סיר הרברט סמואל הנציב הבריטי ממוצא יהודי, הוא שנתן הסכמתו, למינויו של חאג' אמין אל חוסייני למופתי של ירושלים כנגד המועמד הטבעי השייך ג'ראללה. הממשל הבריטי הקים לאל חוסייני גוף מימון בשם המועצה המוסלמית העליונה, העמידו בראשה כנשיאה, במינוי לכל חייו. זהו מקור התנועה הלאומית המאורגנת של ערביי ארץ ישראל.
התככנות האירופית, תחילה בדמות בריטניה, ולאחר מכן בדמות האו"מ והאיחוד האירופי, וכן בדמות משרד החוץ האמריקני, היא המקור לטרור הערבי בארץ ישראל ובעולם כולו, מאז ומעולם. אמנם, הערבים פיתחו וטיפחו את הטרור צמא הדם שלהם והמציאו לצורך כך כביכול "עם פלשתיני" ותביעה ל"מדינה פלשתינית", אך אין זה אלא המשך של התרמית הבריטית, האירופית והאמריקנית, שמטרתה השתלטות ערבית על כל מרחבי המזרח התיכון, בחסות המערב ולמען האינטרסים המערביים.
ממשלותיהן של אומות העולם הגדולות הוכיחו שהן מסוגלות ומוכנות לתת יד למסע של לחצים שכל כולו מצחין מעוול היסטורי, חסר כל היגיון אמיתי, המזין ומטפח תרמית היסטורית מתועבת, המתבונן בקור רוח בתוכנית חורבנו המתוכנן של העם היהודי לאחר השואה בפעם השנייה בתוך ימי דור אחד, והמתעקש, נוסף על כך, לאלץ את ישראל להשלים עם חורבן זה ולשתף פעולה לקראתו.
החישוב של בריטניה, צרפת, ארצות הברית וגרמניה, המכתיב את מדיניותן בכל המזרח התיכון, הינו שיקול מעשי, פרגמאטי, טמא.
מתוך רצונן לתמוך בערבים, או לפחות לא להכעיסם, השלימו ממשלות מערביות, ולו אך בשתיקה, עם תעמולת כזבים פרועה נגד ישראל - והתקשורת המערבית סייעה להפצתה. זהו סוד הצלחתה של התעמולה הערבית הנאצית והאנטישמית בעולם המערבי. האינטרסים של חזית השנאה העולמית ליהודים ולמדינת היהודים, המנהלת את המלחמה התעמולתית והפסיכולוגית, המדינית והצבאית, נגד ישראל, הם עצמם שונים ואפילו מנוגדים. אולם רדיפת בצע וכוח מאחדת אותם. הם נעזרים במילים יפות וריקות כגון צדק, אנושיות, ואפילו שלום - כל אלה הם אמצעים זדוניים המשמשים ביעילות שטנית לחתרנות קטלנית תחת מדינת היהודים במטרה להחריבה. דמם בראשם, והם משלמים כעת את מחיר בגידתם. החורף הערבי מתפוצץ להם בפנים, בדיוק כמו מגדלי התאומים שהתפוצצו לאמריקנים בפנים. וכך גם אירופה כולה הטובעת בים הפלישה הערבית והאיסלאמית.
השלום לא יבוא, כל עוד תוספנה המעצמות, בסיוע משתפי פעולה יהודים וישראלים, לפרנס את הזיות הערבים על גן עדן של דם ותהילה עלי אדמות. תעודדנה אותם בתקוותיהם להשמיד את ישראל ולרשת אותה, ותציידנה אותם בכלים לצורך מלאכת השמדה זו, ברוח "הפתרון הסופי". קץ בא לחושך. חזון השלום ייראה באופק רק כאשר יבינו מנהיגי הערבים כי אין הם יכולים לשנות את המציאות הגיאופוליטית הנוכחית באלימות וטרור ובמלחמת עולם שלישית, וכי איש לא ישנה אותה בשבילם. השלום יהיה למציאות, רק כשיבינו ערביי ארץ ישראל והערבים בכלל שהם שימשו תמיד כלי שחמט במשחק הכוח המערבי, וירצו להשתחרר ממנו ולהשליכו מעליהם כהשלך טפיל אכזרי המוצץ את דמם. החטא הקדמון היה של הבריטים, שיזמו ויצרו את התנועה הפאן ערבית שנצמדה לשאלת ארץ ישראל כעילת קיומה הבלעדית. לאחר מכן הייתה יד כל בם: פן-ערבים, רוסים, צרפתים, בריטים, גרמנים, אמריקנים, אירנים לבנונים וטורקים, כל אלה מפרנסים מתוך ציניות את דמיונם של ערביי ארץ ישראל, ומסיתים אותם לשלוח יד לדבר שהינו בלתי הגיוני ובלתי ניתן להשגה - השמדת מדינת היהודים.
רק מוות והרס תביא השאיפה הערבית הלאומנית להקמת מדינה פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון. יהודה ושומרון, כמו עזה וכמו לבנון, יהיו לבסיס עיקרי ולשדה קרב מרכזי בהתקפה הערבית הסופית המתוכננת של ציר הרשע חיזבאללה-אירן סוריה-רוסיה על ישראל. ישראל תיאבק על עצם חייה, כנגד מדינות ערב התוקפניות וכנגד הגיס החמישי הבוגדני בתוכה, ותנצח. לתושבי יהודה ושומרון הערבים עצמם שוב לא יהיה מפלט ממוות ומהרס. בכל תסריט מדיני עתידי, לא יניחו המעצמות הזרות לערביי ארץ ישראל ויהודה ושומרון, ליהנות מפירות הלאומנות הערבית, אלא יטביעו אותם במאבקי כוחות, ממש כמו בלבנון ובמצרים ובסוריה, אלא שכאן יהיה המאבק מורכב ואכזרי יותר. יתחולל מרחץ דמים מחריד יותר מאשר בלבנון ובמצרים ובסוריה. הערבים יהרגו זה בזה, בעידוד ובשלהוב מעצמות זרות.
הערבים נקראים להביט פנימה. יתגלה להם כי מה שחסר להם אינו עוד שטח, ודאי לא השטח של המולדת היהודית היחידה. יתגלה להם כי הצורך הדחוף שלהם הוא להיפטר מן הנחשלות והניוון של חברתם, להשתחרר מן האחיזה הממיתה של שליטיהם החיילים, לפתוח ברפורמה גדולה לחינוך עמיהם כדי שישתלטו על העובדות המדעיות והטכנולוגיות של המאה עשרים ואחת ושינצלו אותן להשבחת מצבם החברתי והכלכלי. מדינת יהודים חזקה ויהודית, היא התקווה להשגת יעדים של שגשוג תרבותי וכלכלי במזרח התיכון, והיא מוכנה ומסוגלת לתרום ככל יכולתה המוכחת, למען שגשוג זה. כך יושג השלום.
דרך זו אל השלום בין ישראל והערבים ארוכה היא וקשה. אך היא הדרך היחידה.
