לשופט
נסים ישעיה אכן נפלטה הערה אומללה, כשופט. לו היה אומר זאת בסלון ביתו, הדבר היה נחשב כלגיטימי. זו עילה להרס מפעל חיים?
השופט ראה למול עיניו אישה יפה, שנראית בריאה ומחוסרת טראומות. האם אין זו זכותו לתהות בקול רם?
אם יגיד מישהו שיש גברים סדיסטיים, לא יקום כל קול צעקה. האם זה לא ראוי רק כשמדובר נניח, לצורך הדוגמה, באישה מזוכיסטית?
ושדולות הנשים כבר מזדעקות. יש לי היסוס קל לגבי המוטיבציה שמוליכה את זעקתן. הן מעוניינות כנראה להנציח את אי קידום הנשים לשוויון אמיתי על-ידי ניפוח יתר של "חולשתן".
כך בדיוק עושה מפלגה חרדית בארץ עם השכבות החלשות. הרעיון הוא להנציח את תלותם במפלגה, קרי לקבע את נחיתותם, אך ורק כדי להרוויח עוד מנדטים בקלפי.
שדולות הנשים הזועקות חמס - לא רק שמחמיצות הזדמנות לתת לנשים להגיע לשוויון של ממש, הן מעודדות את החולשה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
