הקרן החדשה לישראל אירחה את שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין ואת הפעילה החברתית שירה בן-ששון פורסטנברג, רכזת קופת פלורליזם דתי בקרן החדשה לישראל, לפאנל שעסק בשינויים החברתיים בישראל ובתפקידה של הכנסת, ואשר התקיים ביום שני (17.6.13) בבית הכנסת "בית צדק" בטורונטו, קנדה.
שירה בת ה-37 נולדה וגדלה בירושלים בבית ציוני דתי וליברלי. סבה מנהיג המפד"ל יוסף בורג ז"ל, ודודה אברום בורג, שימש יו"ר הכנסת וכיום נוסף לעיסוקיו האחרים הינו חבר ההנהלה הישראלית של הקרן החדשה לישראל. לאחר שירותה הצבאי בתפקיד קצינת חינוך למדה שירה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשמונה השנים האחרונות היא עובדת בקרן החדשה לישראל.
לא מכירים באמת את הקרן החדשה בשיחה עם "שלום טורונטו" אמרה שירה, כי תפקידה הנוכחי בקרן החדשה לישראל קרוב לליבה לאור העובדה, שלאורך שנים עסקה בתחומים הקשורים לפלורליזם דתי וחופש הדת.
בתחילת דבריה מצאה שירה לנכון להדגיש, כי קיימים רבים שאינם מכירים את המגוון הרחב של העשייה שמבצעת הקרן החדשה לישראל, והם גיבשו עליה דעה שלילית. לדבריה, אילו אלה היו מכירים את הארגונים הנתמכים על-ידי הקרן הם לבטח היו מזדהים עם קרוב למאה אחוזים מהפרויקטים.
דבריה של שירה מתייחסים לטענות, שהופנו כלפי הקרן החדשה לישראל, ולפיהן היא תומכת בארגוני שמאל קיצוניים ובארגונים ערביים, השוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומסייעים למהלכים מדיניים אנטי ישראלים בזירה הבינלאומית, ובהם הטלת חרם כולל על ישראל או העמדת קצינים ישראלים למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג.
לשם המחשת דבריה, מציינת שירה את ארגון "קולך", הפועל למען
נשים דתיות, כולל אלו הנמנות על הקהילה הקונסרבטיבית והרפורמית, ו"נשות הכותל", העומדות בחזית המאבק היהודי למען חופש דת בדרישה לאפשר להן להתפלל בדרכן בכותל המערבי.
על השאלה אם היא תומכת גם בדרישה של חוגים דתיים ליישם את חופש הדת לו היא מטיפה ולאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית, משיבה שירה בשלילה רבתי, בהסבירה, כי הר הבית הוא מקום רגיש ונפיץ בגלל פוטנציאל האלימות, והוא שונה מהסוגיה של תפילת נשים ברחבת הכותל המערבי, ולכן אין להחיל את אותו עיקרון על שני האתרים.
פלורליזם דתי, אבל לא אנרכיה בתפקידה בקרן החדשה לישראל כרכזת קופת פלורליזם דתי היא אחראית על חלוקת מענקים (grant officer) ל-40 ארגונים העוסקים בפלורליזם דתי וחופש דת. ליהודים בתפוצות, אומרת שירה, קשה להבין, שבישראל קיימת רק דרך אחת להיות יהודי והממסד הדתי אינו מכיר בגיורים המתבצעים בחו"ל שלא תחת פיקוח היהדות האורתודוקסית.
שירה, המגדירה כאמור את עצמה כאורתודוקסית, טוענת, כי ליהדות פנים רבות ויש לאפשר לזרמים שונים ביהדות לקיים כדרכם את טקסי הנישואין או הקבורה. בהקשר זה, מבקשת שירה להבהיר, כי היא אינה מתנגדת כלל ועיקר לנישואין חד-מיניים או לנישואין מעורבים בין שני בני דתות שונות. הקרן החדשה לישראל מעורבת בקידומה של יוזמה פרלמנטרית להעביר חוק שיסדיר חופש בחירה בנישואין, ויאפשר נישואין אזרחיים ובחירה בנישואין גם לזוגות חד-מיניים וגם למי שלא ירצו להתחתן חתונה דתית ברבנות.
עיקרון חופש הבחירה בנישואין, בו דבקה שירה באמונה שלמה, הזמין שאלה מאתגרת אם כלל זה בעיניה צריך לחול גם על בני זוג בוגרים שקיים ביניהם קשר משפחתי והבוחרים להינשא או על נישואין במסגרת של פוליגמיה (גבר הנשוי למספר נשים) או פוליאנדריה (אישה הנשואה למספר בעלים).
בעניין זה שירה חד-משמעית ושוללת מכל וכל אפשרות להתיר נישואין בין בני משפחה קרובים, שאינו מקובל בחברות המודרניות ואף לא בתורה, וכן היא אינה סבורה, שיש לאפשר נישואין ליותר מבן זוג אחד. "שבירת המונופול האורתודוקסי אין משמעותה יצירת אנרכיה", היא מדגישה.
שיטת הפעולה ליצירת שינוי חברתי הביקור בטורונטו נועד להציג את שיטת הפעולה של הקרן החדשה לישראל, החותרת באמצעות התמיכה בארגוני החברה האזרחית ליצור שינוי חברתי. המפתח להצלחה טמון, בראייתה של שירה, בעבודת שטח, ביצירת שותפויות ובהסתייעות בשליחי ציבור בעלי חזון ומחויבות לרעיון.
המתנדבים זוכים לשבח מפיה של שירה על תרומתם הרבה, אך היא מציינת, כי נדרש תקציב לקיים פעילות בהיקף נרחב, וגם נודעת חשיבות רבה למאמץ לקדם מועמדים ראויים לכנסת שיוכלו לסייע פוליטית לקדם את השינוי החברתי המיוחל.
למדיה החברתית היא מייחסת חשיבות רבה, ושתי"ל, ארגון הבת של הקרן החדשה לישראל, משקיע מאמץ רב בהכשרת ארגוני החברה האזרחית ובייעוץ ובפיתוח מערך האינטרנט שלהם כדי לאפשר את העצמת המסר וגיוס תמיכה בציבור דרך הרשתות החברתיות. בנוסף, מגייסת הקרן החדשה לישראל בלוגרים יוצאי רוסיה, הנחשבים לבני דור הביניים, כדי להעביר את המסרים לקהילה ממנה באו.
כדוגמה לקמפיין בתחום זה מספרת שירה על הקמת קבוצה בפייסבוק למען חופש בחירה ונישואין, שחבריה נקראו לפנות ישירות לשר האוצר דרך עמוד הפייסבוק שלו כדי להזכיר לו את הבטחתו במצע הבחירות לקדם נושא זה.
הצלחה רשמה הקרן החדשה לישראל במאבק שניהלה נגד הדרת נשים והפרדה בין גברים לנשים ברחוב ובשלטי החוצות. קביעת היועץ המשפטי של הממשלה, כי מדובר בעבירה פלילית שדינה שנת מאסר, מוכיחה שהמאבק היה חיוני ונשא פרי, אומרת שירה.
הציבור הערבי בישראל מהווה קהל יעד נוסף אליו פונה הקרן החדשה לישראל. שירה אומרת בהקשר זה, כי הפעילות נתקלת בקשיים בגלל מעמדן הבעייתי של הנשים בחברה הערבית ודיכוין, אשר עלול להוביל לתשלום מחיר אישי גבוה מנשים, ואף לעלות בחייהן. הפעילות במגזר הבדואי זוכה לעדיפות בגלל סכנת המוות המרחפת על הנשים, אומרת שירה ומוסיפה, כי המשרד של הקרן בבאר שבע נותן מענה לצרכים דחופים ומקדם יוזמות להעצמת הנשים הבדואיות.
האוכלוסיה הערבית לא חייבת בנוגע לשאלת השירות בצה"ל והשירות האזרחי של ערביי ישראל מאמצת שירה הלכה למעשה את עמדת ההנהגה הפלשתינית ישראלית, וגם לדבריה אין לחייב את האוכלוסיה הערבית בשירות צבאי או אזרחי כל עוד אין היא נהנית משוויון זכויות מלא.
יש לציין, כי בעיני ההנהגה הפלשתינית ישראלית שוויון מלא משמעותו בין היתר מימוש תביעת השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם לשטח מדינת ישראל והחזרת כל האדמות הפלשתיניות בשטח מדינת ישראל לידי אזרחי ישראל הפלשתינים.
ח"כ
ג'מאל זחאלקה, שהיה אורח הכבוד של הבית הפלשתיני בטורונטו לרגל "יום האדמה" (מרס 2013), אמר, כי "הציונות היא האויב", וכי המפתח לשלום מצוי בשימת קץ להגמוניה הציונית. זחאלקה טען, כי מרבית שטחי המדינה הם קרקעות של פלשתינים שחייבות לחזור לבעליהן.
במבט קדימה שירה מבטאת אופטימיות בנוגע לעתידה של מדינת ישראל. לדבריה, מחאת הקוטג' ב-2011 לימדה על כוחו של העם לדרוש שינוי, ולהערכתה בעוד עשור ישראל תהיה מדינה פלורליסטית יותר, גם בזכות התהליכים ההיסטוריים הפנים-קהילתיים בקהילה החרדית.
