|   15:07:40
דלג
  אלישיב רייכנר  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

רחוק מהעין

מכפר-מימון של אז, לשלישייה המשפיעה של היום הקמת יישובים חדשים ליד ערד תביא דווקא לחיזוק העיירה האם להשתתף בפוליטיקה המקומית? חומר נפץ גרעיני ואיך בירת הנגב הפכה לבירת הקניות של ישראל?
08/07/2013  |   אלישיב רייכנר   |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות
כפר מימון, 2005 [צילום: פלאש 90]


על המפה

בחודש הזה לפני שמונה שנים, אם היינו רואים את בנצי ליברמן, אז יו"ר מועצת יש"ע, פינחס ולרשטיין אז יו"ר מועצת בנימין, ואורי אריאל אז ח"כ לוחמני מהאופוזיציה, רוכנים על מפה המונחת על מכסה מנוע באזור כפר-מימון, היינו משערים שהשלישייה הזאת מנסה למצוא עוד דרכים להוביל אלפי מפגינים כתומים לתוך גוש קטיף הנצור.

היום, בנצי ליברמן הוא מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, פינחס ולרשטיין הוא נציג תנועת ההתיישבות 'אמנה' במנהלת ההתיישבות בנגב, ואורי אריאל הוא שר הבינוי והשיכון. מאוד יכול להיות שנראה את השלישייה הזאת רוכנת גם היום על מפה באזור כפר-מימון, אבל הפעם במסגרת תכנון של שכונה חדשה.

ישן מפני חדש
[צילום: סטודיו רובין]

ביום ראשון התקיים בבאר-שבע דיון ציבורי פתוח בנושא התוכנית להקמת עשרה ישובים חדשים בין באר-שבע לערד. מתנגדי התוכנית, שהתקבלה על-ידי הממשלה כבר באוקטובר 2011 ונמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, טוענים שהקמת הישובים החדשים תפגע בישובים הוותיקים בנגב ושההשקעה הכלכלית בביצוע התוכנית אינה מוצדקת. המתנגדים חוששים שהקמת ישובים קהילתיים בסמוך לערד תגרום לכך שאוכלוסיה חזקה מהעיר תעזוב אותה לטובת הישובים החדשים.

אלא שהחששות של מתנגדי התוכנית לא עומדים במבחן המציאות באזורים אחרים בנגב, בהם הוקמו ישובים כפריים לצד עיירות. בעשור האחרון הוקמו מספר ישובים קטנים באזור ירוחם. הישוב מרחבעם הוקם לפני 11 שנים, הישוב רתמים לפני כשבע שנים, ולפני כשנה הוקם הישוב שיזף. מרבית הילדים של רתמים ומרחבעם (שיזף עוד צעיר), מגיעים ללמוד בבתי הספר של ירוחם. הוריהם מגיעים לירוחם לקניות בסופר ולאירועי תרבות במתנ"ס. כמות המשפחות שהיגרה מהישובים הללו לירוחם עד היום, עולה על כמות המשפחות שהיגרה מירוחם אליהם.

התופעה הזאת היא הגשמה מאוחרת של חזון ישן. עיירות הפיתוח שהוקמו בשנות החמישים והשישים תוכננו להיות מרכזים אזוריים לישובים שסביבם. במשך עשרות שנים המודל הזה לא כל כך עבד. מערכות החינוך שהוקמו בעיירות לא נתפסו כאלטרנטיבה ראויה בעיני אנשי ההתיישבות שהיו ברובם קיבוצניקים חילוניים. המדינה מצדה לא התאמצה במיוחד לחזק את מוסדות החינוך בעיירות, והשלימה עם המציאות שבני העיירות החזקים יותר, יוצאים ללמוד מחוץ לעיר.

בשני העשורים האחרונים המציאות הזאת הולכת ומשתנה. אם בעבר המשפחות החזקות בירוחם היו שולחות את ילדיהן לתיכונים מחוץ לעיירה, היום הן משאירות את ילדיהן במסגרות החינוך המקומיות, בין אם מדובר בתיכון החילוני או במסגרות התיכוניות הדתיות. בית הספר הממלכתי-דתי של ירוחם הפך בשנים האחרונות להיות בית ספר אזורי. בשנת הלימודים הקרובה, כמות הילדים שאמורה להגיע מישובי הסביבה כבר יכולה למלא כיתה א' שלמה. גם בעיירות אחרות אפשר לראות היום התחזקות של מוסדות החינוך העירוניים שגם משאירה את הילדים ללמוד ליד הבית, וגם מושכת אוכלוסיה מבחוץ.

אבל חוץ מסוגיית החינוך, קיימת גם סוגיית הבית. המתנגדים לתוכנית עשרת הישובים מנופפים בסיפור הקמת הישובים הפרברים עומר להבים ומיתר, לצדה של באר-שבע. מחקר שנערך בסוף שנות השמונים העלה שרוב התושבים ביישובים הללו הגיעו מהנגב ולא מהמרכז ומסקנתו הייתה שמדובר באוכלוסיה החזקה של באר-שבע שעזיבתה לטובת הישובים החדשים החלישה את העיר. אלא שיש בעיה לנופף במחקר שנערך לפני למעלה מעשרים שנה בתקופה שבה לא היו בבאר-שבע שכונות של בתים מרווחים וצמודי קרקע. בשני העשורים האחרונים הוקמו בבירת הנגב מספר שכונות יוקרתיות של צמודי קרקע וכיום, תושבים שרוצים לגור בבית עם גינה לא צריכים לעבור לעומר או ללהבים ויכולים למצוא את מבוקשם בתוך העיר.

באר-שבע ושאר העיירות בנגב מסוגלות לספק היום לתושבים גם את יתרונות הבנייה צמודת הקרקע, וגם את יתרונות החיים בעיר. לא מוכרחים לאמץ את התסריט הפסימי שהקמת הישובים הקהילתיים תפגע בעיירות. יש בהחלט מקום לאמץ דווקא את התסריט האופטימי שהישובים החדשים באזור ערד יחזקו את העיר ויעצימו אותה כמרכז עירוני אזורי.

יחיד ורבים

לא "שליחים"
שליחי חב"ד, לשם השוואה, מקפידים ברובם שלא להיות מזוהים עם מפלגות מקומיות כדי שלא לפגוע במעמדם הקונצנזואלי. אלא שגרעינים חברתיים הם לא בית חב"ד. רובם שואפים להיחשב חלק אינטגרלי מהישוב בו הם מתגוררים, ולא להיחשב כ"שליחים" חיצוניים

בעוד פחות ממאה ימים יתקיימו הבחירות המוניציפאליות ברשויות המקומיות. בלא מעט גרעינים חברתיים שוב מתלבטים עד כמה להיות מעורבים במערכת הבחירות המקומית. מצד אחד, ככל שחולפות השנים, חברי הגרעינים צוברים ותק במקומות התיישבותם ובאופן טבעי רבים מהם רוצים להיות מעורבים גם בעשייה הציבורית. מצד שני, למעורבות הפוליטית יש מחיר. אם רוצים להישאר בקונצנזוס המקומי ולהיות אהודים על כמה שיותר תושבים, צריכים, לכאורה, להתנזר מהפוליטיקה המקומית, במיוחד בתקופת בחירות הרוויה במתחים. שליחי חב"ד, לשם השוואה, מקפידים ברובם שלא להיות מזוהים עם מפלגות מקומיות כדי שלא לפגוע במעמדם הקונצנזואלי. אלא שגרעינים חברתיים הם לא בית חב"ד. רובם שואפים להיחשב חלק אינטגרלי מהישוב בו הם מתגוררים, ולא להיחשב כ"שליחים" חיצוניים.

אפשר להבין את משה אוחיון, לשעבר מנהל הגרעין באופקים, שמתכוון להתמודד בבחירות הקרובות על ראשות עיריית אופקים. אפשר גם להבין את אלון דוידי שמתמודד, בפעם השנייה, על ראשות עיריית שדרות. מצד שני, אפשר גם להבין את חברי הגרעינים שחוששים שהתמודדות של מועמד המזוהה אתם תייצר מתח בינם לבין שאר המועמדים ותומכיהם.

הדרך ליישב בין השאיפות הפוליטיות הלגיטימיות של הפרט לבין החששות של הקבוצה המזוהה אתו, היא להקפיד שהפעילות הפוליטית של חברי הגרעינים תיעשה כפרטים ולא כגוף. לטובת פעילותם של הגרעינים כדאי שמוסדות הגרעין יישארו מחוץ למערכה ושנושאי התפקידים הרשמיים בגרעין לא יהיו מעורבים בפעילות הפוליטית המקומית. הנהלת הגרעין התורני בלוד למשל, כבר הזדרזה להודיע שלא תתמוך באופן פומבי באף אחת מהרשימות למועצת העיר. ראשי הגרעין קבעו שחברי הועד המנהל לא יהיו פעילים באף אחד ממטות הפעולה של המועמדים לראשות העיר והמפלגות השונות, ולא יוכלו להתמודד למועצת העיר.

אמנם חשוב שחברי גרעינים, כשאר תושבי העיר, יהיו מעורבים בעשייה ציבורית, אבל כדי שלא לפגוע בפעילות החברתית של הגרעין, עדיף שהפעילים הפוליטיים ידברו בלשון יחיד ולא בלשון רבים.

בירת הקניונים

'גרנד קניון', הקניון הגדול בישראל נחנך לפני כחודש בבאר-שבע. 900 מיליון שקלים הושקעו במבנה שמשתרע על שטח של כ-160 אלף מטרים רבועים, וכולל כ-250 חנויות. הגרנד קניון הוא הקניון השישי של באר-שבע. אם מוסיפים את מרכזי הקניות הגדולים מגיעים ל-11 קניונים ומרכזי קניות שהופכים את בירת הנגב לבירת הקניונים. על-פי נתונים שפורסמו לאחרונה כמות שטחי המסחר העצומה בבאר-שבע יצרה מצב שעל כל תושב בעיר יש כמעט מטר רבוע של שטח מסחרי. לכאורה, אין סיבה שלא לברך על ריבוי האפשרויות שאמורות לצור יותר תחרות, לטובת הצרכן. אלא שבאר-שבע היא לא רק העיר עם כמות הקניונים הגדולה ביותר ביחס למספר תושביה. אחוז העסקים בעיר שעומדים בפני סכנת סגירה עומד על 16.6% וזהו האחוז הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בישראל. במילים אחרות, את מחיר ריבוי הקניונים בעיר משלמים בעלי החנויות הקטנות. התוצאה היא שרוב הכסף שמוציאים אנשי העיר בקניותיהם יוצא מחוץ לעיר, לבעלי הקניונים והרשתות ורק מעט ממנו נשאר אצל הסוחרים הקטנים, תושבי העיר. הגרנד קניון החדש יספק לתושבי העיר עוד מקום לבלות ועוד כמה חנויות של מותגים אבל הוא כנראה לא יועיל להם לפרנסה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  08/07/2013   |   עודכן:  08/07/2013
אלישיב רייכנר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הטובים להוראה זו לא רק סיסמא אלא מציאות ארוחות חינם? לא על חשבון החלשים מודיעין עילית, הנוסחה המנצחת - כשהצדקה פוגשת את הריאה הירוקה ולקינוח חוק השוויון בנטל - החרדים מצביעים ברגליים
08/07/2013  |  ציפי לידר  |   מאמרים
היום, ראש חודש אב, זאת פעם שלישית שמגיעות "נשי הכותל" לתפילת ראש חודש של נשים בטלית וכיפה. זהו ראש החודש השני שמגיעות המוני בנות סמינרים ואולפנות לכותל בשעות הבוקר המוקדמות כדי להצטרף לתפילת ראש חודש. כדי להציב מול "נשי הכותל" תשובה ראוייה. והכל טובה. תלוי איך תנהלו את תגובותיכם.
08/07/2013  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
מבחינת הפלשתינים, ביצוע תוכנית ההינתקות חיזק את תזת שנאת השמאל את אחיהם מההתנחלויות. כדי שההתלהבות של השמאלנים כמסבירני הצדק הפלשתיני לא תדעך, צריך מדי פעם להזין אותם במסרים רכים של שלום. אלה חודרים ונקלטים בקלות, אפילו שאין בהם טיפת כנות. מסרים הפוכים, על "פלשתין הגדולה" - ואפילו שבועה על הטלת פצצת אטום על ישראל - לא חודרים לתודעה. להפך. הם מיורטים בעודם באוויר. פעם זה לא היה ככה...
08/07/2013  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
שוק ההון בישראל גווע לאיטו בשל אבדן אמון המשקיעים שנובע משלוש סיבות: העדר פיקוח שוק - של שחקנים בשוק ההון ובעיקר, אדישות וחוסר פיקוח של הגופים המוסדיים, ממשל תאגידי לקוי בחברות ורגולציה מכבידה.
08/07/2013  |  עו"ד שלומי תורג'מן   |   מאמרים
מפעם לפעם כדאי להזכיר לעצמנו מי אנחנו ולמה.
08/07/2013  |  נורית גרינגר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il