מהפכה כל שנתיים

מוניר מחמוד, איש תקשורת ביום ומפגין בכיכרות בלילה, צוחק כשהוא שומע את הטענות שהדחתו של מורסי היא פגיעה ביציבות השלטונית. "על איזו יציבות שלטונית האחים המוסלמים מדברים? העולם היה עסוק כנראה בסוגיות אחרות, ולכן לא מבין מה קרה במשך השנה האחרונה תחת השלטון שלהם. העולם לא מבין שבמצרים של היום לא יוצאים לרחוב אחרי השקיעה, כדי לא להיתקל בבריונים ברחובות. צריך להסתובב עם קצת כסף בכיס כדי לתת לשודד שמאיים עליך באלה, בחרב או אפילו באקדח. אם רוצים לחנות ולמצוא אחר כך את הרכב שלם, צריך לחנות בחניון מוכרז עם שומר בכניסה.

"בשנה שעברה עלינו תחת שלטון האחים המוסלמים, אזרח מצרי ממוצע היה צריך להודות כל יום שיש לו עבודה, ולקוות לא להצטרף למעגל האבטלה שרק הולך וגדל, בעוד משרות בכירות הגיעו רק לאזרחים מקורבים לאחים המוסלמים. משקיעים שבעבר שמו כסף למען כלכלת מצרים ברחו מפה. מפעלים שמורסי העלה את נטל המסים שלהם נסגרו והשאירו עוד מאות מובטלים שגררו אלפי ילדים רעבים. זוהי היציבות השלטונית שהאחים רוצים. יציבות שבה הם יוכלו להשתלט על מצרים ולהוביל אותה למקום הכי נמוך שהיא תהיה בו אי פעם".

ענף התיירות, הענף המרכזי של מצרים שמכניס 11 אחוזים מהתוצר הלאומי, שסיפק בימי השיא כ-2.8 מיליוני מקומות עבודה, גווע בשנה האחרונה. למרות האצבע המאשימה כלפי המשטר, גם לאופוזיציה יש חלק לא קטן בנתון הזה. אי היציבות הפוליטית התבטאה ביותר מ-9,000 הפגנות שהתקיימו ברחבי מצרים במהלך שנת השלטון הבודדת של האחים המוסלמים. האלימות וחוסר הביטחון האישי גרמו לפורום הכלכלי העולמי לקבוע בדוח שפורסם במארס כי מצרים היא מדינה פחות בטוחה לתיירים ואנשי עסקים ממדינות שנחשבות למסוכנות כמו פקיסטן, תימן וצ'אד.

"כשהתיירות התייבשה, מטבע חוץ לא נכנס למצרים. וכשמבינים שמצרים מייבאת כמעט את כל המוצרים שלה, הנתון הזה מדאיג מאוד", אומר יוסוף, בעל בית מלאכה לרהיטים 'עתיקים'. המפעל המשפחתי הזה, שקיים מאות שנים, ייאלץ להיסגר בעקבות המשבר הכלכלי. "אין ערך לייצור מקומי במצרים. פעם מצרים נחשבה למייצאת תבואה ואימפריית חקלאות. אחרי כן התיירות הייתה הגורם המשמעותי ששמר את הראש מעל המים. עכשיו אין למצרים מה להציע חוץ מרעב, עוני ואלימות".

על-פי דוח הפורום, בדצמבר 2010, בשלהי שלטונו של חוסני מובארק, יתרות מטבע החוץ של מצרים הסתכמו ב-36 מיליארד דולר. במארס 2013 הם עמדו על 13.5 מיליארד דולר בלבד. שלושה מיליארד דולר שהלוותה קטאר ושני מיליארדים מלוב העלו מעט את הנתונים. המצב הפוליטי העכשווי במצרים מגביר את הדאגה הכלכלית. הפורום הכלכלי קבע כי "ללא הסדר מול קרן המטבע הבינלאומית, וללא יציבות פוליטית שתוכל להפחית את החששות של המשקיעים, כלכלת מצרים צפויה להמשיך לדמם".

לאשרף חוסני, מדריך טיולים שנשאר מחוסר עבודה בבית כבר שנתיים, נמאס לדבר על מצבו העגום. "אחרי עשרות שנים של עבודה עם תיירים מכל העולם, אחרי שנים שסיפרתי בשמחה על ההיסטוריה המפוארת של המדינה המפוארת שאנו חיים בה, עכשיו אני יכול לספר רק על הרס ההיסטוריה שהביאו עלינו האחים המוסלמים ועל שכתוב ההיסטוריה שנעשה בשם הדת. הם חשבו שברגע שהם קופצים על כס השלטון, הם יוכלו ללמד את העם המצרי, ששורשיו מגיעים 7,000 שנה לאחור, מהו האיסלאם ומהי מצרים.

"האנשים שהשתמשו בעניים ובמסכנים כדי להשיג את השלטון במרמה בשם הדמוקרטיה המזויפת, הם אלו שייפלו עכשיו מתחת לרגליהם של הצעירים, הזקנים, האנשים והנשים שצועדים ברחובות למען המדינה שלהם ולמען עתיד העם המצרי הנצחי".

עם האבטלה וחוסר המעש הגיעו גם המחלות. "אני חולה סוכרת. רוב הזמן אני בבית, צולל לתוך ספרי ההיסטוריה שאני כל כך אוהב, וחושב אולי לכתוב ספר בעצמי". הוא מספר שלמרות המחלה חש חובה לצאת לרחובות. "הלכתי בהפגנות, ושמחתי כל כך עד שעלתה לי רמת הסוכר, והייתי צריך בדחיפות לחזור הביתה לקחת את התרופות שלי. שיכרון הניצחון והשמחה השפיעו עליי ישירות. אני לא יכול להסתיר את האושר במפלתו של מוחמד מורסי והאחים המוסלמים, הדתיים המזויפים".

יש השומעים את משק כנפי ההיסטוריה, אך יש גם כאלה החשים בעיקר בלשלשת שהיא ממטירה במעופה. "העם המצרי באמת עושה היסטוריה. העם היחידי שעושה מהפכה כל שנתיים", מלגלג האזרח זכריה עאמר. הוא טוען שהנשיא לא קיבל צ'אנס. "מה ציפו, שאחרי 30 שנה של שחיתות, וכלכלה מדשדשת בתוך שנה מורסי יביא את כל הפתרונות? יש פה קונספירציה ברורה ומהלך שיוביל את מצרים לחוסר יציבות פוליטית, כלכלית וחברתית. הצבא שפועל עכשיו בלחץ המפגינים מתעלם לחלוטין מהכוח של האיסלאמיסטים. מורסי היה נשיא שנבחר, גם אם אחרי שנה הוא הגיע לרגע שבו אין לו תמיכה של רוב העם, עדיין הוא זה שנבחר. יש פלג גדול בחברה המצרית שלא יהיה מוכן לקבל את גזר הדין של המועצה הצבאית העליונה".

עאמר אומר שהוא עצמו לא הצביע בבחירות לנשיאות לפני שנה למען מורסי, אלא דווקא למען יריבו הפוליטי אחמד שפיק. "זה לא קשור. גם בזמן ההפיכה השלטונית שהדיחה את מובארק, אני חשבתי שלמרות הפשעים שהוא עשה, עליו להשלים את הקדנציה. יציבות פוליטית היא דבר חשוב מאוד שמשפיע בכל התחומים. אתמול העיפו את מובארק, היום את מורסי, ומחר את מי שיבוא אחריו. בינתיים מצרים תמשיך לחיות ברחובות ובכיכרות, וההמונים ימשיכו לקבל אקסטזה מההפגנות ומהפלת שליטים. אולי הם חזקים פוליטית, אבל לחם אין להם לאכול".

רצף המאורעות המהיר הפתיע כנראה גם את המפגינים עצמם. פחות משבוע של הפגנות הוביל להדחת הנשיא, שנתפסת כסיום משטר האחים המוסלמים. שנה בלבד לאחר שפילסו את דרכם בחריקות שיניים לעבר כס השלטון, נראה שחלומם של האחים המוסלמים לגבש רצף של שלטון התנועה מתוניסיה במערב, דרך לוב, מצרים, ירדן וסוריה נשמט מידיהם. מצרים אינה רק חוליה בשרשרת הרציפות הזו, אלא מרכז הכובד שלה ומקור כוחה.

"המיליונים בכיכרות מצרים ביקשו למעשה לשבור את התנועה האיסלאמית המפוארת ביותר בעולם הערבי", קבעו הפרשנים באולפן רשת התקשורת אל-ג'זירה. להערכתם נפילת משטר האחים תכניס את מצרים למלחמה. "אם עכשיו ידחקו שוב אל הקיר את בכירי התנועה שנרמסו במשך שלושים שנה על-ידי חוסני מובארק, ויהפכו שוב את גורמי הג'יהאד לפושעים, הדם צפוי להישפך ברחובות קהיר", הוסיפו.

תנועת האחים המוסלמים, שנוסדה במצרים בשנת 1928 בידי חסן אל-בנא, נחשבה תמיד לכבשה השחורה של מצרים. בכיריה הושפלו, נעצרו, נחקרו ועונו על-ידי נשיאי מצרים לדורותיהם. חוסני מובארק, האחרון שבהם, כינה אותם בכינויי גנאי, והורה לעצור את בכירי התנועה בבתי הסוהר האיומים של מצרים. גם מורסי עצמו ישב שם. מנהיגי התנועה האמינו כל השנים שהפצת האידיאולוגיה האיסלאמית הסונית מפה לאוזן, ממטיף למאמין, תוביל לצבירת הכוח המיוחל - וכך היה. הם התגאו בניצחון במצרים ובעובדה שתנועתם מפגינה נוכחות ביותר משמונים מדינות בעולם, ובכלל זה במערב. הדמוקרטיה היא שהעניקה לאחים המוסלמים את השלטון, וכעת היא אשר פועלת לרעתה.

יום לפני הדחת הנשיא קרא מוחמד אל-בלתאגי, בכיר בתנועת האחים המוסלמים, להמונים התומכים במוחמד מורסי, לצאת לרחובות, להפגין ואפילו להיהרג למען המטרה הנעלה. "עלינו לשלם כל מחיר כדי להגן על המהפכה, גם מחיר של הרוגים נוספים", אמר, ובכך קבע כנראה מושג חדש: ג'יהאד בשם הדמוקרטיה.