כבר תקופה די ארוכה שאני יודע על כוונתו של שר הביטחון להחזיר את ישיבת הר ברכה למסלול ההסדר. לא דיווחתי על-כך משלוש סיבות:
הראשונה - אחד מילדי לומד בישיבה, וספק אם ללא עובדה זו הייתי בסוד העניינים. השנייה - הדבר נאמר לי בסוד, וגם עיתונאי מחויב לעמוד במילתו. השלישית - לא ממש האמנתי ששר הביטחון יאזור אומץ, ויעשה את מה שהוא ידע שצריך היה לעשות מזמן. או לייתר דיוק מה לא היה צריך לעשות מלכתחילה. זה מעודד לראות שיש לנו שר ביטחון שעושה גם דברים שהוא יודע שצריך לעשות, למרות שייתכן שיאלץ לשלם עליהם מחיר לפחות בטווח הקצר.
אהוד ברק שעשה את המעשה של הוצאת הר ברכה ממסלול ההסדר, רצה להשפיל ולהחליש את הציונות הדתית ואת ישיבות ההסדר. חבל שראשי הישיבות בחרו להתפלמס עם הפרטים, ולא לתת גיבוי. אח"כ כבר כולם יכלו לראות שבדומה לפרסומת לשקדי מרק, "לפעמים המרק הוא רק תירוץ".
ברק חיפש לאורך כל הקדנציה שלו כשר ביטחון, נקודות חיכוך עם הציבור הדתי לאומי והמתיישבים ביש"ע - זה היה לחם חוקו הפוליטי. זה לגיטימי בפוליטיקה, אך כאשר זה בא בקונטרסט כה בוטה להתנהלותו מול הפלשתינים - שם הוא חיפש מחוות והתרפסויות. זה מעורר שאלה עמוקה יותר, ואולי גם כואבת יותר.
מגיע לבוגי יעלון יישר כח, אבל כל אלו שמתכוונים לאמץ אותו כמשיח הפוליטי של הימין לאחר שיחלוף עידן נתניהו, כדאי להם להירגע. מוטב למתלהבים שיקראו את ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה", ומיד יבינו שיעלון הוא לא
חנן פורת, לא הרב לוינגר וגם לא הרב לבנון.
בוגי הוא מפא"יניק פרגמטיסט שמבין שפשוט לא ניתן לעשות קיצורי דרך דמיוניים, וע"כ הוא נמצא בימין הפוליטי. אילו המצב היה שונה בוגי היה במקום אחר. אבל הכי חשוב, בוגי אינו שונא אף אחד. לא חרדים, לא
מתנחלים, וגם לא קיבוצניקים. הוא אסטרטג, אידיאולוג. יש לו דעות פרגמטיות, הן לא נמצאות עמוק בימין, אבל הוא מעמיד אלטרנטיבה ציונית מול הפוסט ציוניים שבמחנהו. נקודה למחשבה, אולי זה שווה לימין יותר, שהרי ראיתם מה קורה כשהימין סוגד ל"משיחים כוחניים", ומתאכזב כאשר הוא מגלה שמי שמשקר, מרמה את שני הצדדים... ובוגד באמירות שלו כשזה משתלם לו.
מילה גם על הרב אליעזר מלמד. המעשה המשפיל והכוחני של ברק, יכול היה בקלות להוביל את הרב מלמד למחוזות קיצוניים ולקיטוב מוחלט. כולנו יודעים שהרבה אידיאולוגיות נוצרות בעקבות אירועים אישיים מהסוג הזה. הרב מלמד הצעיר, עשה כאן עבודה עמוקה על עצמו, התכנס והמשיך לבנות. הוא לא הפיץ שנאה והמשיך לחנך את תלמידיו לשירות איכותי ואידיאליסטי בצה"ל, למרות ההשפלה.
כדאי לשים לב למסר הרעיוני, ההלכתי, הציוני דתי והלאומי היוצא מבית המדרש של הר ברכה.
הרב מלמד מחנך את תלמידיו לרכישת מקצוע ולהשתלבות במעגל העבודה כאידיאל. הוא מחנך לקבלת מורכבויות, הוא לא מפחד להקשיב וללמוד מחוגים שאינם בית המדרש הטבעי שלו, והוא מקושר למרכז הרב וגם לצהר. זה לא מעט בימים טרופים אלו.
מה שאמרתי על בוגי בהקשר של מיקומו במפה הפוליטית - אידיאולוגית, נכון גם על הרב מלמד. מי שחושב בעקבות שורות אלו שהרב מלמד יחליף את
הרב עמיטל בראשות מימד, הוא טועה ויוצר אשליה. בימים אלו אנחנו לא זקוקים לאשליות ולטשטושים. אנחנו זקוקים מאוד לגשרים. הגשר הזה עדיין בשלבים די ראשוניים של בנייתו, אבל כדאי לשים אליו לב.
לא אתפלא אם הרב מלמד יהיה מועמד מוסכם של הציונות הדתית בעוד כעשור למשרת הרב הראשי, לאחר שכל הרבנים הדון קישוטים של הציונות הדתית יבינו, שמהלכים מנצחים ביחד, ואם הולכים לבד, במקרה הטוב משיגים מחאה ותסכול.
קצת תקווה לא תזיק בימים אלו.
בהזדמנות זו, יישר כח לכל אלו שמסוגלים להרים את הראש מעבר לארבע אמות המצומצמות שלהם, ולהסתכל על הטווח הרחוק יותר. כך בונים גשרים!
