|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוק פרי לגיוס החרדים יועבר בקרוב לטיפולה של ועדה בראשות ח"כ איילת שקד. עד שנת 2017, הקשר בינו לבין גיוס לצה"ל מוגבל, ויהיה תלוי בעיקר במעשיו של הדור החרדי הצעיר. אבל כבר מרגע שיתקבל הוא יזרים לשוק העבודה החוקי רבבות עובדים חרדים
|
|
שקד. בראש הוועדה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חוק הגיוס, 'חוק פרי', יאושר בקריאה ראשונה ב-22 בחודש, ולמחרת יועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת בת שמונה חברים בראשות יו"ר סיעת הבית היהודי, איילת שקד. הקמת ועדה מיוחדת להכנת הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית היא אירוע חריג. לרוב מטפלת בכך ועדה (או שתיים) מוועדות הכנסת הנוגעת בדבר. זו תהיה הוועדה השלישית המטפלת בחלופה לחוק טל. ועדת פלסנר נכנסה כזכור למבוי סתום בקיץ שעבר, אחריה באה ועדת פרי שהוקמה אחרי הבחירות, ועכשיו ועדת שקד. הסיפור התחיל בחודש הראשון שלאחר הבחירות. זו הייתה תקופת ההמתנה של בנט לטלפון מנתניהו. הוא ניצל את הזמן למגעים עם יאיר לפיד, ובכלל זה עבודה משותפת של צוותי המפלגות, גם על מתווה חוק הגיוס. את צוות הבית היהודי ריכזו עו"ד אביעד פרידמן ונתן נתנזון (נוס); את יש עתיד ייצג ראש מטהו של לפיד, יגאל קוברינסקי. שם קבעו הסיעות את החלוקה שאכן יצאה לפועל: יש עתיד בראשות ועדת שרים שתכין את הצעת החוק, הבית היהודי בראשות ועדה מיוחדת בכנסת שתכין אותו לקריאה שנייה ושלישית. וכך היה. בשבוע האחרון הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת. האם מדובר בחוק טל 2, או אכן במהפכה היסטורית? התשובה, כמו ברוב המקרים, באמצע. חוק פרי מחלק את האוכלוסיה החרדית לשלוש קבוצות. הראשונה, גברים בני 22 ומעלה, מקבלת פטור גורף מחובת הגיוס. לראשונה יוכלו אפוא כל הגברים החרדים שהצהירו על 'תורתו אומנותו' לעבוד באופן חוקי. בני הקבוצה השנייה, בגילים 18-22, יקבלו דחיית גיוס עד גיל 24, ואז יחליטו אם פניהם לשירות צבאי או אזרחי או לפטור מלא. הקבוצה השלישית מורכבת מאלה שימלאו להם 18 בשנת 2017 והלאה. גורלם, מבהירה שקד, תלוי בהתנהלותה של הקבוצה השנייה בארבע השנים הקרובות. אם זו תעמוד ביעדי הגיוס שקובעת הצעת החוק, לא תחול חובת הגיוס גם משנת 2017, וה ממשלה תמשיך לקבוע יעדים. לא יעמדו - תחול חובת הגיוס משנת 2017 על כל אזרחי ישראל היהודים, מלבד 1,800 המתמידים בלימוד תורה שיקבלו פטור מדי שנה. יעדי הגיוס יגדלו משנה לשנה. לקראת שנת 2017 יעד הגיוס הוא 5,200 איש, מתוך כ-8,000 בני השנתון במגזר החרדי. על-פי היעד, 3,000 יתגייסו לשירות הצבאי, 2,200 לאזרחי. אם כך יהיה, שאר בני השנתון, 2,800 בחורים, ישוחררו. אך אם היעד הזה לא יושג יגויסו כולם מלבד 1,800. השנה אגב התגייסו 2,200 חרדים, מתוכם 1,300 לשירות צבאי ו-900 לשירות אזרחי. היעד לשנה הקרובה הוא 3,300. יעדי הגיוס נקבעו בהחלטת ממשלה. עקרונית, הממשלה מוסמכת גם לשנות את החלטתה. מה שבלתי הפיך הוא הפריצה של רבבות החרדים החוצה, לשוק העבודה. "כ-20 אלף חרדים ירצו להשתלב בשוק העבודה מידית", מעריכה שקד. "המשימה היא לעזור להם להשלים בגרויות, להקים קורסים להכשרה מקצועית ועוד". על המשימה מופקד שר הכלכלה נפתלי בנט. במשרד הכלכלה מקימים מנהלת תעסוקה לחרדים ולה תקציב של 200 מיליון שקל. |
|
בשורה התחתונה חוק פרי הוא חוק יציאת החרדים לעבודה. ועדת פרי בחרה שלא ללכת עם ראש בקיר, אלא להתמקד בהחלטה מעשית שאפשר להוציא לפועל. לא כל כך שוויון בנטל הצבאי כמו שוויון בנטל המשק. "אין שוויון גם בקרב החילונים והדתיים-הלאומיים", אומרת על כך איילת שקד. "חייל בגולני אינו כמו טבח או חייל בגל"צ. בעלי עושה 65 ימי מילואים בשנה. כששאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא להפגנת הפראיירים הוא אמר לא, אני לא מרגיש פראייר. בשבילי לשרת את המדינה זו זכות".
מה תרצי לשנות בחוק כשההצעה תגיע לוועדה בראשותך?
"יש כמה דברים, אבל קודם כול, ועדת פרי החליטה להאריך את שירות הבנות מ-24 חודשים ל-28. לדעתי זה מיותר. מושך זמן לבנות ומבזבז כסף לאוצר. יש מקצועות ספציפיים שדורשים שירות ממושך יותר – אז במקצועות הללו, הבנות יחתמו קבע לכמה חודשים".
שינוי קואליציוני יכול לגרום לשינויים בחוק?
"אני לא מאמינה שאם נתניהו יכניס את החרדים הוא ישנה מיד את החוק. אם ישנה למשל את יעדי הגיוס יהיה חשוף לביקורת ציבורית. את חוק טל למשל לא שינו".
וחוק טל מת.
"הממשלות שהיו לא יישמו אותו. את החוק הזה ה ממשלה מתכוונת ליישם. צריך לראות במשך כמה שנים אם החוק עובד. לנו, לבית היהודי, היה חשוב לשמר את עולם התורה. 1,800 בכל מחזור זה נראה בהחלט סביר. על בני 18–22 מוטלת אחריות מיוחדת: אם יעמדו ביעדי הגיוס, לא תחול חובת הגיוס בעוד ארבע שנים, וכמות הפטורים תהיה גדולה יותר". החוק החדש יפגע בתלות של החרדים בהנהגתם הפוליטית, שכן לא יהיו תלויים לפרנסתם בראשי הישיבות ובהקצבות לישיבות – וחלקם, אפשר לשער, כבר לא ימצאו צורך להצביע ליהדות התורה. אולם הסוכריה שמקבלת ההנהגה החרדית גדולה יותר. שכן החוק יקבע את מעמדה של הקהילה החרדית כקהילה ריבונית. כמדינה בתוך מדינה. יעדי הגיוס הם קבוצתיים. הקהילה כקהילה, דרך הישיבות החרדיות והארגון שלהן 'איגוד ישיבות א"י', היא שצריכה להעמיד את כמות המתגייסים הנדרשת. תיתן מספיק חיילים – שאר בני הקהילה יקבלו פטור. התפיסה החרדית הקלאסית, הרואה את מדינת ישראל כשלטון זר ואת החרדים כקהילה אוטונומית שנציגיה יושבים בכנסת כמו שישבו בסיים בפולין, תקבל חיים חדשים. לא לחינם העולם החרדי לא נאבק בחוק כדרכו בסוגיות שהסעירוהו בעבר. לא יוצא בהמוניו לרחוב, לא שורף פחי אשפה, רק משלם מס שפתיים. ויש לכך סיבות נוספות. ראשית, העולם החרדי מפוצל. הליטאים מסוכסכים, שס משותקת מבפנים. שנית, בצמרת הפוליטית החרדית מבינים שנתניהו חייב לספק תשובה לבג"ץ. ובעיקר: עד 2017 עוד יכולים לקרות הרבה דברים. הקואליציה עשויה להשתנות, ולא בלתי סביר שתתקיימנה גם בחירות לכנסת. הממשלה תוכל לשנות את יעדי הגיוס, ואפילו את החוק עצמו. יעקב פרי בונה על הרוב החילוני והדתי-לאומי בכנסת, שלא יאפשר לסובב את הגלגל לאחור. זו חשיבה של טירון פוליטי: הרי הרוב שהוא מדבר עליו קיים בכנסת מאז ומתמיד. המציאות הקואליציונית היא הקובעת.
|
|
כס הרב הראשי הספרדי כבר לא נתון בכיסה של שס, כפי שהיה שנים ארוכות. שס איבדה אותו לפני כשבועיים, כשבלמה את חוק עמאר. במשחק נמצאים עכשיו שני מועמדים של הציונות הדתית, הרב שמואל אליהו והרב ד"ר רצון ערוסי. ובכל זאת, בשס על פלגיה מתנהל קרב שיש לו השלכות מרחיקות לכת על המרוץ לתפקיד, שיש בו כרגע שבעה מועמדים. כ-35 אנשי שס יש בגוף הבוחר לרבנות הראשית. הם מחולקים בין אנשי הרב עמאר לבין נאמני משפחת יוסף, בערך חצי חצי. כולם, גם הרב עמאר, מבטיחים להתיישר בבחירות על-פי קביעתו של הרב עובדיה יוסף; אלא שהאחרון טרם החליט, ובינתיים אנשי הרב עמאר מריצים את הרב ציון בוארון. החרדים הליטאים מתנגדים לרב בוארון, אבל הם מתנגדים גם לרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף ורבה של חולון. הרב בוארון טיפל מבחינתם בקשיחות יתר בסרבני גט, ואילו הרב יוסף יודע לדחוק את החרדים האשכנזים בפעילותו להעברת עסקים להשגחת הכשרות של הבד"ץ המשפחתי בית יוסף (ונחקר על כך במשטרה ביום רביעי). מאותה סיבה, משפחת יוסף מעדיפה את אברהם על פני אחיו יצחק, שגם הוא מתמודד לתפקיד – ראש כולל בירושלים, איש תם יושב אוהלים שלא יביא סחורה למשפחה. הרב יצחק יוסף עשוי להיות מועמדו של אריה דרעי; דרעי לא הביע עד כה תמיכה רשמית באחיו, הרב יהודה דרעי, עוד אחד מהמתמודדים על הכס הספרדי. הרב יצחק יוסף נשוי לבתו של הרב שלמה עמאר. על-פי אחת הגרסאות, מתוכננת עסקה: הרב עמאר יתמנה לרבה הראשי של ירושלים, חתנו יהיה הרב הספרדי הראשי, וכך יתפייס הרב עמאר עם אריה דרעי שמנע ממנו קדנציה נוספת. אלא שבסביבתו של הרב עמאר לא מקבלים את המתווה והרב עמאר כאמור מקדם את הרב בוארון. ייתכן שבסופו של דבר איש מבני משפחת יוסף לא יוכל להתמודד. בשס יש אומרים שלא רק הליטאים עשויים להתנגד, אלא גם היועץ המשפטי ל ממשלה. במצב כזה יוכל אריה דרעי לתמוך באחיו; כל עוד יש מועמד ממשפחת יוסף, דרעי לא יוכל להמרות את פי הרב עובדיה. בהנהלת הקואליציה מתייחסים לשס כאל שתי סיעות. שס של אריה דרעי ושס של אלי ישי. איש בשס אינו מדבר בגלוי על העידן שאחרי הרב עובדיה יוסף, אך כולם עוסקים בו. בינתיים נותן אובדן השליטה במפלגה את אותותיו ברבנות הראשית.
|
|
| תאריך:
|
13/07/2013
|
|
|
עודכן:
|
13/07/2013
|
|
סופיה רון-מוריה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
את אלוהים לא תרמו
|
14/07/13 06:48
|
|
|
|
2
|
|
חוק טל 2
|
14/07/13 07:24
|
|
|
|
|
|
והשלישה הזו גם
|
15/07/13 08:08
|
|
|
|
3
|
|
לחקור את השלישיה
|
15/07/13 06:56
|
|
|
|
4
|
|
ביחסי ציבור לעצמם
|
17/07/13 07:38
|
|
"לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" - אמר ר' אליעזר, כאשר ביקש להדגים כיצד טמא נדבק לטמא. הנה כמה דוגמאות המוכיחות שכוחה של אמירה זו יפה גם בימינו, 2,000 שנה מאוחר יותר
|
|
|
|
|
בשכונת מאה שערים בירושלים הותקף (יום ג', 9.7.13) באבנים ובמכות חייל חרדי בידי עשרות תושבים. הוא נמלט בלי פגע לתוך בניין שם מצא מחסה וכוחות משטרה אליה הצליח להתקשר חילצו אותו.
|
|
|
|
|
האלימות משתלטת על חיינו. זה מתחיל מלמעלה: בראשי ערים ששמים פס על החוק ובמשטרה שעוצרת חשודים ללא צורך. משם זה מחלחל לחוליגנים של בית"ר ירושלים ומגיע לחלקים משמעותיים בציבורים שלמים - ערבים, בדואים וחרדים. האשמה האמיתית היא המדינה, המפחדת מן המתפרעים במקום לטפל בהם במלוא חומרת הדין
|
|
|
|
|
אין מניעה חוקתית לאשר את המתווה המוצע לשוויון בנטל ולגיוס חרדים. כך קובעת (יום ג', 2.7.13) המשנה ליועץ המשפטי ל ממשלה, דינה זילבר, על דעתו של היועץ יהודה וינשטיין. זילבר אומרת שיש קשיים משפטיים בהסדר, אך ניתן לאשרו בכפוף למספר שינויים.
|
|
|
|
|
אני מתבייש על כך שציבור גדול של שומרי מצוות מתייחס בזלזול תהומי לציבור אחר של שומרי מצוות, רק משום שהאחרונים אינם חושבים כמותו. אני גאה להיות חלק מהציבור השני, שממשיך בדרכו למרות הבוז והשנאה.
|
|
|
|
|
