ההסכמה בדבר חידוש המו"מ בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקני
ג'ון קרי, מעוררת מטבע הדברים, פולמוס בקרב המערכת הפוליטית בישראל, כמו גם במרחב הפלשתיני.
בעוד ההכנות למעמד הפתיחה של השיחות בוושינגטון מצויות בעיצומן וכבר הוכרז על מרטין אינדיק כמי שירכז את המו"מ המעשי בין הצדדים, ראוי לתת את הדעת להתבטאות משמעותית של אחד מבכירי צבא ארה"ב, שיצא לגמלאות זה מקרוב , הגנרל ג'יימס מאטיס, מי שעמד בשנים האחרונות בראש פיקוד המרכז האמריקני ( CENTCOM), בהתייחס לסוגיה זו.
הדברים שנאמרו בימים אלה (אמצע יולי 2013) בכינוס המוערך לענייני ביטחון, במכון "אספן" בקולורדו הנערך בחסות ה-CNN, הם נוקבים והושמעו בנימה של מעין "איום".
על-פי מאטיס, ..."אם ניסיונותיו של מזכיר המדינה ג'ון קרי לגבש הסכם בין ישראל לבין הרש"פ ייכשלו, הרי שישראל תוצג כ-מדינת אפרטהייד"! הגנרל מאטיס הוסיף כי מפעל ההתנחלויות של ישראל הוא הוא המקור למשבר הדיפלומטי אותו חווה ישראל. בבואו לנמק תובנה זו ציין כדוגמה מצב שבו ישראל מיישבת 500
מתנחלים יהודיים במזרח ירושלים במרחב שבו חיים 10,000 ערבים, וכאשר עולה הצורך לשרטט את הגבול באופן שיכיל אותם בתחומי ישראל יווצר מצב בלתי ברור, שכן מצד אחד ישראל תאבד את זהותה היהודית ומצד שני, תימנע מהתושבים הערביים זכות בחירה, לדבריו זהו אפרטהייד לכל דבר ועניין . מאטיס הוסיף, ברומזו לדרום אפריקה, כי שם הדבר "לא עבד"!
עוד הדגיש מאטיס כי כפועל יוצא של העקשנות הישראלית ונוכח היחסים המיוחדים של ארה"ב עם ישראל, הוא אישית כמפקד פיקוד המרכז האמריקני ויחידות הצבא שעליהן פיקד "נאלצו לשלם מחיר צבאי וביטחוני מדי יום".
לדבריו, מאחר שהאמריקנים הצטיירו ככאלה הנוקטים במדיניות מוטה לטובת ישראל, גם גורמים ערביים מתונים אשר ביקשו לשתף פעולה עם ארה"ב לא יכלו לעשות זאת בפומבי בשל כך. יצויין כי הערות כבדות משקל אלו הן בבחינת הד חוזר, הגם שחריף יותר בעליל , להאשמה בוטה שהשמיע הגנרל האמריקני בדימוס, דוויד פטראוס , בעדות בפני ועדת השירותים המזויינים של הסנאט בוושינגטון, ב-2010 , לפיה "התמשכות מעשי האיבה בין ישראל לבין כמה משכנותיה הסבה נזקים לאינטרסים של ארה"ב במזה"ת".
בהתייחסו לסוגיית הגרעין באירן, ציין מאטיס כי לפי הערכתו פעולה צבאית בין אם תהייה אמריקנית או ישראלית לא תשיג את המטרה המייוחלת, למעט עיכוב בלתי משמעותי של תוכנית הגרעין במדידינה זו. לכן ממליץ מאטיס להעניק הזדמנות נוספת לערוץ הדיפלומטי, בעיקר בהינתן בחירתו של הנשיא החדש רוחאני, המסווג כמתון יותר מתון יותר מקודמו.
התבטאויותיו של הגנרל בדימוס מאטיס, הגם שהן "בלתי מכופתרות" בעליל, אינו עניין של מה בכך. חיוני איפוא, שתינתן הדעת לעובדה שבשדרות בכירות במערכת הביטחון האמריקנית רווחים הילכי רוח עויינים לישראל, בהקשרים מהותיים ובעלי פוטנציאל היזק לאינטרסים האסטרטגיים שלנו . העובדה שהביקורת שהוטחה בשעתו ( 2010 ) כלפי התבטאותו האנטי ישראלית החריפה של הגנרל פטראוס לא חלחלה די הצורך לצמרת הצבאית האמריקנית, היא מציאות מדאיגה.
דומה כי גם הפעם בחר הקצין האמריקני הבכיר "בדרך הקלה" לתרץ כשלים מבצעיים שהיו נחלתה של ארה"ב במערכה באפגניסטאן ובעירק, באופן שתלה את קולר האשמה, בין היתר בזיקה לקיפאון בזירה הישראלית-פלשתינית וליחסים המיוחדים בין ארה"ב ישראל.
אין לשלול את ההיתכנות כי התבטאויותיו "הבלתי נוחות" לישראל של הגנרל מאטיס, בלשון המעטה, היו מתואמות עם גורמים בממשל האמריקני, בעיתוי הנוכחי בפרט. הניסיון לתלות בישראל את חוליי המזרח התיכון , כאשר נהיר כי חלק בלתי מבוטל מתהליך האיסלאמיזציה שחווה העולם הערבי בעצם ימים אלה, הוא תולדה של טעויות קריטיות של המדיניות שהתווה הנשיא
ברק אובמה, נראה ונשמע פתטי למדי, במקרה הטוב, ומרושע במקרה הגרוע.
