דטרויט כסמל עולמי

דטרויט נוסדה בשנת 1701 על-ידי חוקר ומגלה ארצות צרפתי בשם קאדילק, שקרא לעיר על תושביה הצרפתים בשם Ville d'Etroit - שפירושו עיר המצר. עם השנים התחלף השם הצרפתי לדטרויט. העיר גדלה ושימשה במחצית הראשונה של המאה ה-19 בירת מישיגן.

פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר

אוהבי ההיסטוריה של תעשיית הרכב, תעשיה שהתחילה בארה"ב בתחילת המאה ה-20, יודעים כי חברות הענק ההיסטוריות, שהפכו את אמריקה למה שהייתה במאה ה-20, נוסדו בדטרויט. חברות אגדיות כמו קרייזלר, פורד, ג'נרל מוטורס על שלל החברות המאוגדות שלה (בין השאר מותג קאדילק הנערץ) יוסדו בדטרויט, שהפכה לעיר תעשייתית יחידה מסוגה בעולם, מרכזת את מפעלי פסי ייצור המכוניות וייצור החלקים שלהן. אלפי פועלים הועסקו במפעלי החברות הנ"ל במהלך המאה ה-20.

הנרי פורד, יליד מישיגן, הקים את התעשיה הראשונה של מכוניות בייצור של סרט נע - זאת בניגוד למכוניות הראשונות בעולם, שיוצרו בעבודת יד והיו יקרות במיוחד. מכוניות מודל טי האגדיות - מעין קופסה שחורה ואלגנטית נוחה ובעלת מנוע מצוין - נסעו במאות אלפים בכבישים החדשים של אמריקה. מחיר מכונית הגיע לסך של 300 דולר ליחידה, מה שאיפשר לכל בעל ממון, כמו לכל פועל, לקנות את מודל טי של פורד.

הנרי פורד, מהנדס תאורה במקצועו, ממציא פטנטים לרכב, איש חזון, הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר באמריקה, עשיר בעל דעה ומפורסם בכל העולם. מודל טי הראשונה עזבה את המפעל בדטרויט בתאריך 27 בספטמבר 1908 (במחיר 900 דולר לפני שירד המחיר במרוצת השנים ל-300 דולר) והמכונית האחרונה יוצרה במפעל בשנת 1927.

תרבות ומוזיקה

דטרויט התפתחה כעיר תרבות בעלת סגנון מוזיקה שחורה שנולד בעיר. התושבים בעלי הממון יכלו לממן הקמת מוזיאון לאמנות עם מיטב העבודות של ציירים גדולים כמו ואן גוך, מונה ופיקאסו. האוסף נחשב לאחד הטובים באמריקה. מספר התושבים בדטרויט הגיע למיליון ארבע-מאות תושב, כאשר היחס בין לבנים לשחורים היה שמונים אחוז לבנים מול שלושים אחוז שחורים. כיום מספרם של התושבים ירד ל-700 אלף, רובם שחורים.

מחצית התושבים בעיר הגדולה עזבו את העיר כדי לחפש עבודה וחיים במקום אחר. התושבים שנשארו הם במצב כלכלי כה ירוד, בשל מחסור במקומות עבודה ועם ים של מובטלים - שאינם משלמים מיסים עירוניים, ומכאן, בין השאר, החובות של העירייה המבקשת להכריז על פשיטת רגל. העיר התרבותית והפעילה הפכה ריקה, עם עזובת הבניינים כפי שתואר בראשית כתבה זו. דנים אפילו במכירת אוסף המוזיאון שיצירותיו האמנותיות מוערכות בכמיליארד דולר, בתקווה שלא יגיע המצב לשפל הזה.

תעשיית המכוניות ידעה משברים לא פעם, בעיקר בשנות ה-90, כאשר תעשיית המכוניות היפנית כבשה את העולם והפכה את הייצור האמריקני בתחום ל"דירוג ב'". בתריסר השנים האחרונות, בעוד התעשיה האמריקנית בתחום נאבקת על מקומה בעולם, התפזרו מפעלי החברות הגדולות ( כמו פורד לדוגמה) על פני כדור הארץ לסין, להודו, לטורקיה, לרומניה, לברזיל ולעוד אינסוף ארצות. העולם הגלובאלי מפזר את מפעליו בכל מקום בו אפשר להוזיל את הייצור. בדטרויט הסתיימו ימי התעשיה הענקית המרוכזת במדינה אחת או בעיר אחת.

סיפור דטרויט הוא אחד הסיפורים העצובים המתרחשים היום בעולמנו הגלובאלי, עולם המצוי במשבר כלכלי גדוש מובטלים, עם פערים גדולים בין עשירים לעניים. דטרויט היא סמל חי ומהבהב לעובדה כי לא לעולם חוסן. לא בדטרויט ולא במקום אחר. האיזון העדין המשמר את החיים בערים, בעיירות ובכפרים על פני הגלובוס מותנה במצב כלכלי, במזג אוויר, במשטרים, בהחלטות פוליטיות וכלכליות, ובעוד מכלול של תהליכים שככל הנראה אין לאדם שליטה עליהם. ואם יש לו שליטה, הרי שהיא לטווח זמן לא ידוע, בוודאי שלא לנצח.