|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"זה לא תקציב שמעודד צמיחה, אבל הוא לא קטסטרופלי". לפיד בכנסת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
האיש השמן ממשיך להשמין
|
|
ממשלת ישראל מוציאה מדי שנה מיליארדים לתשלום ריבית על חובות העבר אבל ממשיכה להגדיל את התקציב. לכאורה רוב התמ"ג הולך להוצאה הציבורית, אבל מאחורי הנתונים יש עננה גדולה של כסף שחור
|
|
|
מואב. ממשלת חיים קלים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
|
| גיוס חרדים הוא לא עניין ישים. שירות רשמי כזה יעלה למדינה הרבה כסף ויהיה צינור נוסף להעברת כספים מקופת המדינה לחרדים. הפתרון הוא ביטול הקצבאות. ליצור מצב שאנשים לא יוכלו לחיות על חשבון הציבור בלי לעבוד" | |
|
|
|
|
תקציב המדינה לשנים 2014-2013 עומד על 388 מיליארד ו-405 מיליארד בהתאמה ומבטא המשך זינוק מדאיג בגודלו. מפרוץ המשבר הכלכלי החמור בעולם ב-2008 גם קצב הצמיחה בארץ הואט, אך התקציב המשיך לזנק בלי שום קשר אליה. כך למשל תקציב 2011 זינק ב-8.4% ותקציב 2012 זינק ב-5%. תקציב 2013 שאושר בשבוע שעבר זינק ביותר מ-6.5% ובפועל הוא מבטא עליה גדולה הרבה יותר בשל גירעון של 4.65% שאושר ולא מן הנמנע שבפועל הוא יהיה גבוה עוד יותר. בסביבה של צמיחה המסתכמת בשנים אלה בממוצע של שלושה אחוזים. המשמעות היא שהכסף עובר ממשקי הבית והחברות לקופה הציבורית. פרופ' עומר מואב, כלכלן מאקרו מוערך ששימש כיועצו הכלכלי של שר האוצר הקודם יובל שטייניץ, מסכם את המגמה בדימוי שטבע ראש ה ממשלה: "האיש השמן ממשיך להשמין". לדברי פרופ' מואב הממשלה הזו, כמו הקודמת, עושה לעצמה חיים קלים. "במקום להתמודד עם דרישות העובדים ועם הדרישות שעלו במחאה החברתית באופן ענייני, סותמים להם את הפה בעוד התחייבויות של הממשלה. תוספות שכר למגזרים ציבוריים רחבים, טיפולי שיניים חינם, חינוך חינם מגיל 3, תשתיות תחבורה... כל אלה הן התחייבויות שכלל לא בטוח שהממשלה יכולה לעמוד בהן", אומר מואב. "אם מוסיפים לכך את העובדה שתחזיות גביית המיסים לא מימשו את עצמן נבין שצריך היה לצמצם את התקציב ולא להגדיל אותו. "הפתרון הקל שמצאה הממשלה הוא להטיל גזרות ולהעלות מיסים. המיסים פוגעים בעובדים ולא בחזקים שבהם. העובדים המאוגדים בוועדים החזקים לא נפגעו. בנוסף הוטלו מיסים על כלי רכב, המע"מ עלה והוטלו מיסים על סיגריות ואלכוהול. אני לא נגד מיסוי גבוה על עישון, בעיקר כי זה מסייע להקטין את התופעה, אבל להעלות מיסים על טבק כדי לממן גירעון זו רשעות. ברור שהמעשנים הם לא החזקים בחברה", אומר מואב. מואב מסביר שאם כבר מחליטים להגדיל את התקציב, דבר רע לכשעצמו כשהצמיחה מואטת, ההחלטה להעלות מיסים מתבקשת, אך לדעתו טוב היה אם המיסים היו ממומנים מביטול פטורים שונים ולא מהעלאת מיסים על עבודה ומסי מע"מ. "היה עדיף בנסיבות אלה לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הפטור על מע"מ על תיירות והפטור ממע"מ באילת. היה פוגע פחות אם היו מבטלים את ההטבות על קרנות ההשתלמות ונמנעים מהעלאה גורפת במיסים ובמע"מ", אומר מואב.
אתה רואה התייחסות בתקציב להבטחות ליצירת שוויון בנטל?
"ממש לא. בכלל ההתייחסות של שר האוצר יאיר לפיד ליצירת שוויון שגויה מיסודה. הוא תולה את העניין בגיוס כללי. גיוס חרדים הוא לא עניין ישים. בסופו של דבר יגיעו לשירות אזרחי שרבים מהם עושים בלאו הכי. שירות רשמי כזה יעלה למדינה הרבה כסף ויהיה צינור נוסף להעברת כספים מקופת המדינה לחרדים. הפתרון הוא ביטול הקצבאות. ליצור מצב שאנשים לא יוכלו לחיות על חשבון הציבור בלי לעבוד". שלמה מעוז, פרשן כלכלי ששימש בין היתר כיועצו הכלכלי של שר האוצר יצחק מודעי, סבור כי "התקציב הזה כולל עיוותים בנטל המס, חסרים בו מנועי צמיחה והוא כולל גזירות לא הוגנות, אך הוא לא תקציב קטסטרופלי". גם מעוז סבור שהעלאת המע"מ בפעם השנייה השנה הוא מהלך לא נכון חברתית. לדבריו ההעלאה של המיסים על סיגריות ואלכוהול לא הוגנת וסך המהלכים בתקציב מובילים לצמצום הצמיחה.
ממה ייפגעו משקי הבית?
"אני צופה שברבעון האחרון השנה וברבעון הראשון של 2014 נהיה עדים לגידול באבטלה ולקיפאון בשכר. במקביל, רמת המחירים עולה. הייצוא בכלל ייפגע. שער החליפין גבוה ואין כרגע מדיניות של נגיד שממתן את המגמה הזו וכך אנחנו הופכים לפחות תחרותיים בעולם".
ומה אתה צופה שיקרה למחירי הנדל"ן?
"התחום הזה סובל מעודף ביורוקרטיה. אני מציע להעביר בחוק הגבלה על משך הזמן שלוקח לוועדות לאשר תוכניות בניין ערים (תב"ע). אם ועדה לא מאשרת תב"ע בתוך 3 חודשים צריך לקבל אישור אוטומטי. צריך לפזר ועדות לא יעילות. במקביל צריך לשחרר יותר קרקעות לבנייה. במצב הנוכחי מחירי השכירות ימשיכו לעלות".
עד כמה שיעור ההשתתפות בעבודה פוגע בכלכלה?
"פוגע מאוד. צריך לגייס את החרדים. רק כך הם ישתלבו בשוק העבודה". |
|
|
מעוז. צופה הרעה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
|
| "אני צופה שברבעון האחרון השנה וברבעון הראשון של 2014 נהיה עדים לגידול באבטלה ולקיפאון בשכר. במקביל, רמת המחירים עולה" | |
|
|
|
אחד ממדדי החופש הכלכלי הוא שיעור ההוצאה הציבורית מתוך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). מדיניות קומוניסטית היא מדיניות ששואפת לכך שמלוא התוצר יוצא כהוצאה ציבורית, לעומת מדיניות שוק השואפת לכך שמלוא התוצר יוצא על-ידי משקי הבית. בתקופות שיא השגשוג של מדיניות חופשיות שיעור ההוצאה הציבורית מהתמ"ג היה סביב עשרה אחוזים. תקציב המדינה כעת, שהוא רק חלק מההוצאה הציבורית, מהווה כ-40 אחוז מהתמ"ג. אם נוסיף לכך את תקציב השלטון המקומי, התשלומים לביטוח הלאומי ולביטוחי הבריאות, אגרת רשות השידור, שגם היא למעשה מס לכל דבר – כמו דמי הביטוח הלאומי, הרי שההוצאה הציבורית בישראל מהווה את רוב התמ"ג. המשמעות היא שמידת החופש בישראל הולכת ומצטמצמת. אם הנתונים האלה היו נתוני אמת הם היו גרועים מאוד ומבטאים התרחקות מדאיגה מדמוקרטיה. אלא שהנתונים האלה חלקיים והם אינם מבטאים נכוחה את המצב. נתוני האמת כוללים את הכלכלה השחורה, הלא מדווחת. לפי ההערכות המקובלות כיום, גם על הבנק העולמי, נתח הכלכלה השחורה הוא כ-20 אחוזים מהפעילות במשק. המשמעות היא שנתוני העוני, למשל, מעוותים. כך גם הנתונים על שיעור ההוצאה הציבורית, שלמעשה הוא קטן יותר מכיוון שהתוצר גדול יחסית לזה המוכר לנו מהמספרים הרשמיים. ולמרות זאת, ה ממשלה נמנעת מלהחיל את חובת הדיווח הכללי, הקיימת במדינות רבות. למעשה, חובה כזו קיימת גם בחוק שלנו, אך בהוראת שנה, מדי שנה, משרד האוצר חותם על צו המאריך את הפטור מחובה זו. כך שכירים רבים לא צריכים להסביר סכומי כסף שמוזרמים לחשבונותיהם, כי לא חלה עליהם חובת דיווח מעבר להכנסתם הרשמית. עניין כלכלי-חברתי מדאיג לא פחות הוא התפלגות גביית המסים הישירים. כיום, 20% מהאוכלוסיה מממנים כ-85% מסך המסים הישירים. שני העשירונים הגבוהים הללו, הם אלה שאנחנו מכנים 'מעמד הביניים', אף שהם אמורים להיות 'השכבות החזקות'. מכיוון שציבור משלמי המסים מצומצם, האפשרות להעלות מסים ישירים היא מוגבלת מאוד. לכן אין זה פלא שהמסים העקיפים עולים בהתמדה בעשור האחרון וזוכים לקיתונות של רותחין. המסים העקיפים, כמו המע"מ ומסי הקנייה, נתפסים כאנטי חברתיים מכיוון שהם לא פרוגרסיביים באופיים ומושתים על כולם במידה שווה. אלא שאין לממשלה אלטרנטיבה לסגירת הגירעונות בתקציב מלבד גביית מסים אלו. יצוין שבפועל אותם שני עשירונים עליונים מממנים גם כ-60% מהמסים העקיפים, מכיוון שהם צורכים הרבה יותר, אך בוודאי שרמת החיים של מי שמשלם מס אמת בעשירונים 1 עד 8 נפגעת.
|
|
הביקורת של פרופ' עומר מואב ו שלמה מעוז היא לא ביקורת חריגה בקרב כלכלנים, אנליסטים ופעילים בשוק. מבחינתם תקציב המדינה גדול מדי. האנלוגיה המתבקשת היא למשק בית שהכנסותיו קבועות והוא מחליט מדי שנה להעלות את הוצאותיו. מדי שנה הוא מגדיל את הגירעון על-ידי גיוסי הלוואות שונות ומתחייב לקצץ את הוצאותיו בשנה הבאה ואולי גם להגדיל את הכנסותיו. גרוע מכך – חלק גדול מהוצאותיו הגדלות מוקצות לצריכה שוטפת ולא להוצאות שעשויות להגדיל את הכנסותיו בעתיד (מחוללי צמיחה). אם תשאלו את ההורים באותו משק בית מדוע הם נוהגים כך, הם ישיבו שהם לא רוצים לפגוע באף אחד מהילדים. אלא שכל יועץ שיבדוק את מצבם יסביר להם שהם מגדילים את החוב שלהם ומרעים את מצבם העתידי, גם של הילדים. כבר כיום תשלומי חובות העבר והריבית של מדינת ישראל מהווים יותר מ-35% מהתקציב. 4% נוספים מוקצים להתחייבות פנסיונית. אם נוסיף לכך התחייבויות חוזיות של ה ממשלה להעסקת עובדים, לפנסיה, שכר והטבות נגיע לכך שחלק הארי של ההוצאה הציבורית לא נתון להחלטת הנבחרים. זוהי כנראה הסיבה שבנימין נתניהו הציע את תיק האוצר לח"כ שלי יחימוביץ' – ברור לו שלה אין פטנט אחר. גם אם היא תיקח על עצמה את התפקיד היא תגלה שישראל, כמו כל המדינות האחרות, לא יכולה לפרוץ את התקציב – היא שבויה בידי הנושים. פריצת מסגרת התקציב תביא לעונש מידי בדמות הורדת דירוג האשראי שמובילה אוטומטית לייקורו. כשמדובר בחוב של כ-650 מיליארד שקל כל ייקור באחוז מתבטא בהוצאה מידית של 6.5 מיליארד שקל. מדינות רבות בעולם חוות ייקור של אחוזים ניכרים של תיק החוב שלהם, במקרה שלנו זה עלול להיות הרה אסון לכלכלה.
|
|
| תאריך:
|
05/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
05/08/2013
|
|
ערן בר-טל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חובבן
|
6/08/13 21:03
|
|
מליאת הכנסת אישרה בשעה 03:07, בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקציב. 58 חברי-כנסת תמכו בו ו-43 התנגדו. היקף התקציב השנה - כ-395 מיליארד שקלים, ובשנה הבאה - כ-405 מיליארד. ההצבעות על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים נמשכו כמעט ברציפות כ-15 שעות. רבים מחברי הכנסת מיהרו לעזוב את אולם המליאה בטרם הוכרזו תוצאות ההצבעה ובאופוזיציה האשימו כי הקואליציה מתביישת בתקציב שהעבירה.
|
|
|
|
|
במסגרת "מרתון" ההצבעות על חוק ההסדרים, אישרה (יום ב', 29.7.13) מליאת הכנסת את ביטולו של "חוק נהרי" - הכינוי שניתן לתיקון מספר 7 לחוק חינוך ממלכתי שחייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות מוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומן, שהם בעיקר מוסדות חרדיים.
|
|
|
|
|
האופוזיציה בכנסת יוצאת (יום ב', 29.7.13) לקרב חסר תקדים במה שהיא מכנה "תקציב הגזירות של נתניהו ולפיד" ובדרישה לשינוי שיטת הממשל וחוקי היסוד של ח"כ אביגדור ליברמן, שיובאו כולם להצבעה במהלך הימים הקרובים.
|
|
|
|
|
"התקציב שלא הוצג כאן הוא התקציב האופטימי שהוצג על-ידי האופוזיציה. תקציב שכולו לתת, ולתת ולתת. לתת למרכז, ולפריפריה, לילדים, לזקנים, להוריד את מס ההכנסה ב-2%, לבטל את המע"מ באופן מוחלט, לתת מכונית לכל פועל, מטוס לכל משפחה. כל תלמיד יקבל בית ספר משלו. עכשיו כשסיימנו לדון בעולם הפנטזיות נחזור לעולם האמיתי, בו יש בעיות אמיתיות ותקציבים אמיתיים שיש להגיש לכנסת אמיתית" - בביקורת בלתי מרומזת בעליל זו פתח (יום ב', 29.7.13) שר האוצר יאיר לפיד את נאומו בכנסת, לקראת ההצבעות בהמשך היום בקריאה הראשונה והשנייה על חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014 ועל סעיפי חוק ההסדרים.
|
|
|
|
|
השר וראש הממשלה ג'ים האקר, המנכ"ל ומזכיר הממשלה סר האמפרי אפלבי, ראש הלשכה ברנרד וולי - כולם רלוונטיים כיום כפי שהיו לפני שלושה עשורים, לא רק בבריטניה אלא גם בישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"  מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
