היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שגילה לאורך מחצית תקופת כהונתו התנהלות רפויה ורופסת, סייר השבוע בדרום תל אביב, צפה מקרוב בתופעה של התפוצצות האוכלוסיה של הפליטים באזור וקבע שמספרם רב מדי ונגרם סבל לאזרחים הישראלים. המשמעות המעשית היא שיש מקום להציב את הנושא הרגיש במקום גבוה בסדרי העדיפויות. וינשטיין חכם על חלשים.

ערב הסיור פורסמה החלטתו של היועץ המשפטי להעביר באיחור רב לחקירת המשטרה חשד להיבטים פליליים בפרשת הרפז. וינשטיין עשה את המלאכה כמי שכפאו שד, וזאת רק אחרי שחוקרי מצ"ח שחקרו את הפרשה הבהירו לו שהתגלו ממצאים חמורים ביותר ואי-אפשר להתעלם מהם. החקירה של מצ"ח קילקלה לוינשטיין את התסריט.

כאשר העביר היועץ את הבדיקה למצ"ח, תחם אותה מראש לכיוון המשמעתי לגבי הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף (במיל.) גבי אשכנזי ומנהל לשכתו, אלוף משנה (במיל.) ארז וינר, וציפה לקבל חיזוק לעמדתו. אהוד ברק היה בכלל מחוץ לתמונה מאחר שבעת ביצוע העבירות בפרשה הוא היה אזרח ואין למצ"ח זכות חוקית לחקור אותו. הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, סבר אחרת, הרחיב את הבדיקה של מצ"ח ועל יסוד הממצאים דרש חקירה משטרתית.

תנועת אומ"ץ זיהתה מזמן את חומרת המעשים שנחשפו בבדיקה יסודית שערך משרד מבקר המדינה ופנתה בעבר כמה פעמים בבקשה שיורה על חקירת משטרה, אך נענתה בהתחמקות. הסתמכנו על מידע וחומרים שהועברו אלינו ממקורות שונים, שהצביעו על כך שאנחנו צועדים על גשר בטוח.

לא יכולנו להתעלם גם מדבריו של מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שגילה לנו כי וינשטיין התחייב בפניו שיגיש תוך פרק זמן קצר כתב אישום נגד גיבור הפרשה בועז הרפז אך לא עמד בדיבורו. בעקבות זאת הגשנו עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, בתקווה שהוא יורה על חקירה משטרתית מקיפה, אלא שהעתירה נדחתה על הסף והוטלו עלינו הוצאות בבחינת "ישלמו וייראו".

בעקבות ההתפתחות האחרונה פנתה השבוע אומ"ץ אל פרקליט המדינה משה לדור:

• "בשנים האחרונות עסקה תנועת אומ"ץ בפרשת הרפז על כל היבטיה.
  
  במסגרת זו פנינו בעבר אל היועץ המשפטי עו"ד יהודה וינשטיין בבקשה להורות על חקירת משטרה מקיפה, אך נענינו בתשובה שאינה לגופו של עניין. גם פניות נוספות של אומ"ץ בנושא זה לא קיבלו מענה ראוי.
  
  בעקבות זאת הגישה תנועת אומ"ץ באמצעות עו"ד אבינועם מגן בתאריך 11.6.2012 (4567/2012) עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי, משטרת ישראל והמעורבים בפרשה, ודרשה לקבל תשובה לשאלה מדוע לא נפתחה חקירת משטרה שהתבקשה מאליה.
  
  למרבה הצער העתירה נדחתה ונפסקו נגדנו הוצאות בסך 18,000 שקל.
  
  בימים האחרונים היועץ המשפטי לממשלה הורה על חקירת משטרה.
  
  נוכח העובדה שבסופו של דבר קיבל היועץ המשפטי לממשלה את בקשת אומ"ץ כפי שהוצגה בעתירה לבג"ץ, אנו פונים אליך בבקשה שהפרקליטות תבחן אפשרות להחזיר לתנועת אומ"ץ את ההוצאות שנפסקו לה.
  
  בהזדמנות זו ברצוננו להפנות את תשומת לבך לכך שלפני כשנתיים התחייב היועץ המשפטי לממשלה בפני מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, להגיש תוך זמן קצר כתב אישום נגד בועז הרפז שהודה בזיוף מסמך שקשור היה במינוי הרמטכ"ל החדש.
  
  עד כה לא מולאה התחייבות זו והפרקליטות טרם הגישה כתב אישום".

עדיין תלויה ועומדת עתירה נוספת של אומ"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, בשל סירובו להיענות לבקשה נוספת שלנו, להורות למשטרה לחקור גם את שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, אחרי שוינשטיין סירב להיענות לבקשתנו. אני רק מקווה שהעתירה לא תידחה ולא ניאלץ לשלם הוצאות נוספות.

בעקבות שני המינויים האומללים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד לתפקיד נגיד בנק ישראל, צץ השבוע שמו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, לתפקיד זה. בניגוד לשני המועמדים הקודמים, פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' ליאו ליידרמן, שהסירו את מועמדותם בגלל "שלדים", פרופ' נאמן אינו כלכלן במקצועו, אבל יש לו נגישות רבה לנושאים כלכליים ובעבר אף כיהן כמנכ"ל משרד האוצר.

אומ"ץ הזדרזה לפנות השבוע אל נתניהו ולפיד, ולהבהיר להם כי אם תועלה מועמדותו של פרופ' נאמן היא תביע את התנגדותה הנמרצת, לאור העובדה שברשות המיסים מצוי תיק חקירה פתוח נגד פרופ' נאמן, בחשד שהעלים הכנסות בתקופה שבה הוא שימש כפרקליט פרטי מוערך בתחום המיסוי ועתיר ממון.

הפרשה החלה כאשר בשעתו הגיע מידע מחשיד לרשות המיסים, שעל-פיו חשוד נאמן בהעלמת הכנסות בסכום לא ידוע. רשות המיסים פנתה כמקובל ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בבקשה שיעניק לה היתר לחקור את שר המשפטים, אבל וינשטיין לא הגיב. לאמיתו של דבר היה צריך היועץ המשפטי לממשלה להבהיר לרשות המיסים, כי הוא מנוע מלטפל בעניינו של נאמן, האיש שמינה אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אבל היועץ החריש.

אומ"ץ לא הניחה לפרשה ופנתה לרשות המיסים בבקשה לחקור את הפרשה ולנהוג בדומה לחקירות של ראש הממשלה ושרים אחרים שנעשו בתקופת כהונתם, אך בקשתנו לא נענתה. נראה שאחת הסיבות לכך הייתה קשורה לחילופי הגברי שחלו בתפקיד מנהל רשות המיסים, שחששה לפעול בלי אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הפרשה נסחבה עד לסיום הקדנציה של הממשלה היוצאת. אנחנו לא שכחנו.

במכתב שנשלח אל היועץ המשפטי לממשלה, נאמר, בין השאר:

• "תנועת אומ"ץ פנתה בשעתו לרשות המיסים בעניין חשד להעלמת מס על-ידי שר המשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן בתקופה שבה כיהן כפרקליט פרטי.
  
  בתגובה לכך נמסר לנו באורח בלתי רשמי שהנושא הועבר לבדיקתך, ככל הידוע, עד כה לא נתת כל הנחיה בנדון, אולי משום שפרופ' יעקב נאמן כיהן כשר המשפטים שהיה באופן פורמאלי ממונה עליך.
  
  עתה, אחרי שפרופ' נאמן פרש מתפקידו כשר המשפטים וחזר להיות פרקליט פרטי, אנו פונים אליך בבקשה להורות על חקירת החשדות נגד השר לשעבר פרופ' נאמן".

עד כה לא טרח להשיב לפנייתנו. אפשר להוסיף את תכונת העצלות לוינשטיין.

הגשת עתירה לבג"ץ נגדו גם בפרשה זו היא אופציה מוחשית.

עד היום אני מתקשה להבין מדוע נסגרו תיקי החקירות נגד עו"ד אורי מסר, קצין המבצעים בעבר של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, שהיה שותף פעיל לחלק ממעשי השחיתות הללו. מסתבר שהציבור אינו מעכל עדיין את הצלחתו המוזרה של מסר להשתחרר מכתב אישום. השבוע נשאלתי על כך פעם נוספת בהרצאה שלי שבה נכחו כמה משפטנים.

לאמיתו של דבר, לא הופתעתי כאשר הפרקליטות בשנים האחרונות פעם אחר פעם המליצה שלא להמליץ על הגשת כתבי אישום פליליים נגד עורך הדין אורי מסר, שותפו לדברי עבירות של אולמרט. לא נפלתי מהכיסא כאשר הפרקליטות אימצה את עמדת המשטרה וחילצה את מסר מפרשות השחיתות שבהן היה מעורב עד צוואר עם אולמרט. לא הזדעזעתי אחרי שבג"ץ דחה עתירה של אומ"ץ שדרשה להעמיד לדין גם את מסר חרף עמדת הפרקליטות שהיטיבה עמו.

לא ברחתי מהארץ אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה בשעתו את הבקשה להכריז על מסר כעד תביעה עוין, בעקבות הסתירה בין העדות שמסר מסר במשטרה נגד אולמרט לבין דבריו בבית המשפט. הסיבה לכך פשוטה: מסר הוא כנראה אדם שעומד מעל החוק וזוכה למעמד שלא זכו לו נשיא, ראש ממשלה, שרים, חברי-כנסת וראשי ערים. העובדות המפורטות להלן זועקות בעד עצמן ומילים נוספות לא מיותרות:

מסר היה בעבר הרחוק שותפו של אולמרט במשרד פרקליטים ירושלמי, שבו כיכבה כבר אז שולה זקן, מזכירתו הנצחית של אולמרט, שהייתה עדיין בשנות העשרה והושחתה יחד עם ה"בוס" שלה, כלפיו פיתחה תלות מוחלטת. אחד ממכריו של מסר אמר לי פעם: "הוא היה סטודנט מצטיין למשפטים וקרוב לוודאי שהיה עושה קריירה אלמלא נפל ברשתו של אולמרט, שהוריד אותו מדרך הישר. בהדרגה הוא התמלא חיל ורעד מפני אולמרט ולא חדל חרף מעידותיו החוזרות ונשנות של שותפו לעסקים".

ואמנם, אין ספק שהאחריות להתדרדרותו המוסרית של מסר מוטלת בראש ובראשונה על אולמרט, בעל האופי ההרסני. אולי הוא אשר לימד את מסר בימי שותפותם את שיטות ההתעשרות הקלה על חשבון הקופה הציבורית, את שלל קיצורי הדרך ואת הקומבינות למיניהן. אולי עקב מסר מקרוב אחר תהליך התעשרותו של אולמרט, שצבר תאוצה רבה בתקופה שבה כיהן במקביל כפרקליט וכחבר-כנסת, והחליט שגם הוא צריך לעשות לביתו.

כך או אחרת, הקשר בין השניים לא פסק גם לאחר שהתקבלה בשעתו ההחלטה הגורפת האוסרת על חברי-כנסת לעסוק בעבודות נוספות, לרבות שירותים משפטיים. ההחלטה חייבה את אולמרט רק באורח פורמאלי והעתיק את מרכז פעילותו לחו"ל לפי הכלל הבדוק, שהרוצה לשקר ירחיק עדותו, מי שרצה להערים על הכנסת נאלץ להעתיק את פעילותו.

במשך כל השנים, גם אחרי שהתמנה כראש עיריית ירושלים ואחר-כך כשר שעמד בראש משרדים שונים, הקפיד אולמרט לשמור על קשריו הסמויים עם מסר, שתמיד היה בסביבה. על-פי החשדות, לקוחותיו של מסר זכו להעדפות בצינורות השלטוניים שהיו מחוברים לאולמרט, עד כדי כך שיודעי דבר הבינו היטב שמי שרוצה לקדם עסקות להסדיר קבלת רישיונות ולקבל סיוע מגופים ציבוריים שעליהם מופקד אולמרט, מוטב שיפנה אל הפרקליט מסר ודרכו תהיה סלולה.

לא בכדי צץ מדי פעם ברקע שמו של מסר בחקירות החוזרות ונשנות של אולמרט במרוצת השנים במשטרה וברשויות אכיפת החוק האחרות. כעיתונאי חוקר נתתי לכך ביטוי תקשורתי מדי פעם, אך לצערי לא הבשיל הדבר לידי פתיחה בחקירה. בשנים האחרונות שבהן נכרך החבל של העבירות סביב צווארו של אולמרט, אי-אפשר היה להתעלם יותר ממסר שהפך גם הוא לחשוד מן המניין.

אומ"ץ עקבה במרוצת שנות פעילותה אחר מערכת הקשרים הבעייתית שקיימת בין נבחר הציבור הבכיר אולמרט לבין הפרקליט מסר, והתריעה על כך לא פעם. בין השאר העברנו למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, בתקופה שבה כיהן כראש אגף החקירות, שורה של עובדות מוצקות חדשות על קשרי השחיתות שבין אולמרט למסר, שלמרבה הצער לא נחקרו.

פרשה זו עדיין לא הסתיימה. אומ"ץ תחשוף בבוא העת פרטים חדשים שאנו מרכזים על מעורבותה של רעייתו של מסר, עו"ד דוידה לחמן מסר, ששימשה בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, באי-העמדתו לדין. מסר היה אמור להיות כתמורה עד מדינה והפך לעד עוין.

חבר נשיאות איגוד הכדורסל איתן רוב, שהיה מועמד לראשות האיגוד, הודיע השבוע על התפטרותו מתפקידיו באיגוד בתום עשרים שנות פעילות. על כגון זה ניתן לומר: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".

מעניין לציין שהתפטרותו של רוב באה יום אחרי שתנועת אומ"ץ הגישה נגדו תלונה לראש אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) החדש, ניצב מני יצחק, בחשד למעורבותו באי-סדרים באיגוד ובאיומים ששיגר לאחד מחברי הנהלת האיגוד: "אנשים כמוהו צריך לחסל באמצעות כדור ממוקד במצח".

איתן רוב, שהיה אחד מ"נעריו" של שר האוצר המנוח יצחק מודעי, התמנה בשעתו על-ידי סילבן שלום לתפקיד מנהל רשות המיסים. בתפקיד זה החל להסתאב כאשר חבר לכמה טיפוסים מפוקפקים. רפי רותם, שחשף את פרשות השחיתות ברשות ושילם על כך מחיר אישי, טען שרוב חשוד בביצוע מעשי שחיתות. רותם הגיש תלונה למשטרה נגד רוב, העביר במקביל ליועץ המשפטי לממשלה חומרים מחשידים נגד רוב על הנחות מפליגות במיסוי על חשבון הקופה הציבורית שהוא העניק לגופים כלכליים ולגורמים שונים.

אחת החברות שנהנו במיוחד מחסדיו של רוב הייתה "דובק", שכמנהלה שימש אחד מחבריו הקרובים, אריה זייף, שכיהן בעבר גם הוא בתפקיד בכיר ביותר ברשות המיסים.

זאת ועוד - רותם טען שרעייתו של רוב, עו"ד רננה רוב, הועסקה באותה עת במשרד הפרקליטים שייצג את חברת הסיגריות. משום מה היה נדמה לאומ"ץ שגורמים שונים בוחשים כדי לטרפד את החקירה ולגמד את חלקו של רוב בפרשת השחיתות ברשות המיסים.

על-רקע זה ניתן להסביר תלונה שהגשנו בשעתו ללשכת עורכי הדין נגד היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד משה מזרחי:

• "מוגשת בזה תלונה נגד עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי לרשות המיסים.
  
  בהיותו היועץ המשפטי של רשות המיסים, ביצע פעולות שתכליתן לשבש את חקירת המשטרה נגד מר איתן רוב, בפרשת רשות המיסים, תוך מסירת מידע באופן שהיה בו לשבש את החקירה.
  
  במעשים שיוחסו לעו"ד משה מזרחי יש משום התנהגות שאינה הולמת עורך דין, ופוגעת בכבוד המקצוע. בגין מעשיו האמורים הציעה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה להעמיד את עו"ד מזרחי לדין משמעתי, לפי חוק שירות המדינה (משמעת)".

למרבה ההפתעה, לשכת עורכי הדין לא הרשיעה את עו"ד מזרחי.

הדיון בעניינו של רוב התנהל בעצלתיים והוא גילה שאננות והפגין ביטחון שהפרשה תסתיים מבלי שהוא יינזק.

בראשית שנת 2012 עלה שמו של רוב כמועמד לתפקיד יו"ר הוועד האולימפי. אומ"ץ הזדרזה לפנות לשרת התרבות והספורט לימור לבנת: "על-פי מידע שהגיע אלינו מועמד ליו"ר הוועד האולימפי הינו איתן רוב שכיהן בעבר כמנהל רשות המיסים כשהתפוצצה פרשת מס הכנסה ואף היה עצור ושוחרר כיוון שלא היו ראיות מספיקות להעמידו לדין. רוב מעורב באופן ישיר בפרשת ההקלות ממיסים להיכל נוקיה, פרשה שחקירתה עדיין לא הסתיימה".

בסופו של דבר, המינוי של רוב טורפד למרות שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום מסיבות שנויות במחלוקת. וינשטיין נהג כך לגבי שורה ארוכה של אישי ציבור ופקידים בכירים בעלי קופות שרצים עמוסות לעייפה.

החוק במדינה מת מזמן מצחוק; אפילו הנשמה מלאכותית כבר לא תסייע לו.