מה המשותף בין רבה של צפת הרב שמואל אליהו לבין ראש העיר נצרת עילית
שמעון גפסו? - שניהם ממלאים תפקידים ציבוריים בישראל; שניהם חיים בגליל, בקהילות יהודיות מוקפות ערבים ושניהם גם מכירים את מסמכי החזון למיניהם שניסחו גופים הרואים עצמם מייצגים את ערביי ישראל.
חתרנות על סף בגידה
בשנים האחרונות הפיקה הנהגת הערבים בישראל מספר מסמכי חזון, מקצתם קיצוניים עד כדי כמעט הכרזת מלחמה, ומקצתם פחות. אחד המסמכים הפחות קיצוניים הוא מסמך "החזון העתידי לערבים הפלשתינים בישראל", של ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, שבו מצהירה הנהגת ערביי ישראל, כי "הערבים הפלשתינים בישראל הם חלק בלתי נפרד מן העם הפלשתיני ובעלי
הארץ המקוריים". ללמדך שהיהודים נחשבים בעיניהם פולשים או אורחים לשעה, וזאת כשהם עצמם מודים שאיכות ורמת חייהם, ביטחונם, מידת החופש האישי שלהם ומצבם הכלכלי, הם המשופרים בעולם הערבי. אין עוד דבר כזה אצל אחיהם הערביים. ואין גם גבול לצביעותם.
עוד ממסמך החזון: "מדינת ישראל היא תולדה של פעולה קולוניליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב". על כן נדרשת ישראל לבטל את חוק השבות, לפצות את הערבים על נזקי 'הנכבה הפלשתינית', ולכונן חקיקה שתעניק 'העדפה מתקנת' לערבים. במילים אחרות: על ישראל לחדול מהיותה מדינה יהודית ולהפוך מדינת כל אזרחיה, עם העדפה מתקנת ל'קורבנות הנכבה'. זו כבר לא צביעות. זו חתרנות, על סף בגידה.
הם שם, אנחנו פה.
מעטים מאוד מקרב יהודי ישראל, אינם יכולים להישאר אדישים כנגד אמירות בזויות אלה. עם מסמכים שכאלה, לא פלא שהרב שמואל אליהו פסק, ברוח ההלכה, שאין למכור או להשכיר דירות לערבים בצפת, ושראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו, הודיע בפתיחת קמפיין הבחירות, כי הוא מתנגד למכירת/השכרת דירות בעירו לערבים. אבל רק רגע, זה לא מה שהשמאל עצמו דורש מאז ימי אוסלו ההזויים?
גפסו הולך בדרכם של מייסדי נצרת עילית, שהוקמה ב-1956 ביוזמת האב המייסד בן-גוריון, מיוזמי תוכנית 'ייהוד הגליל' דאז, שנועדה למנוע הפיכת הגליל הישראלי ל'גליל הגויים', ולסכל מזימות הערבים להפוך את הגליל לאוטונומיה איסלמיסטית, שתיקרע ממדינת ישראל. למעשה, יש לגפסו סיבה טובה לדאגה: מאז היבחרו ב-2008, גדלה הנוכחות הערבית בעירו מ-15.2% ל-19% (מכלל 41,000 תושבי העיר).
אין לו כל אפשרות, כמובן, למנוע מערבי נצרתי אמיד להציע סכומי עתק ליהודי בנצרת עילית, על-מנת לרכוש את דירתו, וכדי ליהנות מהשירותים המשופרים שמעניקה העירייה בראשות גפסו לתושבים. אבל יש לו אפשרות, כראש העיר, לסכל את תביעת הערבים לכונן בית ספר ערבי בנצרת עילית. "כל עוד אני ראש העיר, לא יקום אצלנו בי"ס ערבי", הודיע גפסו ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת
עמרם מצנע, אשר מצידו מפעיל מכבש לחצים על שר החינוך הרב
שי פירון, לפתוח כבר בשנה"ל הקרובה בי"ס ערבי בנצרת עילית. גפסו: "מי שמגיע לגור כאן יודע שנצרת עילית היא עיר יהודית. למעלה מ-50% מתושבי העיר הם עולי ברית המועצות, שאותם אני מכבד מאוד. כמו שאני לא מתכוון להקים בית ספר לעולי ברית המועצות, כך לא אקים בית ספר ערבי בעיר".
רבים בשמאל הזדרזו להוקיע את גפסו. לבלריו כינוהו גזען ואפילו נאצי, היטלר ועוד. בתגובה טען גפסו שהוא גאה להיות נצר לשושלת מפוארת של גזענים, שראשיתה בברית בין הבתרים: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, דרך משה רבינו ויהושע בן נון, ואחריתה בהרצל שחזה 'מדינת יהודים' (ולא מדינת כל אזרחיה), בעצרת האו"ם שהחליטה גם היא על הקמת 'מדינה יהודית' בא"י, ואפילו בלפור שכלל לא היה יהודי אך הבטיח בית לאומי לעם היהודי.
גבסו טרח להזכיר שלפני שבאים אליו בטענות, ראוי שפעילי השמאל יחדלו מצביעותם וימחו על כך שבקיבוצים מעולם לא ניתנה דריסת רגל לערבים, או על כך שהם מקדמים במחיאות כפיים את שובו של אבו מאזן לשולחן המו"מ במחיר האמירה, שבמדינה הפלשתינית העתידית לא יימצא אף לא יהודי אחד. "זה בסדר בעיני השמאל הקיצוני", אומר גפסו, "אבל אני, שתומך בהענקת מלוא הזכויות האזרחיות לערבים, נחשב גזען בפי מתחסדי השמאל".
המדהים הוא שאפילו בתוך השמאל קמו תומכים לגפסו. הפובליציסט
מתי גולן, איש גלובס ולשעבר עורך הארץ, למשל, יצא בפה מלא להגנתו, בטור שפירסם בימים אלה, תחת הכותרת הספקנית 'האם גפסו גזען?':
"אם אנשים לא רוצים להכניס לעירם, לשכונתם ולשכנותם אזרחים ערבים - האם זו גזענות?... האם הרצון לחיות בקרב אנשים בעלי אותם ערכי אדם, דת ולאומיות, אינו רצון בסיסי ואנושי מאין כמותו? אני מכיר היטב רבים מ'הליברלים' הצעקנים. מאחורי הסיסמאות מסתתרים גפסואים קטנים, שכמותו היו עושים הכול כדי שערבים לא יבואו לחיות בשכנותם, מטעמים של נוחות, וגם מסיבות פיננסיות.
גזענות ערבית
"...יש המון סיבות, שגזענות היא רק אחת מהן, למדיניות של התבדלות. יש סיבות חברתיות, כלכליות, דתיות, לאומיות ואחרות. אצלנו בישראל מתווסף האלמנט של הביטחון האישי... ברור מאליו שמה שנכון לגבי יהודים, נכון גם, ואולי הרבה יותר, אצל הערבים. הם רוצים יהודים בתוכם? הרי הם מנהלים כבר עשרות שנים קמפיין מאוד תוקפני, לעיתים קטלני, נגד ערבים שמכרו דירות או קרקעות ליהודים. זו גזענות? - לא רק. יש אלרגיה אלינו בגלל סיבות רבות שדבר אין להן עם גזענות".
כל הכבוד, מר גולן. אבל אם זו עמדתך, כיצד קרה שלפני חמישה שבועות הבעת דעה הפוכה, ממש הפוכה, כנגד הרב שמואל אליהו, בגלל אותן עמדות בדיוק? הנה מה שכתב אותו גולן רק ב-3 ביולי השנה: "...היועץ המשפטי כבר אמר שבגלל אמירות אלה [של הרב אליהו], מועמדותו לרב ראשי אינה ראויה, אבל הוא מתכוון, כך דווח, לעשות לרב
שימוע... למה זה נחוץ? הרי הרב אמר את הדברים בפומבי, ללא כל 'אם' ו'אבל'... הראיות נגד הרב לגבי גזענות והסתה לכאורה, הן ברורות וחד-משמעיות... מדוע לא יוגש כתב אישום? האם אין כאן עבירה לכאורה על החוק? האם פסילת מועמדות לרב ראשי היא העונש היחיד שיש לגזור על רב מסית?
צריך לקחת בחשבון, שלרשותו של רב בכלל, ורב עיר בפרט, עומדת עדת מעריצים המקדשת כל מילה היוצאת מפיו. כשהוא אומר שצריך להבריח ערבים, יש בהם המקבלים זאת כציווי א-לוהי... צריך לקוות שהיועץ וינשטיין ייקח גם דבר זה בחשבון בבואו להחליט מה ייעשה ברב אליהו".
גולן אחד, שתי דעות. הפוכות. אלא שאומנות כפל הלשון אינה רק נחלתו.
עיתון הארץ שדוגל בתוקף בשמירת החוק, חולק צל"ש ל'קוראת הנאורה' אילנה המרמן על שהיא מגניבה, בניגוד לחוק, נשים ערביות מן השטחים ליום בילוי בת"א. העיתון 'הנאור' שחולק צל"ג (ציון לגנאי) להתנחלויות ביו"ש ואינו מתרגש מול בניה פראית של התנחלויות ערביות משני עברי הקו הירוק.
שמאלני צפון ת"א, המתגוררים על חורבות שייח' מוניס, מטיפים ל
מתנחלים לפנות בתיהם, אך נלחמים על זכות המסתננים הסודנים להישאר בארץ, בתנאי שיגורו בדרום ת"א, ושלא יעזו להשתעשע בבריכות השחיה שלהם, ושוכחים אגב כך שהם חותרים תחת טיעונם המרכזי להיפרדות: "העיקר שנישאר מדינה יהודית". הם דחקו בממשלה לחזור לשולחן המו"מ, אך לא מתחו מילת ביקורת על המגה-גזען אבו מאזן, שהודיע כי 'פלשתין' תהיה 'יודן-ריין' (נקיה מיהודים, ממש כבגרמניה הנאצית); אבל יהיו מוכנים לעלות על בריקדות, כך הבטיחו, אם יציע מישהו לטרנספר את הפלשתינים המקומיים ל'פלשתין'. הם ישושו לשחרר רוצחים פלשתינים, אך לא יצייצו מול האכזריות האמריקנית בפרשת
פולארד.
צביעותם אומנותם.
