ראש עיריית בת ים, הרקדן שלומי לחיאני, ממשיך לשטות ולהתל בפרקליטות במטרה להגיע למערכת הבחירות המוניציפלית הקרובה בלי כתב אישום. בראשית השבוע נקט לחיאני בצעד טקטי מחוכם כאשר הגיש לבג"ץ עתירה בדרישה לדחות את השימוע שנועד להיערך בימים הקרובים בפני פרקליט המדינה משה לדור עד אחרי הבחירות המוניציפליות.

בחודשים האחרונים נקט לחיאני הערמומי בשורה של תרגילים כדי לדחות את מועד השימוע שלא ימנע ככל הנראה הגשת כתב אישום שיכלול כמה סעיפים חמורים. לחיאני כנראה יודע היטב את המשמעות ומבקש לדחות את הקץ.

בסופו של דבר נקבע מועד שימוע סופי בראשית חודש אוגוסט שנה זו. זמן קצר לפני מועד השימוע פנו פרקליטיו של לחיאני אל פרקליט המדינה בבקשה לדחות את המועד פעם נוספת, בנימוק שלא הספיקו להשלים את הכנת החומר לשימוע. לדור הסכים, לדבריו, לדחייה קצרה נוספת, אך עמד על כך שהשימוע יתקיים במחצית השנייה של חודש אוגוסט. עתה הגיעה העתירה של לחיאני שמטרתה לדחות את השימוע לתקופה בלתי מוגבלת.

לחיאני מאמין, אמנם, בכל ליבו שיעלה בידו לצלוח בשלום את השימוע בזכות עורמתו ודמותו המפחידה, אבל אין לשלול את האפשרות שהוא ימצא את עצמו בחודשים הקרובים על דוכן הנאשמים ואולי גם יורשע בדין ויישלח אל מאחורי סורג ובריח. אין ספק שהפרקליטות קוצרת עתה את פרי הבאושים שהביאה על עצמה בדחיות החוזרות ונשנות בקבלת ההכרעה בתיקו של לחיאני.

ללחיאני היו לפני כשנה סיבות טובות לרקוד רומבה, פסדובלה וצ'ה-צ'ה-צ'ה לא רק עם כוכבי התוכנית הטלוויזיונית "רוקדים עם כוכבים", אלא גם עם כמה עובדים בכירים בעיריית בת-ים, שעל-פי החשד עברו על החוק למענו וקיימת לגביהם המלצה של המשטרה להעמידם לדין פלילי. הסיבה לכך הייתה פרוזאית למדי ואופיינית להתנהלותה הבעייתית של מערכת אכיפת החוק במדינה, שנוהגת לעיתים לצפצף בעצמה על החוק, בכך שאינה אוכפת אותו ואינה ממצה את הדין עם אישי ציבור עבריינים.

לכאורה אין מניעה לפרקליטים בפרקליטות שמטפלים בתיקיהם של ראשי הערים החשודים בפלילים להמשיך בהליכים נגדם ולהגיש את כתבי האישום, גם בתקופה של ערב הבחירות לרשויות המקומיות. אלא שהניסיון של העבר לימד שהעבריינים המוניציפליים זכו להנחות הן לגבי השלמת חקירות פתוחות והן בעניין הגשת כתבי אישום.

מי שהנהיג שינוי בתחום זה היה היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, שהחליט בשעתו, בעקבות פניית אומ"ץ בנדון, שלא להנהיג יותר הנחות בתקופה של ערב הבחירות. אלא שדווקא אנשי הפרקליטות לא עשו את העבודה שלהם כנדרש ושעון החול של הבחירות המוניציפליות לא העיר אותם מתרדמתם. מי שצלצל בפעמונים הייתה דווקא אומ"ץ שהתריעה פעמים רבות על הסחבת התמוהה בהשלמת ההליך המשפטי בפרקליטות.

בפנייה האחרונה שלנו אל הפרקליטות נאמר: "מועד השימוע נקבע אחרי סחבת ממושכת של גורמי אכיפת שלטון החוק בחשדות שהועלו במרוצת השנים נגד לחיאני.

"אנו ערים לכך שמועד הבחירות המוניציפליות הולך וקרב ולחיאני מתכונן להתמודד בהן פעם נוספת כשהוא בז לשלטון החוק ומתעלם מקביעת הפרקליטות.

"ואמנם לפני כמה ימים הופיע לחיאני בכלי התקשורת ורמז שבכוונתו למשוך את מועד השימוע עד אחרי הבחירות. אנו פונים אליך בבקשה שתתערב בנושא רגיש זה ותורה לערוך את השימוע בהקדם".

אם אומנם יוגש כתב האישום אחרי השימוע, מתכוונת תנועת אומ"ץ לעתור לבג"ץ על-מנת למנוע את הצגת מועמדותו לראשות העיר.

דבר אחד ברור מעל לכל ספק: הגיע הזמן לזרז את הקמת הגוף שיפקח על עבודתם של הפרקליטים הציבוריים. הם לא מעל החוק ולא מחוץ למסגרת הדיון המשמעתי.

האפיזודה שמתחוללת סביב ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר הייתה יכולה להיות מצחיקה אלמלא הייתה עצובה בגלל התנהלותה המוזרה של המערכת המשפטית. תנועת אומ"ץ הגישה לפני כחודש ימים, באמצעות עו"ד ד"ר חיים משגב, עתירה לבג"ץ כדי לדון בדרישתה לפסול את מועמדותו של רוכברגר להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העירייה בעקבות כתב אישום פלילי שהוגש נגדו.

כאשר הוגשה העתירה שלנו, עמדה לנגד עינינו החלטתו של בג"ץ בעתירה קודמת שהוגשה בעניינו של ראש עיריית רמת גן צבי בר, שאומ"ץ הייתה שותפה לה בשלבי הגשתה הראשונים. גם העתירה הקודמת דנה בתביעה לפסול את מועמדותו של בר שהואשם בקבלת שוחד והלבנת הון לקדנציה נוספת, בגין כתב אישום שהוגש נגדו וזאת למרות שהחוק הנוכחי אינו אוסר זאת.

למרבה הצער, בג"ץ בהרכב מורחב התחמק מלקבוע נורמה חדשה שעל-פיה ראש עיר או ישוב שנגדו מוגש כתב אישום פסול מלכהן כל עוד לא יסתיימו ההליכים המשפטיים. התקווה ששופטי בג"ץ בראשותו של הנשיא אשר גרוניס יגלו אומץ לב בדומה להלכה שנקבעה בעבר בעתירה שהגיש עו"ד משגב מטעם תנועת אמית"י (גלגולה הקודם של אומ"ץ) לגבי שרי ממשלה בהרכב שבראשו עמד הנשיא לשעבר אהרן ברק נגוזה.

בג"ץ הסתפק בהודעתו של בר, שאין לו כוונה לרוץ פעם נוספת לראשות העיר והתיר לו להמשיך לכהן כראש עיר עד תום הקדנציה. רוכברגר לעומתו מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות וטוען כי כתב האישום שלו "צמחוני" לעומת כתב האישום שהוגש נגד צבי בר.

הניסיון של אומ"ץ להעמיד למבחן בג"ץ פעם נוספת סוגיה זו שנוגדת את הנורמות המוסריות, נתקל בשלב זה בקשיים, מאחר שעד כה טרם נקבע מועד לבירור העתירה. בעקבות זאת נשלח השבוע מכתב דחוף אל מזכירות בית המשפט העליון, שבו אנו מביעים צער על אי-קביעת מועד לבירור העתירה, וזאת למרות שהבחירות לרשויות המקומיות שאמורות להיערך ב-22 באוקטובר עומדות בשער וחודש ספטמבר הינו חודש חגי ישראל.

למרבה האירוניה, ערב הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשלהי 2008 פנתה אומ"ץ אל פרקליט המדינה משה לדור (שעומד לסיים בקרוב את תפקידו) בעניינו של רוכברגר בניסיון קודם לפסול את מועמדותו.

באותה פנייה נאמר: "המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, שהועברה לפרקליטת מחוז תל אביב לכלכלה ומיסוי בחודש נובמבר 2007, הייתה בתום חקירה בחשד שרוכברגר חתם על חשבוניות פיקטיביות בתקופה שבה כיהן בשנים 2006-2004 כיו"ר קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות המסונפת להסתדרות.

"כעבור כמה חודשים, במחצית 2008, הוגשה לפרקליטות המלצה נוספת של המשטרה להעמיד לדין את רוכברגר גם בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך והפרת אמונים, וזאת בפרשה שבה נחשד בקבלת החזרי הוצאות בניגוד לחוק. בתגובה לפניית אומ"ץ הודיעה הפרקליטות ש'החלטה בתיק על בסיס כל תשתית הראיות שנאספה עד לעת האחרונה עתידה להתקבל בהקדם'".

פרקליטות המדינה לא קיימה את הבטחתה הכתובה ודרכו של רוכברגר לראשות העיר הייתה סלולה. רק לפני זמן קצר, בשלהי תקופת כהונתו של רוכברגר, לאחר חצי תריסר שנים לתחילת טיפולה הכושל של הפרקליטות בפרשה זו, הוחלט לערוך לו שימוע שבסיומו הוגש נגדו כתב אישום.

על-פי כתב האישום, רוכברגר ניצל את ההבנות הללו אליהן הגיע עם מקצת מבכירי הקרן, ואת התנהלותם של גורמי הקרן שהיו מופקדים ואחראים על הנהלת החשבונות של הקרן, לצורך קבלת תגמול על שירותיו כמנכ"ל וכיו"ר של הקרן - תגמול אותו לא היה רשאי לקבל כאמור לעיל. הוא עשה כן לכאורה על דרך המצאת חשבוניות וקבלות בגין הוצאותיו האישיות שהוצגו על-ידו כאילו היו קשורות לכיסוי עלויות בהן נשא במסגרת תפקידו בקרן, בעוד שהלכה למעשה לא היה כל קשר בינן לבין תפקידו, כשבנוסף, בחלקן של הקבלות, אף זייף פרטים שהיו רשומים בהן כדי שייחזו ככאלה שראוי היה לתת לו החזר כספי בגינן.

הבדיחה הגדולה היא שבתקופה שבה כיהן רוכברגר כראש העירייה הוגשו נגדו למשטרה ולמשרד מבקר המדינה תלונות על ביצוע עבירות על החוק בנושאים שונים. תלונות אלה לא הבשילו בפרקליטות לצירוף סעיפי אישום נוספים נגד רוכברגר. בקצב הנוכחי של גופי אכיפת החוק במדינה, ייתכן שיוגש נגדו כתב אישום נוסף בעוד חמש שנים, אחרי שהוא יסיים קדנציה נוספת כראש העיר.

בדיחה שנייה בתחום המוניציפלי קשורה לראש עיריית חדרה, חיים אביטן, ששהה באחרונה במעצר בית בעקבות מעצרו על-ידי המשטרה כחשוד בקבלת שוחד ובביצוע עבירות פליליות נוספות.

גם לגבי ראש עיריית חדרה חיים אביטן, שקופת השרצים שלו התמלאה בתקופת ההשהיה בקבלת ההכרעה, נהגה בעבר הפרקליטות בסלחנות בלתי מובנת. אביטן עלה לראשונה על הכוונת בחודש אוגוסט 2009, כאשר המשטרה העבירה לפרקליטות המדינה המלצה להעמיד לדין את אביטן בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים. אביטן נחשד במעורבות אישית במינוי אחד ממקורביו, יפים רויזמן, לתפקיד מנכ"ל "החברה לטיפול והשבת מי הביוב באזור נחל חדרה".

החקירה, שהחלה שלוש שנים קודם לכן, העלתה שאביטן, שכיהן באותה העת כיו"ר ועדת המכרזים העירונית, תמך במועמדותו של רויזמן לתפקיד, למרות שבעת ובעונה אחת החזיק ב-5% ממניות חברה שהייתה בבעלות רויזמן. אביטן לא טרח לדווח על קשריו העסקיים עם רויזמן והשתתף בהצבעה שהובילה לבחירתו למרות ניגוד העניינים הבולט. הפרקליטות ניסתה לגמגם וענתה כי נדרשה השלמת החקירה של המשטרה, אך למרות השלמת החקירה לא הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד אביטן.

העובדה שהפרקליטות השהתה את הגשת כתב האישום נגד אביטן הגבירה את ביטחונו העצמי ודחפה אותו להמשיך ולבעוט בשלטון החוק. ואמנם, לאורך תקופת כהונתו של אביטן כראש העיר נחשפו שורה של מעללים שנעשו בחדרה על-ידי גורמים של הפשע המאורגן, שחלקם מחוברים למשפחות פשע שפועלות בנתניה. אנשי המודיעין של המשטרה הסיקו שחלק מהפעילות נעשתה בידיעתו של אביטן והבעיה היחידה שעמדה בפניהם הייתה לקשור את הקצוות.

גם תנועת אומ"ץ לא עמדה מן הצד נוכח המתרחש בחדרה והגישה למשרד מבקר המדינה ולמשטרה חומרים מחשידים שונים שהגיעו אליה ממקורות שונים, שהצביעו על דפוסי התנהגות פליליים של אביטן ומקורביו. אביטן הוכיח שהוא בז לשלטון החוק ועושה בעיר כבתוך שלו בעזרת שותפים גלויים וסמויים. אומ"ץ התריעה על כך שחדרה היא, למרבה הצער, דוגמה לעיר שבה חדר ארגון פשע למשרדי העירייה.

השבוע, למשל, נחשפה פרשה חדשה שקשורה באביטן. התברר שראש העירייה התיר לבעליו של אולם השמחות "יער הפקאן" שבבעלות פעיל ליכוד ותיק להפעילו ללא רישיון. כמובן שאביטן לא עשה זאת לשם שמיים. באולם זה הוא ערך בעבר אירוע משפחתי. אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה לבדוק את הפרשה החדשה. אנו מצפים לכך שהבדיקה תנסה להשיב על השאלה האם ראש העירייה שילם עבור האירוע. במקרה הטוב, מבחינתו של אביטן, הוא קיבל מן הסתם הנחה משמעותית.

יש לנו בחדרה בת-ברית נאמנה, חברת מועצת העיר חדווה יחזקאלי, שקראה מעל כל במה שראש העיר מושחת והציגה לכך ראיות לכאורה. יחזקאלי לא חששה מההתנכלות הבלתי פוסקת נגדה ולא נבהלה מאיומים של גורמי פשע. בזכות הנחישות ואומץ לב האישי שלה הוענק לה בשנה החולפת אות אומ"ץ כהוקרה לחושפת מעשי שחיתות בתחום המוניציפלי.

דומה שאין צורך לציין שגם אביטן מתכוון להתמודד מחדש לראשות העיר ולהמשיך בתפקידו אחרי הבחירות הקרובות אם תושבי חדרה ישלימו עם הנורמה הפסולה. הרעה החולה שקיימת כיום למרבה הבושה בערי ישראל היא שתושבים מעדיפים ראשי ערים ביצועיסטים למרות שהם מושחתים, על פני מועמדים ישרים לראשות העיר שעדיין לא עמדו במבחן העשייה.

גם ראש עיריית פתח תקוה לשעבר יצחק אוחיון נהנה בעבר מהתנהלותה הרופסת של פרקליטות המחוז שהשהתה לאורך שנים את ההכרעה בתיקו של אוחיון. בתום חקירה משטרתית ממושכת המליצה המשטרה בחודש מרס 2011 להעמיד לדין את ראש העיר פתח תקוה יצחק אוחיון, שנחשד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

על-פי החשד, קיבל אוחיון כספים וטובות הנאה מקבלנים לשם קידום פרויקטים של בנייה בעיר, שסייעו לו לכאורה לממן את קמפיין הבחירות לראשות העירייה ב-2008. אלא שהפרקליטות השהתה את הגשת כתב האישום נגד אוחיון, וכאשר התכוונה לעשות זאת באיחור רב, אוחיון הקדים והתפטר מתפקידו כראש העירייה ונימק זאת מסיבות רפואיות.

מסתבר שהפרקליטות לא קיבלה עד עכשיו החלטה באם לסגור את תיקו של אוחיון למרות מצבו הרפואי. בתשובה לפנייתה של עו"ד דפנה איתן, חברת הצוות המשפטי של אומ"ץ, הודיע לה באחרונה עו"ד עמית אופק, סגן פרקליט בכיר לפרקליט המדינה, שעד כה לא התקבלה החלטה סופית בעניין תיקו של אוחיון.

בשלב זה לא ברור מצבו הרפואי של אוחיון. כמה מתושבי העיר פנו אל אומ"ץ וטענו שאוחיון מרבה לבלות ולהופיע באירועים שונים ותהו האם האישורים הרפואיים תקפים. כדי להסיר ספק, פנינו השבוע לפרקליטות בשאלה האם גורם רפואי בלתי תלוי בדק את מצבו הרפואי של אוחיון. אני סקרן לקרוא את תשובת הפרקליטות.

אומ"ץ ליוותה את התנהלותו העבריינית של אוחיון בפתח תקוה בשורה של תחומים תוך כדי צפצופים גלויים וסמויים על שלטון החוק. המידע שהיה ברשותנו, שהועבר לגופי אכיפת החוק, הצדיק חקירה משטרתית לעומק כדי לחשוף את מלוא היקפן של פרשות השחיתות שאירעו לכאורה באם המושבות בחסותו של אוחיון, אך המשטרה קרטעה ולא טרחה לאסוף את מלוא הראיות.

פרק בפני עצמו הייתה הכוונה להנציח את שמו של אוחיון באחד הפרויקטים הגדולים הממוקמים בעיר. אומ"ץ מסתייגת באורח עקרוני מהתופעה הפסולה לטעמנו שראשי ערים מנציחים את עצמם בחייהם. הראשון שנהג כך היה ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, מאיר ניצן (המשמש כיום יו"ר הוועדה הקרואה בעיר לוד), שלא נח ולא שקט עד שהיכל התרבות בעיר נקרא על שמו. כאשר ניסה ראש עיריית רמת גן המושחת צבי בר ברוב חוצפתו לקרוא את מתחם הבורסה ברמת גן על שמו, נחלצה אומ"ץ לסכל את המהלך ההזוי והדבר עלה בידה.

כך נהגנו לגבי אוחיון. בפנייה של אומ"ץ אל ראש עיריית פתח תקוה החדש אורי אוהד, יורשו של אוחיון, לפני זמן קצר, נאמר בין השאר: "על-פי פרסומים במקומונים של פתח תקוה ומידע שהגיע לתנועת אומ"ץ, יש לך כוונה להביא לישיבת המועצה הצעה לקרוא את אצטדיון הכדורגל בפתח תקוה או היכל התרבות המקומי על שמו של ראש עיריית פתח תקוה לשעבר יצחק אוחיון.

"אומ"ץ פונה אליך בבקשה להימנע מצעד זה, מאחר שתלוי ועומד נגד ראש העירייה לשעבר כתב אישום פלילי. לעניות דעתנו אין מקום לקרוא על שמו כל עוד לא הסתיימו ההליכים המשפטיים.

"עלינו לציין כי בשעתו פנתה אומ"ץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה למנוע את קריאת מתחם הבורסה ברמת גן על-שם ראש העיר צבי בר, שגם נגדו תלוי ועומד כתב אישום פלילי ובקשתנו נענתה. הנצחת שמו של בר הוקפאה.

"במידה ותחליט בכל זאת להביא לאישור המועצה את הנצחת שמו של אוחיון, אנו שומרים לעצמנו הזכות לנקוט באמצעים משפטיים כדי למנוע את מימוש ההחלטה".

בשלב זה אוחיון לא הונצח ונאלץ להסתפק באזרחות כבוד של העיר.