אם הייתי חבר קרוב שלך, הייתי אומר לך: יוסי, אולי די? עשרים שנה חלפו מאז הניסוי הזה שעשיתם באוסלו, עד עכשיו - כלום. נאדה. שום דבר. באותו זמן שהמנהיגים הפלשתינים עשו תרגילי התחמקות, אתה והחברים שלך שוטטתם ברחבי הגלובוס במטרה אחת: לשכנע כמה שיותר תמימים שהשלום אפשרי.
למרות שנקודת המוצא של הסכסוך מחזרת אחריך - אתה נמלט מפניה. פסיכולוגים מכנים זאת "הדחקה". יוסי תפנים! - הפלשתינים רואים ביהודים גזלני אדמתם! הם רוצים אותה בחזרה. זאת הסיבה שהם מחנכים את ילדיהם לא לוותר. לא תמצא ביניהם כאלה שיסכימו להגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, אפילו לא בקרב המנהיגות של ערביי ישראל.
אתה בטוח שאם מנהיגי ישראל יאמצו את ההמלצות שלך - זה יקרה. הפלשתינים רואים בך סוכן רפיון ישראלי, שפועל בשירות ההסברה שלהם. כדי להטעין אותך באנרגיות, הם מדברים בשני קולות. הניסיון לימד אותם שאתה וחבריך לא קולטים את המסרים על פלשתין הגדולה, רק בגלל המסר ההפוך.
יצחק רבין כינה אותך בעבר "פודל" של פרס. במבחן התוצאה, הכינוי שהולם אותך יותר הוא: "חתרן בלתי נלאה". פרס חתר ללא לאות לכבוד ושררה, ואתה חותר ללא לאות אל הכלום. עשרים שנה של כלום - ועדיין אינך קולט. הנלאות שלך עושה אותך פתטי. יוסי, אתה לא בכיוון.
אני יודע שאין אדם על כדור הארץ שיכול לשכנע אותך לעצור רגע ולעשות חשבון נפש. אלה שיש להם השפעה עליך, חושבים כמוך, ואלה שרואים בך איש פתטי - לא נחשבים בעיניך. מהסיבה הזו החלטתי להעמיד מולך מישהו שרבין לא העריך, אבל אתה מאוד מוקיר, מעריך ומכבד. קוראים לו יוסי ביילין. הלכתי לארכיון.
המסר המרכזי העולה מסימון הקווים האדומים שלך (ושל חבריך), מזכיר את אמירתו של גראוצ'ו לאמור: "אלה הם העקרונות שלי. אם יש לכם בעיה עם זה - אני אחליף"... אחרי שתראה את הסרטונים, אולי תבין איך אתה נראה מנקודת מבט פלשתינית...
