עַל הַבָּמָה
הוּא מוֹשֵׁךְ בְּחוּטִים.
אוֹסֵר לְהַתִּיר חִבּוּרִים.
וְהַכָּרוֹז מַפְצִיעַ:
"הַתַּפְאוּרָה מְגִיחָה".
מֵעַל הַשְּׁעָרִים
לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם הַקְּשׁוּרוֹת
הַחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת. וְחַיֶּיהָ מֻתְנִים.
וְאֵין שָׁם מַלְאָכִים.
כִּי דְּמוּת אַחַת בַּגָּן:
גֶּבֶר הַבּוֹלֵעַ אִשָּׁה
הַמַּפְלִיא לְהַצְלִיף בִּבְשָׂרָהּ
מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים.
וְתוֹךְ כְּדֵי שֶׁאַתֶּם מְלַקְּקִים
דְּבַר מְתִיקָה אוֹ מָלוּחַ חוֹטְפִים,
הַצּוֹפִים בַּמַּחֲזֶה
וּסְפוּנִים
בְּכִסְאוֹתֵיכֶם הַנּוֹחִים,
"הִנֵּה, זֹאת זוּגִיוּת אֵיתָנָה"
אַתֶּם אוֹמְרִים. "הֵם כֹּה מְחֻבָּרִים".
רַק חַד עַיִן יַבְחִין
וַהֲרֵי הוּא שׁוֹטֶה מִן הַכְּפָר-
הִיא נוֹשֶׁכֶת שְׂפָתֶיהָ.
מַחֲצִית מִן הַסֵּתֶר. זֵהוּת כְּחֻלָה
הוּא בּוֹלֵעַ וְגִידָיו בָּהּ תְּלוּיִים.
