בכינוס בנושא הטרור של המרכז הבינתחומי בהרצליה שהתקיים השבוע, אמר שר הביטחון, משה יעלון, כי לא כדאי לבשאר אסד לחצות את הקווים האדומים שישראל קבעה, שכן הדבר יביא לתגובה מצד צה"ל.

אם לומר את האמת, אני לא חושב שאסד צריך לדאוג יותר מדי. השבוע ראינו איך הדוב הרוסי הפיל ארצה את הנשר האמריקני כאשר הציע לפקח על הנשק הכימי בסוריה. נתעלם מהעובדה שרוסיה היא בעלת בריתה הקרובה ביותר של סוריה; נתעלם מהעובדה שרוסיה סיפקה ומספקת (וכנראה גם תספק) לאסד אמצעי לחימה חדשים. רוסיה ניצחה את ארה"ב בזירה שלה עם הנשק שלה: דיפלומטיה. בעקבות הצהרתה שהיא תפקח על השמדת הנשק הכימי הסורי (דבר מגוחך למדי, כי אולי הנשק מושמד, אבל הידע לייצר אותו נשאר), לארה"ב אין ברירה אלא לקבל את הרעיון ולהכניס למגירה את תוכניות המלחמה.

ואיך זה קשור אלינו? פשוט מאוד: נגיד שאסד יחצה את הקו האדום שישראל קבעה, צה"ל יפעל ותוך זמן מועט רוסיה תעשה שריר, תטען שיש לסיים את התוקפנות וההתערבות הישראלית בענייניה הפנימיים של סוריה, וארה"ב תכפה עמדה זו על ישראל. לארה"ב לא תהיה ברירה, כי היא די מפחדת מרוסיה. בנוסף, היא לא רוצה עוד מלחמה, ובוודאי לא מלחמה אזורית כוללת אם צה"ל לא יעצור. ארה"ב תפעל במישור הגלוי ובמישור החשאי כדי להפסיק כמה שיותר מהר את תגובת צה"ל. וכפי שאמרו בכירי ממשל אצלנו, הדבר משליך גם על היחס עם אירן, ונראה שישראל הולכת להישאר לבד במערכה.

הזרוע הצבאית של הפת"ח, גדודי חללי אל-אקצה, הודיעה השבוע שעל היחידות והתאים הרדומים של הארגון להתכונן, כי ביום שישי הקרוב (13.9.13) יינתן "אור ירוק" לביצוע פיגועים נגד ישראל.

אני רוצה להדגיש: מדובר בזרוע הצבאית של הפת"ח, לא הג'יהאד האיסלאמי, לא החמאס ולא גורמים אחרים. אותו פת"ח שמהווה את עמוד השדרה של הרשות הפלשתינית, שישראל נמצאת במו"מ איתה כדי להתניע את תהליך השלום. איך אפשר בכלל להתניע משהו, כאשר לצד השני אין את המפתחות? סביר להניח, כי גורמים בזרוע הצבאית לא מרוצים מהעובדה שאבו-מאזן מנהל מו"מ עם ישראל או מהחלטה מסוימת שהתקבלה והדבר נודע לגדודי חללי אל-אקצה, ולכן הם מנסים לפוצץ (פשוטו כמשמעו) את התהליך.

לפי מסמך שהעביר אדוארד סנודן, ארה"ב מעבירה מידע מודיעיני גולמי על אזרחיה לישראל, וליתר דיוק – ליחידה 8200. באמת סקופ השנה: שתי ידידות קרובות מחליפות ביניהן מידע מודיעיני.

בנימה רצינית, המידע המודיעיני נמצא בידי ארה"ב והיא מחליטה מה לעשות איתו: לזרוק לפח, לספר לכל העולם או לשתף את מי שהיא רוצה. הדבר נהוג גם בכיוון ההפוך: ישראל מעבירה מידע לארה"ב ולידידות אחרות. הבעיה כרגע היא של ארה"ב שהעבירה מידע גולמי על אזרחיה, לא של ישראל שקיבלה אותו. מה שבטוח, אני מאמין שארה"ב לא עשתה את זה בקלות ראש, והמידע הועבר לאחר בדיקה כאשר לישראל היה צורך אמיתי בו.

ההתמקדות בסוריה גרמה לשכוח גורם חזק אחר בזירה והבעיות שלו: מצרים. בהתקפה שנערכה על מטה המודיעין המצרי ברפיח ובתקיפה נוספת באזור נהרגו 11 אנשי ביטחון מצריים (יום ד', 11.9.13). מקורות ביטחוניים בקהיר מסרו, כי מחבל מתאבד נהג במכונית והתנגש בגדר מחנה צבאי והתפוצצות הרכב הביאה להתמוטטות מבנה. כמו-כן, האירוע לווה בירי רקטות.

הבעיות של מצרים יכולות להפוך במהירות לבעיות שלנו. למרות שמדובר בגורמים שונים, הם התאגדו כדי להתנגד לשלטון הנוכחי במצרים, והם בקלות וכנראה בשמחה יתאגדו כדי להילחם בישראל. אם יידרש, אותם גורמים כנראה יבואו לעזרת גורמי טרור בישראל אם ישראל תצא לפעולה נוספת בעזה, או שבשטחי יהודה ושומרון תתחיל התקוממות נוספת על-רקע סיבות שונות.

כמו בכל שנה, טסו לקראת ראש השנה אלפי חסידי ברסלב לאומן לקברו של רבי נחמן. אלא שהפעם, קבוצת רבנים מהזרמים הקיצוניים במגזר החרדי אמרו לחסידיהם ללבוש "שאלים" כדי להימנע מחשיפה לפריצות בנתב"ג ובשדה התעופה באוקראינה. בנוסף, כדי לגלות רגישות כלפי נוסעים אלו, הבידוק הביטחוני נעשה בלי שהנוסעים חושפים את פניהם.

בלי קשר להחמרות המטורפות, מדובר בהתנהלות חמורה ביותר מצד שדה התעופה. בירור פרטי הנוסעים בלי שהנוסע יצטרך לחשוף את פניו, מהווה פרצת אבטחה רצינית שפוגעת בשוויון בין האזרחים. כל האזרחים צריכים לעבור את הבידוק כמו כולם, אלא אם מדובר בדיפלומט או באדם בעל בעיות רפואיות שונות. התנהלות מקלה זו כלפי חסידי ברסלב נותנת אפשרות לגורמים בעלי צו עיכוב יציאה מהארץ לטוס לחו"ל, ויותר גרוע מכך: היא מאפשרת לגורמי טרור להתלבש כמו חסיד ברסלב, ולעבור את הבידוק הביטחוני בקלות יתר. וכבר היו דברים מעולם כאשר מחבלים התחפשו לדתיים וככה חטפו ורצחו חיילים, כמו במקרה של נחשון וקסמן.