היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פותח מחדש לבדיקה את תיק החקירה נגד איש העסקים צדיק בינו, בפרשת פז. המדובר בהתפתחות מהותית, במיוחד בשל מעמדו של צדיק בינו כבעל השליטה בבנק הבינלאומי הראשון. החלטת היועמ"ש התקבלה נוכח ערר שהוגש על החלטה קודמת לגנוז את תיק החקירה, ובמיוחד מחמת פסק בורר שניתן על-ידי השופט (בדימ.) ישי לויט. עו"ד יצחק מירון, בנו של אליהו מירון (ז"ל), הוא שהגיש את הערר מטעמה של קבוצת ארט-ב.
נוכח פתיחת תיק החקירה, לבדיקה מחודשת, כאמור, תיבחן מחדש המלצת המשטרה להעמיד לדין את המעורבים בפרשה, ובראשם את צדיק בינו, ועורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג, צבי אגמון ודן אבי-יצחק. יודגש, כי אין מדובר בחידוש החקירה, אלא בבדיקה מחודשת במסגרת הערר שהוגש.
הפרקליטות מאשרת בתגובה, כי אכן - ממצאי החקירה נבדקים מחדש נוכח הערר בשאלה מקום לא יוגש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה. עו"ד רוזנצוויג מכהן כיום כיושב-ראש הבנק הבינלאומי הראשון, ולכן מעמדו בתפקיד זה עלול להיפגע.
בפסק הבורר בפרשת פז נקבע, כי צדיק בינו ביצע שורה ארוכה של עבירות חמורות לכאורה, בהן: מסירת תצהיר כוזב לבית המשפט המחוזי בתל אביב; מסר 17 מיליון דולר, "מתחת לשולחן", לצמד הגנבים בגשיק-גונשיורובסקי, תמורת הסכמתם למכור לקבוצת ליברמן, ובראשה הוא עצמו, את מחצית חברת פז; הטעיית חברת ארט-ב הפולנית שהסכימה להסרת העיקולים בהנחה שהתשלום בגין מניות פז 80 מיליון דולר בלבד (בעוד שהסכום האמיתי היה גבוה ב-17 מיליון דולר) ועוד ועוד.
המפקח בוחן מחדש כשירות צדיק בינו
מאז פורסם באחרונה פסק הבורר, ונוכח שאלות שהצגנו, הורה היועמ"ש למפקח על הבנקים, יואב להמן, לבחון את השלכות הממצאים ופסק הבורר, ישי לויט, על כשירותו של צדיק בינו להחזיק באמצעי שליטה - הוא הבנק הבינלאומי הראשון. נודע, כי בפיקוח על הבנקים מתגבשת העמדה, לפיה קיימת בעייתיות רבה בהשארת ההיתר שניתן לצדיק בינו להחזיק באמצעי שליטה.
רקע אודות הפרשה
את הפרשה חשפנו בגלובס בשנת 1996, ולאחר מכן ב- Nfc. במסגרת אותה חשפנו כי צדיק בינו מסר תצהיר כוזב לבית המשפט, ובו טען כי הסכום ששולם לצמד הפולנים בגשיק-גונשיורובסקי במסגרת הסכם פשרה (כנגד הסכמתם לביטול עסקת מכירת מחצית ממניות חברת פז) הינו 80 מיליון דולר, בעוד שהסכום האמיתי היה קרוב ל-97 מיליון דולר. נטען, כי המעשים בוצעו תוך עבירות מס חמורות, בעצם העברת הכספים לצמד הגנבים בלא ניכוי מס כדין; חשפנו אז, כי בפרשה מעורבים גם עורכי הדין של צדיק בינו (עורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג וצבי אגמון), ועו"ד דן-אבי יצחק, שייצג את הצמד בגשיק-גונשיורובסקי.
בעקבות החשיפה פתחה המשטרה בחקירה פלילית, ובסופה המליצה להעמיד לדין את כל המעורבים, ובראשם: צדיק בינו, פרקליטיו - עורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג וצבי אגמון, וכן את עו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטם של הצמד בגשיק-גונשיורובסקי.
עם מותו של אחד העדים המרכזיים, עו"ד אליהו מירון, שהיה האיש הדומיננטי שהגיש תלונה נגד צדיק בינו, החליט פרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לסגור את התיק, מבלי למצות את הדין עם החשודים [בעת שנתקבלה ההחלטה לגנוז את התיק, לא עמדה על הפרק שאלת כשירותו של צדיק בינו לקבל היתר להחזקת אמצעי שליטה בבנק, י.י].
הבוררות, העדויות
במקביל לחקירה וגם לאחריה, התנהל בין הצדדים הליך בוררות. חברת ארט-ב הפולנית היא שתבעה את צדיק בינו ואנשיו, בשל המעשים שביצעו. בתחילה שימש דב לוין כבורר, ועם פטירתו מונה השופט (בדימ.) ישי לויט לבורר במקומו. במהלך הבוררות הארוכה נשמעו עדים רבים, ולאחר שנים של התדיינות ניתן פסק בורר חריג וחריף בחומרתו. עו"ד יצחק מירון, בנו של אליהו מירון (ז"ל), הוא שהוביל בשנים האחרונות את הטיפול בבוררות בשמה של חברת ארט-ב הפולנית, שתבעה את צדיק בינו ושותפיו למעשים, בהם משפחת ליברמן.
